רבי שלום שכנא צ'רניאק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שלום שכנא צ'רניאק (משוער)

הרב שלום שכנא צ'רניאק (נכתב גם טשרניאק; תרכ"א, 1861ט' בטבת ה'תרצ"ח, 13 בדצמבר 1937) היה רב ששימש 44 שנים בכהונת רב העיירה מאצ'יוב במחוז ווהלין באוקראינה. פרסם שלושה ספרי הלכה והוחזק כאישיות תורנית בעלת שיעור קומה.

תולדות חייו

שלום שכנא צ'רניאק נולד בשנת תרכ"א (1861) לרב מרדכי יהודה צ'רניאק, אב בית הדין בקהילת סטנסלבצ'יק (אנ') בגאליציה אוקראינה. לאחר נישואיו למרים לבית ביאלר, פרנסוהו חמיו וחמותו, חיה גיטל ומשה נחום ביאלר, במשך שבע שנים. בצעירותו שימש ברבנות בקהילות פיטשאיוב ובערמיליא (Baremel) במחוז ווהלין באוקראינה. בשנת תרנ"ג (1893) התמנה לרבה של העיירה מאצ'יוב, שנקראה גם לוקיב. בשנת 1897 חיו בעיירה 6,270 תושבים ומהם – 2,373 יהודים.[1]

44 שנים שימש הרב צ'רניאק בכהונת רב העיר עד יום מותו.

צאצאי הרבנית מרים והרב שלום שכנא צ'רניאק:

  • הבן הרב יוסף צ'רניאק, רב העיירה ווסלוביץ' בחבל לובלין. לאחר פטירת אביו מילא הרב יוסף צ'רניאק את מקומו ברבנות מאצ'יוב. נרצח בשואה.
  • הבן ר' חיים אליעזר צ'רניאק. נרצח בשואה.
  • הבת מלכה נישאה לרב משה אשר לנדא, רב בעיר קובל. נרצחו בשואה.
  • הבת נחמה נישאה לרב יוסף לשצ'ובר, רב במאצ'יוב. נרצחו בשואה.
  • הבת ברכה צ'רניאק נפטרה בדמי ימיה.[2]

הרבנית מרים צ'רניאק נפטרה בגיל צעיר, והרב צ'רניאק נישא בשנית לנחמה, אלמנת מיכאל פינקלשטיין. הרבנית נחמה צ'רניאק נספתה, כנראה, בי"ב באלול תש"ב (25 באוגוסט 1942) עם מאות מיהודי לוקיב-מאצ'יוב שנרצחו סמוך לעירם.

הרב שלום שכנא צ'רניאק נפטר ביום ט' בטבת תרצ"ח (13 בדצמבר 1937), והובא למנוחת עולמים בעירו.

עשייתו התורנית

גלוית הרב צ'רניאק לרב יהודה לייב צירלסון מקישינב, 6 ביוני 1913

הרב צ'רניאק ניהל במשך 44 שנים את החיים התורניים בקהילת מאצ'יוב. הוא חיבר שלושה ספרי הלכות (שני הכרכים של הכותר חיים וברכה למשמרת שלום נחשבו לספר אחד בשני חלקים) וניהל קשרי הגות עם גדולי דורו לשם ליבון סוגיות פסיקה והלכה, ובהם הרב מאיר שמחה הכהן מדווינסק.[3] ספרי הרב צ'רניאק זכו להסכמות מהרב נפתלי צבי יהודה ברלין ("הנצי"ב מוולוז'ין"), מרבי שלום מרדכי שבדרון ("המהרש"ם מברז'אן"), מהרב חיים הלוי סולובייצ'יק מבריסק, מהרב יצחק יהודה שמלקיש מלבוב ומרבני ורשה – הרב יצחק פייגנבוים והרב שמואל זנוויל קלפפיש. מתוקף מעמדו הסמיך הרב צ'רניאק תלמידים לרבנות. הרב חיים פרנקל, נכדו של הרב יצחק ידידיה פרנקל, העיד כי כאשר הגיע הרב צ'רניאק לוורשה באדר תר"ץ (1930) ניגשו אליו כמה תלמידי חכמים לקבל סמיכה וביניהם היה גם הרב פרנקל, לימים רבה הראשי של תל אביב. ייתכן שהייתה זו הפעם היחידה שנפגשו.[4] הרב יצחק ידידיה פרנקל העיד שכדי לזכות בסמיכה מהרב צ'רניאק נדרש המועמד להפגין ידע נרחב ומעמיק בבחינה עיונית שנמשכה ימים אחדים.[5]

ספריו

  • משמרת שלום: באור על ה'פרי מגדים' לשולחן ערוך יורה דעה, ורשה: דפוס פייבל ראזען, תרנ"ה (1895)
  • חיים וברכה למשמרת שלום, חלק ראשון (הלכות ארבעת המינים), ורשה: דפוס יעקב זאב אונטערהענדלער, תרס"ג (1903)
  • חיים וברכה למשמרת שלום, חלק שני (הלכות שמחות), ורשה ופולטבה: אריה יהודה לייב ליפשיץ וישראל הלוי קאדאנער (בהתאמה), תרס"ח (1908)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שמואל ספקטור, פנקס הקהילות, חלק רביעי: פולין, כרך ה' – וולין ופולסיה, ירושלים: יד ושם, תש"ן.
  2. ^ שלום שכנא צ'רניאק, חיים וברכה למשמרת שלום, חלק שני, ורשה ופולטבה: אריה יהודה לייב ליפשיץ וישראל הלוי קאדאנער (בהתאמה), תרס"ח, (הקדמת הספר); עדות יעקב ביבר, 5.12.2000, מאגר שמות הנספים בשואה, ירושלים: יד ושם.
  3. ^ ראו לדוגמה: מכתב הרב שלום צ'רניאק לרב יהודה לייב צירלסון מקישינב בעניין רכישת ספרו. פריט מס' מערכת 003811320, תיק 496–01, ארכיון 696V, הספרייה הלאומית.
  4. ^ עדות הרב חיים פרנקל, רישום: דב טננבוים, 17.1.2017, אוסף טננבוים, תל אביב.
  5. ^ דוד ברוך לאו, ספר הזיכרון למרן הגר"י פרנקל זצ"ל, מכון ירושלים, תשנ"ב, עמ' קל–קלא.