רבי עקיבא פישר
| לידה |
1818 ה'תקע"ח לובשבריני, הונגריה | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
1894 (בגיל 76 בערך) י"ח בשבט ה'תרע"ד טט, הונגריה | ||
| מקום קבורה | טט, הונגריה | ||
| מדינה | הונגריה | ||
| למד ב | ישיבת פרשבורג | ||
| מקום מגורים | לובשבריני, אובודה, אוק, טט | ||
| מקום פעילות | אוק, טט | ||
| תקופת הפעילות | 1845–1894 (כ־49 שנים) | ||
| רבותיו | החתם סופר | ||
| בת זוג | דבורה בילא | ||
| אב | הרב מרדכי ליב פישר | ||
| צאצאים | הרב צבי פישר; הרב עמרם פישר | ||
| מספר צאצאים | 10 | ||
| |||
| |||
הרב עקיבא פישר (ה'תקע"ח, 1818 – י"ח בשבט ה'תרנ"ד, 1894)[1] היה רב הונגרי, אב בית הדין של העיר טט.[2][3]
ביוגרפיה
נולד בשנת ה'תקע"ח בכפר לובשבריני שבהונגריה כבן בכור לרב מרדכי ליב, ששימש כרב וכרופא, ולאמו ממשפחת רוזנר. בגיל צעיר עברה משפחתו לאובודה, שם למד תורה אצל אביו ואצל חכמי המקום. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת פרשבורג, אצל החתם סופר, שגם הסמיך אותו לרבנות ולהוראה. בסביבות שנת 1840 (ה'ת"ר) נישא לדבורה בילא, בתו של הרב צבי הרש רוזנבוים-הירש, ששימש לאחר מכן כרבה של אלברטירשה, אחיו של הרב עמרם רוזנבוים ובנו של הרב משה נחום רוזנבוים.[4] הם עברו למזטור ושם נולד להם בנם הראשון, הרב צבי פישר, לימים רבן של אסוד וויינערן.[2]
באייר ה'תר"ה (1845) מונה לרבה של אוק, וכחדשיים לאחר מכן עבר להתגורר בעיר. בשנת ה'תר"ח מונה לרבה של טט, שליד העיר גיור, שבמחוז גיור-מושון-שופרון.[2]
בזמן הקרע ביהדות הונגריה, נמנה עם הרבנים האורתודוקסים, ביניהם החתם סופר, הרב הלל ליכטנשטיין והרב עקיבה יוסף שלזינגר, במלחמתם כנגד הנאולוגים והמשכילים. חתם על הקמת מחזיקי הדת, שהוקמה על ידי הרב שמעון סופר, בנו של החתם סופר.[2]
הרב פישר היה מוכר באזורו, והיה מקבל שאלות רבות מכל המחוז.[2]
בי"ג בשבט ה'תרמ"ה (1885) נפטרה אשתו דבורה, וכשנה וחצי לאחר מכן התחתן עם אשה אלמנה מפרשבורג (ברטיסלאבה).[2]
ביום חמישי, י"ח בשבט ה'תרנ"ד, נפטר הרב עקיבא פישר, בגיל 76. הוא נקבר ביום ראשון שלאחר מכן בעירו טט.[2][1]
הרב היה עני מרוד, וכבר בגיל צעיר סבל מלקות ראייה.[2]
משפחתו
הרב התחתן פעמיים, אך זכה לילדים רק מאשתו הראשונה, דבורה. היו להם 10 ילדים, 4 בנים ו-6 בנות:[2]
- הרב צבי פישר (ה'תר"א, 1841 – י"ד באדר ב' ה'תרס"ב, 1902) – רבן של הערים אסוד וויינערן.[5][6][1]
- הרב מרדכי יהודה ליב (ה'תר"ב – ה'תרכ"ח)
- הרבנית יטל מאי – נישאה לרב אהרן מאי, רבן של מספר ערים בהונגריה, ביניהן לובשבריני, עיר הולדתו של חותנו
- צילי פראנקל פישר (בערך ה'תר"ז – ?) – נישאה למארכוס פראנקל, ולאחר פטירתו ליוזף פישר
- פראדל שוורץ (ה'תר"י – ?) – נישאה לרב אריה ליב שוורץ, מורה בפרשבורג
- הרב עמרם – (בערך ה'תרי"ג – י"ח בניסן ה'תרפ"ה, 1925) אב בית דין יינק[3][4]
- הרב משה נחום (ה'תרט"ו – ט' בניסן ה'תרע"ג) – תלמיד וחכם ומורה בפרשבורג. מחותנו היה הרב דוד ניימן-לאקנבך
- חיה שטרן (בערך ה'תרי"ז – ?) נישאה למשה יום טוב ליפמן שטרן. סבתו של הרב עקיבא אייזנברג
- רוזה פרידמן (ה'תרי"ט בטט – ה'תרס"ח) – נישאה לרב אלי פרידמן
- שרה לוינגר (ה'תרכ"ז בטט – ה'תרצ"ד) – נישאה לרב יעקב הלוי לוינגר
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 רפאל בן יעקב הלפרין, אטלס עץ חיים - יב, באתר אוצר החכמה
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 2.7 2.8 עקיבא בן מרדכי ליב פישר, עטרת עקיבא, באתר אוצר החכמה
- ^ 3.0 3.1 נתן צבי פרידמן, אוצר הרבנים, באתר אוצר החכמה
- ^ 4.0 4.1 שמחה בונם דוד סופר, מזכרת פאקש - ב, באתר אוצר החכמה
- ^ יצחק יוסף כהן, חכמי הונגריה והספרות התורנית בה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ קטלוג מכירה פומבית, יודאיקה ירושלים - טבת תשע"ג, באתר אוצר החכמה
