רבי מנחם נתן נטע אוירבך
הרב מנחם נתן נטע אוירבך (תרי"ח, (1858) - ה' באלול ה'תר"ץ, (1930)) היה רב שכונה בירושלים, ממייסדי הרבנות הראשית ומחבר ספרים תורניים.
חייו
נולד בעיר לונטשיץ, לרבי שלמה אוירבך, רב העיר. סבו היה רבי מאיר אוירבך, ששימש כאב בית דין בקהילה האשכנזית בירושלים. נישא למרת צירל יאכט, שהייתה קרובת משפחתו.
נסמך להוראה מהרב ישראל יהושע מקוטנא, ומחתנו הרב חיים אלעזר וקס. שימש כרבה של שכונת רוחמה בירושלים, והיה מקובל על הציבורים השונים, גם החילונים. היה מרבה לערוך חופה וקידושין לחלוצים בוני הארץ, והיה מקרבם זה לזה.
הרב אוירבך היה ממקימי הרבנות הראשית בתרפ"א. בנוסף לכך כיהן כדובר אגודת הרבנים ומורי הצדק בירושלים, בין השנים תרפ"א - תר"צ (1921-1930).
היה מידידיו הקרובים ומבאי ביתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי הראשון. בהשקפתו היה משויך לתנועת המזרחי, ואף הצטרף לשורותיה והשתתף באסיפות המזרחי ובמועצותיו, אך היה מקובל גם בקרב החרדים באגודת ישראל, והיה אף מחותנו של הרב יוסף חיים זוננפלד, רבה של העדה החרדית בירושלים.
הרב אוירבך נפטר בבית החולים שערי צדק ביום שישי ה' אלול תר"צ ונקבר במוצאי השבת בהלוויה בהשתתפות אלפים[1].
צאצאיו
בנו הוא הרב יצחק אוירבך, שמילא את מקומו כרב ומו"ץ של שכונת רוחמה ועסק בהדפסת ספריו. בתו שפרה הייתה אשת אברהם ברנט, בנו של זרח ברנט. בתו הנדל הייתה אשת מרדכי זוננפלד, בנו של הרב יוסף חיים זוננפלד.
חיבוריו
חיבר כחמישים וארבעה חיבורים, אשר מרביתם עדיין בכתב יד. מתוך הספרים שיצאו לאור, ניתן למנות את:
- זכות אבות וענף אבות על מסכת אבות, ירושלים, ה'תרנ"ד - כולל הספד על הראשון לציון רפאל מאיר פאניז'יל.
- אורח נאמן על השולחן ערוך חלק אורח חיים. בתוך ספר זה נדפס חיבורו של הרב קוק "מצות ראיה". הספר מכיל ארבעה חלקים והוא נדפס בירושלים בשנים ה'תרפ"ד עד ה'תרצ"א:
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "הרב מנחם נתן (נטע) אויערבאך", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ט (1958), עמ' 3277
- שרשור אודות הרב אויערבאך בפורום ספרים וסופרים באתר בחדרי חרדים.
- על הרב אויערבאך - חלק ראשון, חלק שני, חלק שלישי, מתוך עלון שבת הראיה.
הערות שוליים
- ^ הרב שמואל ברוך שולמן, 'הרב מנחם נתן אוירבך איננו', דואר היום, 31 באוגוסט 1930, עמ' 4
