רבי פרג'י שוואט
רבי פרג'י שוואט (חי במאה ה-16) היה פייטן תוניסאי. שירתו התחבבה על יהודי תוניסיה ועל כלל יהודי צפון אפריקה וזכתה לתפוצה רבה.
קורות חייו
הרב שוואט נולד בתוניסיה שבצפון אפריקה בבגרותו הגיע לעיר ג'רבה שבתוניסיה, כאחד מתלמידי חכמים במהרה עמדו תושבי העיר על טיבו ולמדו להכיר את גדולתו בתורה, בשירה עברית וערבית יהודית.
באגדות רבות מספרים יהודי המקום על הרב שוואט אותו הם מכנים "הפייטן והמקובל האלקי, רבי פרג'י שוואט". בשל פרסומו נוצר מנהג לעלות לקברו הנמצא בתוניסיה כיום.
סיפור חייו ומיתתו הונצחו בשיר עם בלשון הערבית-היהודית, הפותח במילים "יא אילהנא, יא אילהנא, רבי פרג'י יכון מעאנא".
שירתו
רוב פיוטיו של הרב שוואט עוסקים בנושא הגלות והגאולה. נושא זה הוא מרכזי כל כך שכל שאר הנושאים אינם אלא שישית מכלל שיריו, ואף הם קשורים בנושא הגאולה בדרך מן הדרכים. כך הם השירים שכתב לכבוד שבת ולכבוד תורה וכך הם השירים לכבוד חתן וכלה.
עקב עיסוקו של הרב שוואט גם בקבלה ובחכמת הנסתר, הוא כתב גם פיוטים קבליים על עשר הספירות ובשבחו של רבי שמעון בר יוחאי.
רוב שיריו נכתבו במטרה שיושרו בניגוני זמר בבית-הכנסת, ליד שולחן השבת או בסעודת מצווה. המשורר מציין את המנגינה בכך שהוא רושם לפני הפיוט התחלת שיר אחר שמנגינתו ידועה לקהל הקוראים.
סגנון שירתו נקי ומנופה והוא שולט בצורות השיר ואף מחדש צורות ותבניות מקוריות. בצד ההשפעה הגדולה של שירת ספרד על שירתו ניכרת השפעתו של רבי ישראל נג'ארה. שיריו נתקבלו אצל יהודי צפון אפריקה והם מושרים ומזומרים עד היום. סגנונו השפיע על רבים מהמשוררים העבריים בצפון אפריקה שבאו אחריו.[1]
לקריאה נוספת
- אפרים חזן, שירי פרג'י שוואט, הוצאת מכון בן צבי, ירושלים תשל"ג.
- טובה רוזן, לאזור שיר: על שירת האזור בימי הביניים, הוצאת אוניברסיטת חיפה, חיפה, תשמ"ה.
- מיכל שרף, "פרג'י שוואט הוא רפאל מלח משורר נודד בתוניס", בתוך: יד להימן - קובץ מחקרים לזכר א"מ הברמן, לוד, תשמ"ד, עמ' 215 - 252.
הערות שוליים
- ^ אפרים חזן, מורשתו השירית של פרג'י שוואט והשפעתה, פעמים 74 (חורף תשנ"ח), עמ' 9-18.
