רבי פינחס קצנלנבוגן

פינחס קצנלנבוגן

לידה	1691 כ"ו באלול תנ"א
פטירה	1767 (בגיל 76 בערך) תקכ"ז
מקום פעילות	שוואבך, וולרשטיין, לייפניק, מארקברייט, בוסקוביץ
מקום מגורים	דובנא, פודהייץ, פיורדא, שוואבך, וולרשטיין, לייפניק, מארקברייט , בוסקוביץ
תקופת פעילות	תע"ה–תקכ"ד
תפקידים נוספים
ראש ישיבה בשוואבך, אב"ד וולרשטיין, לייפניק, מארקברייט, בוסקוביץ

הרב פינחס קצנלנבוגן (כ"ו באלול תנ"א, 1691 – תקכ"ז, 1767) היה רב, ראש ישיבה ואב בית דין בקהילות שונות באירופה, בהן וולרשטיין, לייפניק, מארקברייט ובוסקוביץ. בנו של רבי משה קצנלנבוגן, ממשפחת רבנים מיוחסת, צאצא למהר"ם מפדובה. מחבר הספר יש מנחילין.

תולדות חייו

נולד בדובנא בכ"ו באלול תנ"א (1691). אביו רבי משה קצנלנבוגן, היה לימים אב"ד פודהייץ, פיורדא ומדינת אנסבך. אמו לאה, הייתה בתו של רבי אליעזר היילפרין, אב"ד פיורדא. לידתו התרחשה לפני זמנה, והוא נולד חלש מאוד. בהיותו כבן שלוש, אמו הפילה עליו בטעות קערת ברזל, שפצעה את מוחו ומותירה סימן ניכר עד סוף ימיו. באדר תס"ב (1702), כשהיה כבן 11, חלה באבעבועות והיה בסכנת חיים עד לאחר חג השבועות, אך החלים.

כבר בצעירותו הראה מסירות ללימוד תורה. בהיותו כבן 10, ביקש מאביו שילמד אותו בעצמו, למרות חולשתו הפיזית וחשש אביו שמא לא יוכל לעמוד בהקפדת הלימוד. פינחס התעקש, ואביו נענה לבקשתו. עד גיל 13, בתס"ד (1704), שלט בחמש מסכתות מהתלמוד וחיבר דרשה לבר מצווה שלו, בה הודה לה' על הצלתו ממחלות ותאונות.

בגיל 17, באלול שנת תס"ח (1708) הגיע לפראג, והיה שם בידידות עם ר' אהרן בער, בנו של ר' שמחה מנחם מיונה, בתקופה זו התיידד עם ר' שמואל הילמן והיה תלמיד חבר שלו ולמדו יחד בישיבתו של רבי אברהם ברודא.

בחשוון שנת ת"ע (1709) חזר לפיורדא, אצל אביו. ובה' באדר שנת תע"א (1711) קבל התואר חבר מאת רבי ברוך כהנא-רפפורט, אשר מאוחר יותר חתם עליו גם רבי דוד אופנהיים, ורבי נפתלי כ"ץ, ורבי יחזקיה יהושע פייבל תאומים.

בחודש אדר שנת תע"א הלך לניקלשבורג ללמוד בישיבתו של רבי גבריאל אסקלס, ולמד שם עד חודש אדר שנת תע"ב (1712).

בחשוון תע"ג (1712), נשא לאישה את מרת רעכיל שרה בתו של רבי יעקב איטינגן באיטינגן . ותמך אותו לשתי שנים ומחצה. לאחר כן, מקיץ תע"ה (1715) שימש כראש ישיבה בישיבת אביו בשוואבך. לאחר מכן בשנת תע"ט (1719) מונה לאב"ד בוולרשטיין שבבוואריה, שם כיהן עד ימות הקיץ שנת ת"פ (1720).

פעילותו הרבנית

בט' בשבט תפ"א (1721), התחתן בשנית בעיר שאפא עם מרת אליק שרה, בתו של רבי יעקב אסקלס אב"ד העיר, בנו של רבו מקודם, רבי גבריאל אסקלס. כמה שבועות לאחר נישואיו, הלך ללייפניק לכהן שם כאב"ד. אביו, רבי משה, ביקש שיתקרב אליו גאוגרפית, והפציר בו לקבל את הרבנות במארקברייט. ובחודש ניסן שנת תפ"ב (1722) נענה לבקשת אביו וכיהן כרב במארקברייט, אך לא מצא סיפוק בתפקיד זה, משום שהעיר לא הייתה מרכז תורני ולא אפשרה לו להקים ישיבה ולהרביץ תורה, כפי שחפץ. הוא שקל לחזור ללייפניק, אך גיסו, רבי יששכר בער אסקלס, שכנע אותו להישאר.

בחודש אב בשנת תק"י (1750), מונה לאב"ד בבוסקוביץ, כיום בצ'כיה, עיר בעלת מרכז תורני חשוב. שם שימש כרב וכראש ישיבה עד בערך תקכ"ד (1764). בתקופה זו חיבר את ספרו "יש מנחילין".

שנותיו האחרונות

בשנותיו האחרונות סבל מבריאות רופפת. אשתו השנייה נפטרה, הוא חלה במחלות שונות, נחלש בגופו ונעשה עיוור בעינו השמאלית. בתקכ"ד (1764) התפטר מרבנותו בבוסקוביץ ועבר לפיורדא, מקום קבורת אביו וסבו, רבי אליעזר היילפרין. הוא נפטר בפיורדא בתקכ"ז (1767) ונקבר בבית הקברות היהודי שם.

חיבוריו

• יש מנחילין: ספר אוטוביוגרפי שנכתב בין השנים תק"ז ל־תקכ"ד (1758–1747), ובו תיאורים מחיי היום־יום של יהודי מזרח ומרכז אירופה במהלך המאה ה־18. הספר נדפס לראשונה בירושלים בתשמ"ו (1986) עם נספח חלוקי אבנים מאת רבי יצחק דוב פלד.

משפחתו

אשתו הראשונה מרת רעכיל שרה (נולדה בקיץ שנת תנ"ו, נפטרה ח' באדר שני ה'ת"פ). ילדיהם:

• יענטא - (נולדה י"ח בניסן ה'תע"ו) אשת ר' חגי חנוך אב"ד באמבערג, הנאו. ילדיהם: אלחנן פרנקל (גר'), יהודי החצר של נסיכות אנסבך. ורבי צבי הירש פרנקל אב"ד שוואבך.
• בילא - (נולדה כ"ז בחשוון ה'תע"ח) אשת ר' בער ב"ר זכריה הלוי.

אשתו השנייה מרת אליק שרה (נפטרה בי"ג בתשרי ה'תק"כ). ילדיהם:

• רחל (נולדה י' בטבת תפ"ב).
• רבי יעקב קצנלנבוגן. אב"ד, אוסטראה (או: אוסטיצה), מיץ, ואיטינגן. אביו של רבי אליעזר יעקב ריסר , שהיה חתן רבי רפאל כהן רבה של המבורג, אביו של גבריאל ריסר.
• רבי גבריאל מרקברייט מניקלשבורג.

לקריאה נוספת

• יצחק דוב פלד, חלוקי אבנים, נספח לספר יש מנחילין, ירושלים תשמ"ו, עמ' שנג-שנה, באתר היברובוקס
• הרב בנימין שלמה המבורגר, הישיבה הרמה בפיורדא, מכון מורשת אשכנז, בני ברק תש"ע, כרך ב'.
• צבי הירש אדלמן , גדולת שאול, לונדון תרי"ד (1854), באתר היברובוקס
• אהרן ולדן, שם הגדולים החדש, ורשה, תר"כ. עמ' 114–115, באתר היברובוקס

קישורים חיצוניים

• "פינחס קצנלנבוגן", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
• אילן היוחסין של פינחס קצנלנבוגן באתר Geni.com

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

פינחס קצנלנבוגן41476165Q94859399