אורים ותומים (ספר)
 | |
| ספר אורים ותומים | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | רבי יהונתן אייבשיץ |
| סוגה | ביאור לשולחן ערוך חלק חושן משפט |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | 1775-1778 |
| תאריך הופעה ראשונה | קרלסרוהה |
| סדרה | |
| מספר ספרים | 2 |
| קישורים חיצוניים | |
| היברובוקס | הספר, בהוצאה משנת תשל"ג |
| הספרייה הלאומית | 990052780350205171 |
אורים ותומים (בעגה הישיבתית "התומים") הוא ספר על שולחן ערוך חלק חושן משפט. הספר נכתב על ידי רבי יהונתן אייבשיץ, ויצא לאור עשר שנים לאחר פטירתו.
שם הספר
שם הספר נלקח מהאורים ותומים, וכוונת הקריאה בשם זה היא דמיון לאורים ותומים שהיו פריטים מסוימים שהונחו בדרך קבע בתוך החושן שלבש הכהן הגדול על חזהו והשלימו אותו, גם ספר זה אמור להשלים את חושן המשפט, אורים שמאירים את דברי השולחן ערוך, ותומים שמתמים (מלשון תם - מושלם) את דבריו.[1]
טעם נוסף לשם הספר הוא מביא בהקדמה לספרו 'כרתי ופלתי': ”שמה יתנו תוקף של הלכה ויהי לי לעטרה ולמצנפת דברי הכהנים נושא בד קודש יקרא הסמ״ע והש״ך, גלל כן קראתיו אורים ותומים”, כלומר קרא שם זה עקב היות הספר המשך לקודמיו הסמ״ע והש״ך הכהנים, והשלמתם.
חלקי הספר
הספר מחולק לשני חלקים. החלק הראשון הוא ה'תומים' הכולל פלפול בדברי השולחן ערוך. והחלק השני הוא 'אורים' שהוא החלק ההלכתי המסיק את מסקנות מקבילו התומים.
ספר זה נדפס בפני עצמו ולא נדפס השולחן ערוך, ככל הנראה מחמת אורכו, עם זאת הספר מגיע רק עד סימן קנ"ב בשולחן ערוך.
על הספר
ספר זה נכתב בסגנון עיוני, כמו שהמחבר עצמו מציין בהקדמתו לספרו 'כרתי ופלתי' את "איכתו וחריפות ענינו" של הספר, ודרכו "לפלפל בחכמה בכל דברי ראשונים ואחרונים ולתור בחכמה על המשפט אשר יאמרו קדמונים". עם זאת מציין שספר זה מיועד לכולם.
הספר קבע בניגוד לפרשני השולחן ערוך הקודמים לו את סמכות הפסיקה של השולחן ערוך והרמ"א כבלתי ניתנת לערעור: ”דין שנזכר בשולחן ערוך והרמ"א ושנהם השמיטו דעת החולק, כן דן אני ובא, מבלי לטעון קים ליה כדעת החולק, קיימו וקבלו חכמי הדור לשמור ולעשות ככל האומר במטבע הקצר השולחן ערוך והגהת רמ"א”[2]. במובן מסוים, עולה כאן התמונה הדיכוטומית, של הפרדה בין השיח ההלכתי שהוא קבוע כדעת השולחן ערוך והרמ"א לבין הלימוד האינטלקטואלי.
הספר שימש רבות את הרב אריה לייב הלר בכתיבת ספרו קצות החושן, ואת הרב יעקב לורברבוים בכתיבת ספרו נתיבות המשפט. בעל הקצות החושן עצמו מציין זאת בהקדמתו לספרו: ”והרבה יגעתי בחיבורי זה ובדרישות חקרתי ובבדיקות אחר כל מקור וחוצב ההלכה בתכלית העיון, ואחר שיצא לאור עולם ספר 'אורים ותומים' וראיתי שהגאון המחבר הפליא לעשות, עברתי על קונטריסים שלי וכל מה שמצאתי מהן בספר הנזכר עברתי קולמסי עליהם. ואגב עיוני הצצתי בו בין החרכים וראתה עיני בדברים הנוגעים לעיקרא דדינא אשר לבבי לא כן תדמה. וכל כהאי גוונא ראיתי להזכיר טעמו וטעמא דידי והרואה יבחר”.
על הספר נכתבו ביאורים והערות בשם "משפט יונתן" מטעם מכון זכרון אהרן.[3]
קישורים חיצוניים
- אורים ותומים, באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי
- אורים ותומים, אורים, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
- אורים ותומים, תומים, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
הערות שוליים
- ^ ההקדמה לספר
- ^ אורים ותומים, קיצור תקפו כהן
- ^ אורים ותומים חלק ב' עם משפט יהונתן. הרב יהונתן אייבשיץ, מכון זכרון אהרון ירושלים התשס"ה (תשל"ח עמ'), באתר ארץ חמדה
| פרשני הטור והשולחן ערוך | ||
|---|---|---|
| פרשני הטור | ||
| על הדף | בית יוסף • דרכי משה • ב"ח • דרישה ופרישה | |
| נוספים | פירוש המהר"ל מפראג • חידושי רבי יצחק אבוהב • חידושי רבי העשיל מקראקא | |
| פרשני השולחן ערוך | ||
| על כל החלקים | באר הגולה • באר היטב • ביאור הגר"א • כנסת הגדולה • ברכי יוסף | |
| על אורח חיים | מגן אברהם • ט"ז • פרי חדש • שערי תשובה • מחצית השקל • שולחן גבוה • מטה יהודה • פתח הדביר • תוספת שבת • מחזיק ברכה • פרי מגדים • משנה ברורה • שתילי זיתים • כף החיים • מור וקציעה | |
| על יורה דעה | ש"ך • ט"ז • מחצית השקל • פרי חדש • פתחי תשובה • כרתי ופלתי • שלחן גבוה • מטה יהודה • מחזיק ברכה • פרי מגדים • לבושי שרד • כף החיים • בית הלל • בית יצחק • חידושי הרי"ם • ערוגות הבושם | |
| על אבן העזר | חלקת מחוקק • בית שמואל • פתחי תשובה • בית הלל • חידושי הרי"ם • אבני מילואים | |
| על חושן משפט | סמ"ע • ש"ך • ט"ז • פתחי תשובה • אורים ותומים • נתיבות המשפט • קצות החושן • חידושי הרי"ם | |
