רבי ישועה שבאבו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי ישועה שבאבו (ידוע גם כמהר"י זֵיין) (מצרים, בערך ה'ת"ל - צפת, בערך ה'ת"ק) היה מרבני מצרים וצפת תלמידו של רבי אברהם הלוי בעל הגינת ורדים, ומחבר ספר השו"ת שערי ישועה ועוד.

ביוגרפיה

נולד לרבי אברהם במצרים בערך בשנת ת"ל. קיימות השערות שונות על מוצא משפחתו[1]. היה תלמיד מובהק של בעל שו"ת גינת ורדים, רבי אברהם הלוי. כמו כן היה מקורב לגדולי מצרים האחרים, ביניהם לרבי אברהם יצחקי ולחותנו, רבי יוסף הלוי נזיר[2] (בעל שו"ת מטה יוסף). שימש תחילה כסופר הכותב שטרות. בשנת ה'תס"א התמנה לתפקיד רבני בקהילת סיליינוס שבקהיר. מאז שנתמנה לדיין במצרים הפסיק לעסוק בכתיבת שטרות משום חשש לאיסור שוחד[3]. באותה שנה נפטר אביו.

עלה לארץ בערך בשנת ה'תפ"ו והתיישב בצפת. שם היה מרבני העיר. הוא מכונה לעיתים בפוסקים "מרבני הגליל העליון". נפטר בצפת סביב שנת ה'ת"ק.

רבי אברהם ישראל זאבי אמר עליו שלרוב מכוין בפסקיו אל האמת והלכה כמותו.

דבריו מובאים הרבה בספרות האחרונים שלאחריו (כגון הרב חיד"א בברכי יוסף, רבי עקיבא איגר בהגהותיו לשולחן ערוך, ועוד) כמקור חשוב.

כתביו

  • תשובות ממנו מופיעות בספרו של רבו גינת ורדים.
  • פרח שושן - הערות לשו"ת גינת ורדים של רבו[4]. נדפס לראשונה בקושטא ה'תצ"ב.
  • שו"ת שערי ישועה, מכון ירושלים ה'תשמ"ח
  • שני ספרי דרשות שלו שערי אורה ושערי תורה מצויים בכתב יד[5].
  • הערות מגיליון השולחן ערוך שלו הודפסו בקובץ "בית אהרן וישראל" כרך כ"ב עמוד ז ואילך.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראו כאן בהערה 6, שיש הסוברים שמקורה במגרב ויש הסוברים שמקור משפחתו ביהדות אשכנז.
  2. ^ ראה מרדכי מרגליות, אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל חלק ג, באתר היברובוקס
  3. ^ ברכי יוסף, חושן משפט סימן ט סעיף קטן יג.
  4. ^ החיד"א בשם הגדולים (בערך על רבי ישועה) כותב על ספר זה: והרוב במה שכתב עליו ולעצמו הוא מציל".
  5. ^ ראו כאן בדברי פרופ' שלמה זלמן הבלין.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0