רבי פינחס זליג לעוו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי פינחס זליג לעוו
מקום קבורה לאסק, פולין
פטירה ו' בניסן תק"ל
לאסק, פולין
למד ב פראג, בוהמיה
מקום פעילות לאסק, פולין
תחומי עיסוק רב, פוסק, ראש ישיבה
רבותיו אביו רבי משה, רבי שמואל מקראקא
תלמידיו רבי ישעיה וולטפרייד, רבי אברהם אבלי הכהן, רבי יצחק כ"ץ מפלוצק, נכדו רבי אלעזר לעוו
בני דורו רבי נתנאל וייל, רבי יהונתן אייבשיץ
חיבוריו עטרת פז
צאצאים רבי צבי לעוו, רבי אריה לייב לעוו
רבה של לאסק
→ רבי אליקום גץ (השני)
בנו רבי צבי לעוו ←

רבי פינחס זעליג לעוו (נפטר בו' בניסן תק"ל) היה רבה של לאסק שבפרובינציית לודז' בפולין ומחבר הספר עטרת פז על פסקי הרא"ש.

ביוגרפיה

נולד לאביו רבי משה, נכדו של רבי יצחק חריף רבם של אפטא וקראקא. בצעירותו למד אצל אביו, ולאחר מכן בבית המדרש הגדול בפראג אצל גדולי וחכמי יהדות פראג, ובראשם רבי שמואל מקראקא[1]. בבית מדרש זה למדו אצל רבי שמואל מקראקא גם גם רבי יהונתן אייבשיץ[2] ורבי נתנאל וייל בעל הקרבן נתנאל[3].

בסביבות שנת ת"ק נתקבל כרב ואב"ד בעיר לאסק (שבפרובינציית לודז' בפולין) ואגפיה[4]. קהילת יהודי לאסק שבאותם ימים היתה קהילה חשובה מלאה ביהודים שומרי תורה ומצוות, וכפי שהעיד מחותנו רבי מאיר גץ שכיהן כרב העיר מספר שנים לפניו[5], בהקדמתו לספרו של אביו רבי אליקום גץ: "ותהלה לא-ל מצאתי שם אנשי השם בעלי תורה, עוסקים בתורה ומצוות, ורובם ככולם קובעים עתים לתורה"[6].

בתקופת כהונתו כרבה של לאסק, התפרסם שמו כאחד מגדולי התורה שבפולין, וכאחד מחשובי הפוסקים בדורו[7].

בלאסק עמד גם בראשות ישיבה, בה העמיד תלמידים רבים, ביניהם: רבי ישעיה וולטפרייד, מייסד חסידות פשדבורז'; רבי אברהם אבלי הכהן, רבה של קאליש; רבי יצחק כ"ץ מפלוצק[8], ונכדו רבי אלעזר לעוו, רבה של סנטוב שבהונגריה[9].

בערוב ימיו, בשנת תקכ"ח, הוציא לאור את ספרו עטרת פז על הרא"ש בסדר מועד וסדר נשים, בו הוא נושא ונותן בדברי הרא"ש ומיישב את הקושיות והסתירות שהקשו האחרונים בדבריו[7].

רבי חיים יוסף דוד אזולאי, אשר מביא מדבריו פעמים רבות בספריו ברכי יוסף ושו"ת חיים שאל[10], כותב אודותיו בספרו שם הגדולים: ”עטרת פז, באור על הרא"ש סדר נשים, מהרב מה' פנחס זעליג אבד"ק לאסק, וקרי אנפשיה תשית לראש"ו עטרת פ"ז. ויש לו גם על סדר מועד, אך לא ראיתי מודפס כי אם על סדר נשים[11].

על הרקע לכתיבת הספר דווקא על סדרי מועד ונשים, כותב רבי חיים יוסף דוד אזולאי במקום אחר בספרו: ”פלפלא חריפתא חיבר הרב תוס' יו"ט על הרא"ש סדר נזיקין, והרב ז"ל חיבר על כל פסקי הרא"ש ולא נדפסו כי אם ב' חלקים... ונשארו סדר מועד וסדר נשים בלי באור, ומשום הכי אזרו חיל הרב קרבן נתנאל והרב עטרת פז וחיברו על פסקי הרא"ש דנשים ומועד[12].

נפטר בו' בניסן תק"ל[13].

על מצבת קברו נכתב:

כתר תורה, פ"נ כבוד הרב בעל המחבר עטרת פז, כבוד הרב המאה"ג ומופלג בתורה וחסידות מ"ו אב"ד ור"מ מוהר"ר פנחס זעליג ב"מ משה ז"ל, שנפ' ונ' ביום ו' ניסן ש' תק"ל לפ"ק, תנצב"ה[14].

משפחתו

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. רבי פינחס זליג לעוו, בהקדמת ספרו עטרת פז.
  2. כדבריו בספרו אורים ותומים: ”וזה התירוץ אמרתי בשנת תע"ח כשלמדתי בדיבוק חכמים לפני מ"ו הגאון מהור"ר שמואל מקראק אזלה"ה בפראג וקלסהו למאוד.”
  3. תולדות נתנאל, דף נ"ה ע"ב, נדפס בסוף ספר מנחת נתנאל, בילגורייא תרצ"ו.
  4. תורת חכמי לב, חלק א', מבוא עמ' כ"ד.
  5. רבי מאיר גץ, כיהן כרבה של לאסק בין השנים תפ"ו-תצ"ח, לאחר מכן כיהן בנו רבי אליקום גץ (השני) במשך כשנתיים, ולאחר מכן נתמנה רבי פינחס זעליג לכהן כרב העיר.
  6. רבי מאיר גץ, הקדמה לשו"ת אבן השהם, דיהרנפורט תצ"ג, באתר היברובוקס.
  7. ^ 7.0 7.1 הרב ישכר בעריש וייס, קובץ עלים לתרופה, שנה כ"ג גליון א'.
  8. תורת חכמי לב, חלק א', מבוא עמ' כ"ה.
  9. נכדו רבי מנחם מנדל גליק, זכרון אלעזר, עמ' ז' - ח', מישקולץ תרצ"ז, באתר היברובוקס.
  10. ראו לדוגמא בשו"ת חיים שאל, חלק א', סימן ב', באתר היברובוקס, שם כותב: ”ואחר זמן רב הגיע לידי ס' עטרת פז על הרא"ש מסדר נשים לאחד מרבני הזמן הנדפס מקרוב, וראיתי לו בפ"ק דכתובות שעמד בכל דברי הרא"ש והטור וקצור פסקי הרא"ש באורך”.
  11. רבי חיים יוסף דוד אזולאי, שם הגדולים, חלק ב', מערכת ספרים, מערכת ע' אות ל"ו, ליוורנו תקמ"ו.
  12. רבי חיים יוסף דוד אזולאי, שם הגדולים, חלק ב', מערכת ספרים, מערכת פ' אות מ"ט, ליוורנו תקמ"ו.
  13. רבי פינחס זליג גליקסמן כותב בספרו עיר לסק וחכמיה, עמ' ט"ו: בשנת תק"ל ז' בניסן נתבקש בישיבה של מעלה, ואילו בספר 'רבי אלעזר המכונה שמן רוקח' בגרמנית (שיצא לאור על ידי נכדו רבי אלעזר מינץ אב"ד קמפן) נכתב שנפטר בי"ג בניסן, אך כפי הנראה הנוסח שעל המצבה הוא האמין ביותר.
  14. אבני זכרון, אות תרצ"ה, נוסחאות מצבות שנרשמו בידי רבי שמואל צבי וולטסמן מקאליש בערך בשנת תרס"ד, נמצא בכתב יד בספרייה הלאומית, פריט מס' 401 B.
  15. רבי פינחס זליג גליקסמן, עיר לסק וחכמיה, לודז' תרפ"ו, עמ' ט"ו.