רבי אלימלך שפירא (גרודז'יסק)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק (תקפ"דא' בניסן תרנ"ב, 1892), נינם של רבי אלימלך מליז'נסק ורבי ישראל מקוז'ניץ, מחשובי האדמו"רים בדורו, מייסד שושלת גרודז'יסק.

קורות חייו

נולד לרבי חיים מאיר יחיאל שפירא ("השרף ממוגלניצא"), נכדו של רבי ישראל מקוז'ניץ, ולרבנית גיטל, בתו של רבי אלעזר מליז'נסק, בנו של רבי אלימלך מליז'נסק שעל שמו הוא נקרא.

רבי אלימלך שפירא קיבל בחסידות מגדולי צדיקי דורו: אביו; רבי ישכר בר מרדושיץ; רבי נתן דוד משידלובצה; רבי יצחק מנשכיז; רבי ישראל מרוז'ין, אליו נהג לנסוע גם לאחר שנתמנה לאדמו"ר. לאחר פטירת אביו בט"ו באייר תר"ט (1849) התפצלה החסידות בין חמשת בניו שכיהנו כאדמו"רים בעיירות שונות. רבי אלימלך שפירא החל לכהן כאדמו"ר בגרודז'יסק שהפכה למרכז חסידי חשוב. רבי אלימלך היה עסקן ציבורי ידוע ונטל חלק חשוב בהנהגת יהדות פולין במחצית השנייה של המאה ה-19. בסוף ימיו נחשב כ"זקן האדמו"רים" בפולין.

רבי אלימלך שפירא נפטר בא' בניסן תרנ"ב (1892) ונקבר בבית העלמין בגרודז'יסק. חלק ניכר מחסידי גרודז'יסק הלכו לחצר תלמידו, רבי מאיר יחיאל האלשטוק מאוסטרובצה. כאדמו"ר בעיירה גרודז'יסק התמנה נכדו, רבי ישראל שפירא, שהיה אז רק בן 18.

רבי אלימלך שפירא היה נשוי פעמיים. אשתו הראשונה הייתה בתו של רבי ירחמיאל מפשיסחא, בנו של רבי יעקב יצחק מפשיסחא ("היהודי הקדוש"). בניו מנישואים אלו (רבי אבי עזרא זעליג, רבי חיים מאיר יחיאל וחתנו רבי יחיאל יעקב מקוז'ניץ) נפטרו עוד בחייו, ומחשש לחיי נכדיו שלח אותם מחוץ לביתו. בשנותיו האחרונות נישא בשנית לחנה ברכה, בתו של רבי חיים שמואל הורוביץ מחנצ'ין. מנישואים אלו נולדו לו שני בנים: רבי קלונימוס קלמיש שפירא (בעל "חובת התלמידים") ורבי ישעיהו שפירא. הרבנית חנה ברכה שפירא האריכה ימים לאחר בעלה ונפטרה בשיבה טובה בז' בחשוון ת"ש (1939). הייתה ידועה כלמדנית וכצדיקה, נהגה לקבל קוויטלך מהחסידים ואף לבשה בגד של ארבע כנפות[1].

דברי תורתו של רבי אלימלך מגרודז'יסק על התורה והמועדים הודפסו כבר בחייו בספרים "אמרי אלימלך" (ורשה תרל"ו) ו"דברי אלימלך" - שני חלקים (ורשה, תר"נ-תרנ"א).

צאצאיו

בניו של רבי ירחמיאל משה: רבי אהרן יחיאל ורבי אשר אלימלך - כיהנו כאדמו"רים בקוז'ניץ ובמקומות נוספים בפולין. בן נוסף, רבי ישראל אלעזר הופשטיין, היה ממייסדי כפר חסידים, שימש רב בפריז ובניו יורק והקים את בית המדרש של חסידות קוז'ניץ בתל אביב.[2]. בנותיו של רבי ירחמיאל משה היו הסופרת מלכה שפירא אשת בן דודה רבי אברהם אלימלך האדמו"ר מגרודז'יסק, חיה רחל אשת דודה של אביה, רבי קלונימוס קלמיש שפירא ובת נוספת, חוה, אשת הרב שלום יוסף שפירא (אף הם, ממייסדי כפר-חסידים וכפר אתא), נינו של אבי סבה, רבי חיים מאיר יחיאל שפירא.
נכדו (בן בתו) של רבי ישראל אלעזר, רבי שמשון משה שטרנברג, מכהן כיום כאדמו"ר מקוז'ניץ בתל אביב, בני ברק, ירושלים וניו-יורק.

ספריו

  • אמרי אלימלך- דרשות על פרשות השבוע והמועדים, ורשה תרל"ו.
  • דברי אלימלך- דרשות על פרשות השבוע והמועדים, ורשה תרנ"ב.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מכתביו

הערות שוליים

  1. ^ ראו: יעל לוין, לאחר הסתלקותה – חדל לנגן בכינור, באתר הצופה (הערה 6)
  2. ^ אישים ומוסדות, מעריב, 28 בינואר 1965
    האדמו"ר מקוז'ניץ למנוחות, דבר, 23 באוגוסט 1966
    חיים שורר, חסידים, דבר, 2 בספטמבר 1966
    לקורותיו ראו: רבי ישראל אלעזר מקוז'ניץ, עבודת אלעזר, תל אביב: ה'תשל"ו, פתח דבר (נכתב בידי 'ועד חסידי קוז'ניץ בת"א')
  3. ^ אודות מותו ראו: אתר גטו ורשה, באתר "דעת"
    אסתר פרבשטיין, ‏כי עלי הורגנו (הערה 51), באתר "דעת"
  4. ^ בינת ישראל, ורשה תרח"צ, 1938, באתר היברובוקס
    אמונת ישראל, ורשה תרע"ז, 1917, באתר היברובוקס
  5. ^ ראו: מכתבים ואגרות קודש, עמ' 381-379, באתר היברובוקס
  6. ^ לוח עולת תמיד, ירושלים: מוסדות יד עזרה, חשוון ה'תשפ"ד, עמ' 159