רבי ישראל אריה זלמנוביץ
 | |
| לידה |
ד' בטבת תרע"ז קכניה רומניה |
|---|---|
| פטירה |
כ"ג בסיוון תשס"ג (בגיל 86) ישראל |
| מקום פעילות | רומניה, גרמניה, ישראל |
| השתייכות | חסידי צאנז-קלויזנבורג |
| תחומי עיסוק | תלמוד, הלכה |
| רבותיו | הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם |
| בני דורו | הרב יואל הלפרן, הרב שלמה זאב צווייגענהאפט, הרב ישראל משה אולבסקי |
| חיבוריו | חיי נפש |
הרב ישראל אריה זלמנוביץ (ד' בטבת תרע"ז, 29 בדצמבר 1916 - כ"ג בסיוון תשס"ג, 23 ביוני 2003) היה רבה של עכו ו"זקן חסידי צאנז" בישראל, לאחר השואה כיהן כרב במחנה ברגן-בלזן.
תולדותיו
נולד בקכניה שברומניה, בנם של שמואל נטע פישר ופרידה מילכה בת מאיר (החליף את שם משפחתו לזלמנוביץ כדי לעבור גבולות). למד בישיבות בטרנסילבניה ובהן וישווה וקלויזנבורג, שם היה מתלמידיו של הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם. לאחר נישואיו, בשנת תש"א (1941), כיהן כר"מ בישיבה בבורשה. בשנת תש"ד (1944) נהרגו אשתו ובתו היחידה במחנה הריכוז אושוויץ. הרב זלמנוביץ היה במחנה ברגן-בלזן, ולאחר שחרורו היה מרבני מחנה העקורים ברגן-בלזן ופעיל מרכזי בקרב הניצולים בברגן-בלזן[1].
בשנת תש"ט (1949) עלה לישראל. עמד בראש הקבוצה שהכתירה את רבו הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם לאדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג. בשנות ה-50 נישא בשנית וכיהן ברבנות ביבנה.
בתחילת שנות ה-60 מונה כרבה האשכנזי הראשי של עכו, וכיהן בתפקידו כעשרים שנה. בהגיעו לגמלאות פרש מן הרבנות בעכו ועבר להתגורר בבני ברק. וכן היה רב של קריית צאנז בנתניה. נחשב זקן תלמידי האדמו"ר מקלויזנבורג וחסידי צאנז בישראל. לאחר פטירת האדמו"ר הכריז על מינוי שני בניו לאדמו"רים - בישראל ובארצות הברית.
נפטר בשנת תשס"ג, ונקבר בבית הקברות סגולה בפתח תקווה.
משפחתו
- אשתו בזיווג ראשון היתה בתו של ר' גרשון שטאובר.
- בזיווג שני נישא ללאה, בת ר' אליהו וייס (מהעיר מאראש-וושערהעלי שברומניה), בן ר' שמואל וייס, בן ר' יצחק אייזיק וייס (אב"ד סוואליווע ואח"כ ראב"ד במונקאטש מחבר ספר "בית יצחק" על מסכת מגילה, ו"דברי יצחק", ו"תולדות יצחק" על התורה), בן אברהם וייס (נכדו הוא ר' יוסף מאיר וייס האדמו"ר מספינקא), בן שמואל צבי וייס (שו"ב בקאלוב), בן גדליה.
- בנו אליהו, חתנו של האדמו"ר רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ. רבי אליהו נפטר בב' בכסלו ה'תשע"ה, ונטמן על יד קבר אביו בבית העלמין סגולה בפתח תקווה
- בנו יצחק אייזיק מאיר, משב"ק של האדמו"ר הרב צבי אלימלך הלברשטאם מצאנז, נכדו הוא העיתונאי ישכר זלמנוביץ'.
- בנו שמואל נטע, נישא למרים בתו של נח פרום שהיה חתנו של ראובן אהרונוביץ' ראש העירייה השלישי של בני ברק.
- חתנו הרב צבי אלימלך פנט, האדמו"ר מקוסון
- בתו פסיה יענטא, אשת הרב אשר וייס ראש בית המדרש 'דרכי תורה', וגאב"ד 'דרכי הוראה'.
- חתנו הרב יצחק אייזיק לייפר, בן רבי אברהם אבא לייפר, האדמו"ר מפיטסבורג.
- חתנו שלמה טוביאס, בן הרב שמואל טוביאס אב"ד פיאטרא ניאמץ - רומניה
- בנו הרב אברהם זלמנוביץ מצפת ושליח האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג לצפת חתן ר' מנחם דוד קוסטינר מחיפה[2].
חלק מאחיו ואחיותיו שרדו את השואה ועלו לישראל.
- אחיו, זאב מאיר פישר נפטר בשיבה טובה באזור הגיל 105 ניצל מהשואה ועלה לארץ התגורר בשיכון סאטמר בבני ברק (שם משפחתו המקורי הוא פישר בזמן השואה החליפו שמות על מנת לעבור גבולות)
- אחיו ישעיהו זלמנוביץ, הוא אביו של הרב אפרים זלמנוביץ, רבה של מזכרת בתיה.
- אחותו, הניה וסרשטיין, היא חותנתו של הרב מנחם קליין רבה לשעבר של פרנקפורט.
- אחיו מאיר יוסף זלמנוביץ נפטר בכ"ב חשוון תש"פ.
ספריו
- סדרת חיי נפש – דרוש והלכה (8 כרכים, ובהם כרך על הגדה של פסח)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ בעקבות הפרסום ב-ynet: עתירה למניעת המכירה של "פנקס העגונים" מברגן-בלזן, באתר ynet, 1 בדצמבר 2019
- ^ גיסו של האדמו"ר רבי אליעזר הגר מסערט ויזניץ
