רבי עקיבא כ"ץ
 | |
| כינוי | הנשיא מאובין |
|---|---|
| פטירה | ה'רנ"ו |
| מקום פעילות | אובודה ופראג |
| אב | רבי יצחק הכהן, אב"ד בקושטא |
| חותנים | רבי אברהם קצנלנבוגן, רבה של רגנסבורג ואובין |
רבי עקיבא כ"ץ (נפטר בה'רנ"ו) היה מחכמי אובודה ומעשיריה, לאחר מכן מגדולי העיר פראג וראש ישיבה גדולה בעיר. כונה: "הנשיא מאובין" (אובודה).
ביוגרפיה
נולד לרבי יצחק הכהן, אב"ד בעיר קושטא. אבי אביו היה רבי עקיבא הכהן, ממשפחה המיוחסת לעלי הכהן, שנמלט בעת "גזירות קנ"א", והתקבל לאב"ד בקהילת סלוניקי[1]. (יש שפקפקו באמינות ייחוס זה[2]). נישא לבת רבי אברהם קצנלנבוגן[3] רבה של רגנסבורג ואובין[1][4] .
התיישב בהונגריה והתגורר באובודה והתעשר, והיה ה"שולחני" של מתיאש הראשון, מלך הונגריה. לצד זאת היה גדול בתורה ונשיא היהודים העיר, וכונה בשם "הנשיא עקיבא כ"ץ". השרים שקינאו בעושרו ובקרבתו למלך העלילו עליו למלך, ונאלץ לברוח עם רכושו מהונגריה לבוהמיה, שם התיישב בפראג[5].
בפראג ייסד ישיבה גדולה, בימיו של רבי יעקב פולק שלימד אף הוא בתקופה זו בפראג. גם בפראג רדפוהו מקנאיו[5].
נפטר בפראג בשנת ה'רנ"ו. על מצבתו נחקק: "כמעט כל התורה היה על פיו ולא הניח מעשות מה שלמד"[6]. על מצבת חתנו רבי שבתי הלוי הורוביץ נכתב "חתנא הנשיא עקיבא שהיה ראש לכל הגולה"[7]
משפחתו
היו לו 25 ילדים: 12 בנים ו-13 בנות. בשל היותו כהן הקפיד להשיא 12 מבנותיו לכהנים בלבד, ורק בת אחת, יוכבד, השיא לרבי שבתי הלוי הורוביץ, ראש ומנהיג ודיין הקהל בפראג.
בשל מספר ילדיו כינוהו "כה תברכו", עקב אמירתו שהוא עולה לדוכן בבית כנסת אחד עם 12 בניו ו-12 חתניו הכהנים, וביחד הם 25, כמספר "כ"ה תברכו את בני ישראל" האמור בברכת כהנים[8].
מבניו היו: גרשון, אבי "משפחת הגרשוני"; גרשם, אבי "משפחת גרשם"; רבי שמשון הכהן מקרזמיר[9], אבי רבי יצחק כ"ץ חתן המהר"ל מפראג.
אחיו רבי חיים כ"ץ, אף הוא מחכמי פראג, נהרג על קידוש השם בכ"ח בתשרי ה'ר"ע[10].
לפי מספר מסורות היה המהרש"א מצאצאי חתנו רבי שבתי שפטל[11]. מכיוון ששושלתו המשפחתית אף היא ידועה לאורך דורות, רבים ממשפחות הרבנים מקשרים את עצי המשפחה דרכו[12].
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 שפירא, יעקב לייב בן יצחק דוד, משפחות עתיקות בישראל, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ ראו אצל: שלמה אנגלרד, צפונות, י"ג שנה ד א בני ברק תשנ"ב עמ' פ"ז, באתר היברובוקס.
- ^ תלמיד רבי יונה מרגנסבורג ורבי יעקב וייל.
- ^ ראה אודותיו נפתלי יעקב הכהן, אוצר הגדולים אלופי יעקב - חלק ב, באתר היברובוקס עמוד קב-קג
- ^ 5.0 5.1 הורביץ, שמואל בן ישעיה, יחוס הגדולים, באתר אוצר החכמה.
- ^ הלפרין, רפאל בן יעקב, תור הזהב והשמד, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ^ רבי יוסף ליברמן, שלשלת היוחסין, ירושלים תש"ס, עמ' נז-נח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אזכרה, חלק ב, ירושלים תרצ"ח, עמ' שלו-שלז, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ יש המייחסים את רבי שמשון כבנו של רבי גרשם, או של רבי גרשון, ולא של רבי עקיבא.
- ^ ראו אודותיו הרב נפתלי יעקב הכהן, "מוהר"ר חיים הכהן כ"ץ", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ג, עמוד רל, באתר HebrewBooks, אות נו
- ^ הדעות חלוקות אם היה מנכדי רבי עקיבא, או מנכדי אחיו רבי אברהם הורוביץ אבי השל"ה.
- ^ נפתלי יעקב הכהן, אוצר הגדולים, חלק ז, חיפה תש"ל, עמ' שמה, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)