רבי ירחמיאל משה הופשטיין
רבי ירחמיאל משה הופשטיין (1860, י' באלול ה'תר"ך –1909, י"ג באלול ה'תרס"ט) היה האדמו"ר של חסידות קוז'ניץ.
תולדות חייו
נולד לרבי יחיאל יעקב מקוז'ניץ. לאחר שנתייתם בגיל שש גדל אצל סבו רבי אלימלך שפירא (גרודז'יסק). לאחר שאימו נישאה בשנית לרבי אשר מסטולין (השני) עבר עימה לגור בסטולין והושפע רבות מהנהגות קהילה זו[1]. היה חביב על צדיקי הדור שכן היה הצאצא היחיד, בן אחר בן דור שישי, למגיד מקוז'ניץ.
בגיל 14 נישא לרבנית ברכה, בת רבי מרדכי טוורסקי מלויעב[2].
בשנת ה'תרמ"ד שב לקוז'ניץ והתקבל על ידי החסידים כאדמו"ר. הוא נהג לא לומר תורות בטיש אלא רק ביחידות עם חסידיו. היה משורר הרבה ואף מנגן בכינור מידי מוצאי שבת. תמך בישוב ארץ ישראל והורה לחסידיו לתרום כספים ליישוב הארץ ואף שלח את ילדיו לעלות לארץ ולבנות אותה, ואכן הם היו ממייסדי כפר חסידים.
בשנת תרס"ט בהיותו בן 49 חלה ונפטר בדרך מעיירת מרפא חזרה לקוז'ניץ. הוא נקבר בעיירה סמוך למצבת רבי השושלת, המגיד מקוז'ניץ.
משפחתו
לרבי ירחמיאל משה היו 3 בנים ו-4 בנות:
- רבי אהרן יחיאל – אדמו"ר באוטווצק.
- רבי אשר אלימלך – אדמו"ר בקוז'ניץ ולובלין.
- רבי ישראל אליעזר – אדמו"ר בארץ ישראל, ממייסדי כפר חסידים.
- מלכה שפירא – אשת האדמו"ר רבי אברהם אלימלך שפירא מגרודז'יסק.
- רחל מרים – אשת האדמו"ר רבי קלונימוס קלמיש שפירא מפיאסצ'נה.
- חוה[3] – אשת רבי שלום שפירא.
- חנה גולדה – אשת הרב אברהם יהושע השל מקיוב.
לקריאת נוספת
- יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות כרך ב' , מוסד הרב קוק, עמ' תס"א, ירושלים תשס"א.
- אברהם יצחק ברומברג, מגדולי החסידות כרך י"ח, עמ' קמ"ד, ירושלים תשכ"א.
הערות שוליים
