רבי משה טוויל
הרב משה טוויל מעלי הכהן (4 בנובמבר 1895 – 1 בנובמבר 1976) היה רב, פוסק וראש ישיבה, כיהן כרבה הראשי של קהילת יהודי חלב, וכראש ישיבת 'דגל תורה'.
ביוגרפיה
נולד בעיר חלב שבסוריה, בי"ז בחשוון ה'תרנ"ו, לרבי יוסף ורחל למשפחת הכהנים טוויל מעלי הכהן, המיוחסת לעלי הכהן.
בבחרותו למד אצל רבו הרב מטלוב עבאדי ורבנים נוספים.
כאשר הוקמה ישיבת "דגל תורה", התמנה לראש הישיבה לצד חברו הקרוב הרב סלים זעפראני, על אף שעדיין היה רווק. הוא נישא לשרה, בתו של הרב אהרן טוויל, שבאה מארץ ישראל לחלב.
ישיבת דגל תורה מנתה כמאה ושבעים בחורים, אשר היו לומדים כשש עשרה שעות ביממה, החל מ-2 לפנות בוקר ועד כלות סדרי הלימוד בשעות הערב[1].
בהמשך התמנה גם לרבה הראשי של קהילת יהודי חלב[2].
עלייתו לארץ ישראל
בשנת ה'תשי"ח (1957), אחר ששיחדו בני ביתו את שלטונות סוריה בסכומים גדולים, קיבלה משפחתו אישור לעלות לארץ ישראל. השמועה בארץ כי הרב טוויל עולה ארצה התפרסמה, ורבים מרבני ומתושבי ארץ ישראל התקבצו לקבל את פניו, ביניהם הרב עזרא עטייה, ראש ישיבת פורת יוסף.
כאשר הגיע לארץ קבע את מושבו בתל אביב, והחל למסור שיעורי תורה בבתי הכנסת בעיר. כעבור תקופה קצרה הקים את ישיבת 'זכרון משה' בתל אביב, שם למדו תלמידי חכמים מהעיר ומערים נוספות[1].
הרב טוויל דחף ועודד את מינויו של הרב עובדיה יוסף לרב העיר תל אביב, והפעיל את כובד משקלו כדי להשפיע על הגורמים שהתנגדו למינוי.
נפטר בח' בחשוון ה'תשל"ז, ונקבר בהר המנוחות, סמוך לציונם של חכמי ישיבת פורת יוסף[2].
בין תלמידיו:
- הרב יום טוב ידיד הלוי
- פרופ' משה עסיס
הנצחתו
- בית המדרש "אהל משה" בשכונת רמות ב' נקרא על שמו.
- בית המדרש "מטה משה" בשכונת רמות א' נקרא על שמו.
- בשנת תש"פ יצא לאור הספר דגלי תורה, המנציח את דמותו.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 ישראל יעקב גוטפרב, כליל תפארת, ירושלים: קהל תפארת ירושלים, אב ה'תש"פ
- ^ 2.0 2.1 איגוד עמלי התורה, לוח הקהילות - גיליון ח', ירושלים: טקסט רץ הוצאה לאור, תשפ"א
