רבי משה אבן עזרא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי משה אבן עזרא
לידה 1055
ד'תתט"ו
פטירה 1140 בערך
בסביבות ד'תת"ק
כינוי הסלח
השתייכות רבני ספרד, ראשונים
תחומי עיסוק שירה
חיבוריו "ספר העיונים והדיונים" (תורגם גם כ"שירת ישראל")

רבי משה אבן עזרא (רמב"ע; ד'תתט"ו, 1055 - ד'תת"ק, 1140 בערך), היה משורר, פייטן ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד. נחשב לאחד מגדולי המשוררים היהודים בכל הזמנים.

ביוגרפיה

נולד לרבי יעקב בגרנדה, במשפחה יהודית מכובדת ומבוססת, וזכה להשכלה מקיפה גם בתחום היהדות וגם בתחום המדע והתרבות הערבית. לפי ר' סעדיה אבן דנאן אחד מרבותיו היה ר' יצחק אבן גיאת. גם שלושת אחיו, יצחק, יוסף וזרחיה תוארו כ"חכמים ומשכילים בכל חכמה" (יסוד עולם, חלק ד' פ' י"ח).

בעת היותו בגרנדה התוודע לשירתו של רבי יהודה הלוי בצעירותו והידידות ביניהם נמשכה מאז שנים ארוכות.

כאשר היה רמב"ע כבן 35, פלשו המוסלמים הקנאים (המוראביטון) לספרד המוסלמית וכבשו את גרנדה. מרבית יהודי העיר נמלטו ובהם גם משה אבן עזרא. הוא נמלט צפונה, לספרד הנוצרית, ומאז לא זכה לראות את ילדיו, שנפטרו עוד בחייו.

רמב"ע נחשב לאחד מגדולי דורו בחיבור שירה, פיוטים ובעיון בשירה, ואף תמך במשוררים צעירים, בהם כאמור רבי יהודה הלוי.

חיבורו החשוב ביותר הוא "ספר העיונים והדיונים" (כתאב אלמחאצרה ואלמדאכרה) העוסק בכללי השירה המשובחת והראויה. בספר זה הוא מתאר את הדרכים לכתיבת שירה, את קישוטי הלשון שמותר ושראוי למשורר להיעזר בהם ואת הפגמים שאסור למשורר שיהיו בשירו. הוא סוקר יצירות שירה מן הדורות שקדמו לו, הן בעברית והן בערבית. הספר נכתב בערבית יהודית לפי סגנון ספרות האדב הערבית שבזמנו. הוא תורגם לעברית בתרפ"ד (1924) על ידי בן-ציון הלפר בשם "שירת ישראל", וחזר ותורגם ב-1975 על ידי אברהם הלקין בשם (המדויק יותר) "ספר העיונים והדיונים".

משה אבן עזרא כתב גם שירים לרוב, הן שירי חול והן שירי קודש. מהם מפורסם בעיקר הפיוט "אל נורא עלילה", המושר עד היום לפני תפילת נעילה של יום הכיפורים בעיקר בקהילות ספרדיות. וכן פיוט לראש השנה המושר בקהילות הספרדים בפרט אצל קהילות מרוקו קודם תקיעת שופר רעה בשבטך, שירי החול כוללים שני ספרים: "ספר התרשיש" או "ספר הענק" ו"דיואן ר' משה אבן עזרא". תרשיש בגימטריה 1210 - מספר כל חרוזי הספר. ב-1886 דוד גינצבורג הוציא לאור "מחברת" מהספר הענק (ספר התרשיש) עם ציונים למקורות בפסוקים ומאמרי חז"ל, ופירוש לתרגום מערבית של השירים מהספר. המשורר וחוקר השירה שאול עבדאללה יוסף חיבר ביאור לספר התרשיש בשם "משבצות תרשיש".

על-שמו רחוב "הסַלָּח" ברחביה, ירושלים, על שם פיוטי הסליחות הרבים שחיבר.

לקריאה נוספת

  • ישראל לוין, טובה רוזן, שירי הקודש של משה אבן עזרא, תל אביב, אוניברסיטת תל אביב, 2012.

קישורים חיצוניים


תקופת חייו של רבי משה אבן עזרא על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן


P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0