סעודת מצווה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בבני ברק נראים, הרר שלמה שטנצל מבני ברק משמאל עם האדמור ישראל משה רוזנפלד מחסידות דאראג מבני ברק במרכז, והרר מיכאל המאירי מימין בסעודת מצווה של ברית מילה עם חלה גדולה וליקר ומיני מגדנאות

סעודת מצווה היא סעודה שמצווה לאכול בה כזית לחם. סעודת מצווה מיוחדת בכך שמותר לאכול בה בשר ולשתות יין גם בימים שאין עושים כן (כתשעת הימים), ואף בתענית בכורות מותר לבכורים לסעוד בה. כמו כן מותר לערוך סעודת מצווה גם בבית כנסת, מקום שעריכת סעודה רגילה אסורה בו.

סוגי סעודות מצווה

ישנן סעודות מצווה החלות ביום או בתאריך מסוים, כסעודות שבת וסעודות יום טוב, סעודה מפסקת בערב יום הכיפורים וסעודת פורים, שמצוות היום היא האכילה, וכל אדם חייב לאכול בהן כזית לחם.

לעומתן ישנן סעודות מצווה הנערכות לרגל אירוע של מצווה, כסעודת ברית מילה, סעודת נישואין ושבע ברכות, או סעודת סיום מסכת, שאז האכילה היא בגדר רשות.

גם סעודת ראש חודש, למרות שאין חיוב הלכתי מעיקר הדין לאכלה, נחשבת לסעודת מצווה.

בת כהן לכהן

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בת כהן

בגמרא מובא שסעודת נישואין של בת כהן לישראל אינה בכלל סעודת מצווה, ואילו בישראל שהוא תלמיד חכם אכן הסעודה מוגדרת כסעודה מצווה. הבן איש חי מזהה את ריח הרע של החלבנה עם הכתוב בגמרא כי נישואי בת כהן עם זר אינה בכלל סעודת מצווה.[1]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. בן יהוידע למסכת פסחים, דף מט עמוד א
Scroll 2 (PSF).png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0