רבי עזיזי דיעי
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות |
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. |
| לידה |
1911 ה'תרע"ב האי ג'רבה, תוניסיה |
|---|---|
| פטירה |
2 במרץ 1999 (בגיל 88 בערך) י"ד בסיון ה'תשפ"א |
| למד ב | ההסמכה לרבנות על ידי הרב מרדכי סגרון |
| מקום מגורים | חצור הגלילית |
| רבותיו | הרב מרדכי סגרון |
| אב | יוסף דיעי |
| אם | אסתר דיעי |
| צאצאים | 12 ילדים |
הרב עזיזי דיעי (1911-1999) רבה המקומי של חצור הגלילית בין השנים 1951 ועד 1996, תקופה של 45 שנים ברציפות, ונמנה עם מייסדי חצור בתקופת בנייתה כקהילה.
הרב עזיזי מילא תפקידים נוספים כמו: רב מקומי ואזורי, מורה בבית הספר הראשון, אחד ממייסדי הוועד המקומי הראשון בחצור, חבר מועצה מטעם הפועל המזרחי והמפד"ל, ממייסדי המועצה הדתית בחצור ועוד.
פועלו בתוניסיה
הרב דיעי עזיזי נולד בשנת 1911 (תרע"ב) באי ג'רבה שבדרום תוניסיה להוריו אסתר וליוסף דיעי. הוא הוסמך לרבנות בהיותו בן 22, על ידי הרב מרדכי סגרון בתוניסיה[1].
הרב דיעי שימש כמנהיג רוחני בקהילת חאג'ב אל עיון בדרום תוניסיה.
בתקופת מלחמת העולם השנייה, כאשר הגרמנים כבשו את תוניסיה, ניצל הרב ארבע פעמים מהאויב הנאצי שרדף אותו בשל היותו נתין בעל דרכון בריטי.
הרב דיעי ומשפחתו היו מן הראשונים שעזבו את חאג'ב אל עיון, וב־1949 החלו את מסעם ארצה ממניע דתי[2][3].
העלייה לישראל ולחצור הגלילית
בשנת 1950 הרב דיעי ומשפחתו הגיעו עם אניית המעפילים "נגבה" למחנה העולים שער העלייה ולמעברת פרדס חנה. הרב הראשי הספרדי בן-ציון מאיר חי עוזיאל הציע לרב דיעי לשמש רבה של באר שבע, אך הרב דיעי התעקש להצטרף בשנת 1951 למשפחות העולים שהכיר בהפלגה ונשלחו למעברת ראש פינה.
עם פינוי תושבי מעברת ראש פינה לחצור ב־1953 היה הרב חלק מהגרעין המייסד של חצור ושימש רב מקומי ואזורי, בהמשך לתפקידו זה במעברת ראש פינה. הוא היה ממקימי הוועד המקומי הראשון שקידם הקמת רשות מקומית עצמאית, שימש בו נציג הפועל המזרחי והיה בעל כוח פוליטי בהיותו לשון מאזניים בין חברי מפא"י לחברי אחדות העבודה. עם היות חצור מועצה מקומית ב־1956 שימש חבר מועצה מטעם המפד"ל עד 1965, ובמשך השנים היה שותף לקואליציה בראשות מפא"י ואף שימש כסגן יו"ר המועצה, הלל לנדסמן איש קיבוץ איילת השחר ששימש כראש המועצה המקומית הראשון בחצור בין השנים 1956 ל-1966.
כן היה ממייסדי המועצה הדתית ב־1962 ועמד בראשה עד 1991, עת פוצלו תפקידי הרבנות והמועצה הדתית. הוא המשיך לשמש רב היישוב עד 1996[1]. בנו, הרב מרדכי דיעי, החליף אותו בתפקידו, ואנכדו משמש, נכון ל-2023, כרבה של חצור.
הרב עזיזי היה ממקימי המקווה ובית העלמין הראשון בחצור. הוא יזם את הקמת המועצה הדתית בחצור ועסק בענייני דת וקהילה, בשמירת שבת בחצור ובמניעת חילול שבת בפומבי. בין פעילויותיו נמצא גם קביעת יום ההילולא לחוני המעגל.
הגותו ומפעלי הנצחה של הרב
הרב חיבר את הספר "דעה והשכל" (1990) בספר זה כלולים חלק מחידושיו שכתב אותם עוד בתוניסיה בכתבים שהושמדו בתקופת מלחמת העולם השנייה בכיבוש הגרמני ובתוספת לחידושיו שהגה בשנים האחרונות[4].
הקמת ישיבה וכולל "שערי דעה" בתקופתו של ראש המועצה יוסי אלול, הסמוכה לבית הכנסת הראשון בחצור שהיה בזמנו לכלל העולים "שבת אחים".
ב-2007, נחנך רחוב "שדרות הרב עזיזי" ברחוב שבו נמצא ביתו של הרב. עד היום מתקיימת מסורת של חידון תנ"ך מקומי בחצור, שאותו יזם ומארגן הבן, דיעי ציון, לזכרו של אביו.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 שמחה גואטה-בוקובזה, המנהיגות המתווכת של הרב עזיזי בחצור, 1951-1965, עיונים 35, 2021, עמ' 61-86
- ^ אסתר בוטבול, 'תולדות קהילת חאג'ב אל עיון, עבודה סמינריונית, האוניברסיטה הפתוחה, רעננה, 1988
- ^ עירית אברמסקי־בליי, פנקס הקהילות לוב-תוניסיה, ים ושם, תשנ"ז, עמ' 351-357
- ^ עזיזי דיעי, דעה והשכל — דברי הגות ומחשבה מערכות ודרשות, חצור הגלילית: אגודת שערי דיעה, תשנ"ב
