רבי שלמה אלקבץ
 | |
| מצבת קברו של רבי שלמה הלוי אלקבץ בבית הקברות העתיק בצפת | |
| לידה |
1505 בערך סלוניקי, איילט רומליה, האימפריה העות'מאנית |
|---|---|
| פטירה |
1584 בערך צפת, איילט דמשק, האימפריה העות'מאנית |
| מקום קבורה |
 בית הקברות העתיק בצפת, ישראל |
| מדינה |
 האימפריה העות'מאנית |
| תחומי עיסוק | מקובל, פייטן |
| חיבוריו | פיוט לכה דודי, ברית הלוי, מנות הלוי, אילת אהבים, שרש ישי |
| בני דורו | רבי משה קורדובירו, רבי יוסף קארו, האר"י |
רבי שלמה בן רבי משה הלוי אלקבץ (נולד בין ה'ר"ס~ה'רס"ה (1499~1505) - ה'של"ו~ה'של"ח (1575~1577)) היה מקובל ופייטן צפתי. נודע בשל פיוטו לכה דודי, שהוכנס לכלל סידורי התפילה.
קורות חייו
רבי שלמה נולד בין השנים ה'ר"ס~ה'רס"ה, לאביו רבי משה ממשפחה מגורשי ספרד, שהתיישבו בסלוניקי[1]. נקרא על שם סבו רבי שלמה אלקבץ, שהיה מגיה ומדפיס עברי[2]. (יש המשערים שאביו הוא הדיין רבי משה אלקבץ שישב בצפת, שהיה מחכמי ורבני אדריאנופול[2].)
בצעירותו למד בישיבתו של הרב יוסף טאיטאצאק, בסלוניקי. בשנת ה'רפ"ט ( 1528) כשהיה בן 25 (מעורך), נישא לבתו של יצחק הכהן שהיה מעשירי סלוניקי[1].
כבר בצעירותו עסק בקבלה, ובעודו צעיר החליט לעלות לארץ ישראל מתוך אמונה שסודות הקבלה מתגלים רק בה, לאחר שנת ה'רצ"ד (1533), (בהיותו בגיל שלושים לערך), החל לפעול למימוש עלייתו. הוא ארגן קבוצה שתעלה עמו, ובטרם עזב את סלוניקי נשא דרשת פרידה. בדרכו לארץ ישראל, שהה זמן קצר בניקפול, שם פגש את רבי יוסף קארו, באותה תקופה התרחש המעשה שבו יסד את מנהג תיקון ליל שבועות. לאחר מכן המשיך לאדריאנופול, שם התעכב במשך שנתיים, בעת ישיבתו באדריאנופול החל לעסוק באינטנסיביות בקבלה, ובספריו ופיוטיו שנכתבו החל מאותה תקופה ניכרת השפעה קבלית. ובמהלכן סיים את כתיבת ספרו הראשון, מנות הלוי,- על מגילת אסתר, וכן כתב ספרים נוספים - 'בית אדני', 'עבותות אהבה', 'אילת אהבים' ו'ברית הלוי'- הוא פירוש על דרך הסוד להגדה של פסח. בשנת ה'רצ"ו (1535), הגיע לארץ ישראל[3]
צפת מאה ה-16 הייתה מרכז רוחני חשוב, עם ריכוז גבוה של אוכלוסייה יהודית, וכאשר הגיע רבי שלמה אלקבץ לארץ ישראל, התיישב בה. יחד עם גיסו רבי משה קורדובירו (הרמ"ק), סביבם התגבשו חבורת לומדים והמקובלים שעסקו יחדיו בחכמת הקבלה ובתורת הנסתר. ובהם ורבי יוסף קארו, בעל השולחן ערוך. הם עיצבו והניחו את היסודות לתורת הקבלה הצפתית עוד לפני בואו של האריז"ל לצפת[3]. תקופה זו אף כוונת תקופת הזוהר של צפת.
נפטר בצפת, בין שנת ה'של"ו~ה'של"ח)[4].
הנהגות המקובלים
הם נהגו להשתטח בקברי הצדיקים בגליל. בכל ערב שבת רבי שלמה היה פוקד את קברו של ירמיהו הנביא ומסיים את ספר התהילים עליו[5].
הם הנהיגו בחבורתם תקנות והנהגות ייחודיות, שחלק מהם תיקן רבי שלמה (חלקן מופיעות בספר תוצאות חיים של רבי אליהו די וידאש). כדוגמת א. על הלומדים להוכיח זה את זה, והמיועד להוכחה לא ישיב מיד, אלא יחכה שלושה ימים, עד שיעבור 'זמן החימום', כדי למנוע תגובה שנובעת משקר או כעס. ב. תלמיד חכם לא יאכל בסעודת רשות, בין בשבת בין בחול, אלא רק בסעודת מצווה. ג. יש להימנע מהשתכרות, ועוד.
הפיוט לכה דודי
בתקופה חייו בצפת חיבר רבי שלמה אלקבץ את פיוטו הנודע לכה דודי - העוסק במהותה הפנימית של השבת והגאולה, שבטרם התקבל, היו אומרים רק את 'מזמור שיר ליום השבת' המוזכר בהלכה[6]. רבי שלמה אלקבץ וחבורתו הנהיגו את המנהג לצאת אל השדה ולקבל את השבת בפיוטים. למעשה, כל סדר קבלת שבת תוקן על ידי מקובלי צפת.[5]
מקובל, שרבי שלמה אלקבץ תיקן לעמוד בעת אמירת הפיוט, לא לשוחח בשעת השירה, ולאומרו בניגון. יש אומרים בשמו שאילו היה יודע שהיו יושבים בעת אמירת פיוטו, לא היה מתקנו[5].
הפיוט לכה דודי התפשטה, ולראשונה הופיעה במחזור כמנהג הספרדים שנדפס בווינציה בשנת שמ"ד. בסידורים שנדפסו בפולין ובגרמניה, הפיוט הופיע רק בשנים מאוחרות יותר. מאז שנת תכ"ז, הפיוט מופיע כמעט בכל סידורי התפילה[5].
במקומות אחדים התנגדו להכניס שינויים בסדר התפילה, ולכן ישנן קהילות שבהן הפיוט לכה דודי נאמר מעל על ידי החזן תיבת הבימה ולא במקומו הרגיל. בנוסף, יש סידורים בהם פיוט זה לא נדפס כלל, ובקהילות מסוימות נהגו לאומרו אך לא להכניסו לתוך סידור התפילה[5].
עם הזמן, כמו מנהגים קבליים אחרים, הפיוט של הרב אלקבץ לא נשמר בשורשיו הקבליים, והוא נאמר בציבור מבלי שהמשמעות הפנימית המקורית ידועה.
שיריו ופיוטיו
רבי שלמה אלקבץ חיבר פיוטים ושירים רבים, מקובלי צפת, ובראשם האר"י, הסתייגו מן השירה היהודית שהייתה נפוצה עד אותה תקופה, וכן מן המשוררים ורבי שלמה אבן-גבירול ורבי אברהם אבן-עזרא.הם העדיפו שירה שחוברה בהשראת הקבלה, ובפרט את שיריו של הרב אלקבץ. יחס זה מצדם תרם בהפצת שיריו של הרב אלקבץ בכל קהילות ישראל. אולם הם לא נכנסו ולא הוזכרו בסידורי התפלה[5].
חיבוריו
חיבר כעשרה ספרים, שניים מהם נדפסו בחייו, ואחד סמוך לפטירתו ואילו הרביעי נדפס רק מאות שנים אחר כך. הגדול שבחיבוריו מנות הלוי,- על מגילת אסתר, סיים לכתוב בשנת ה'רפ"ט, בעת ישיבתו באדריאנופול, בשנת ה'שי"ב הדפיס את ספרו 'אילת אהבים' על שיר השירים, ספרו 'שורש יש"י' על מגילת רות, כבר כתב כנראה בצפת וסיימו בשנת שי"ג. ספרו 'ברית הלוי' פירושו להגדה של פסח, נדפס לראשונה בשנת ה'תרכ"ג. השאיר אחריו עוד חיבורים בכתבי יד חלק מהם אבדו במשך הזמן, ושרידים מתוכם נמצאו בספריות[3].
תיקון ליל שבועות
התחלת המנהג תיקון ליל שבועות מיוחס לרבי שלמה אלקבץ, לאחר שבליל חג השבועות, בהיותו יחד עם ר׳ יוסף קארו, חזו השנים מחזות מיוחדים. ובאיגרת ששלח, העיד אלקבץ על התגלותו של "מגיד מישרים" לרבי יוסף קארו[7].
זיכננו בוראנו ונשמע את קול המדבר בפי החסיד נר"ו (רבי יוסף קארו), קול גדול בחיתוך אותיות, וכל השכנים היו שומעים ולא מבינים. והיה הנעימות רב והקול הולך וחזק, ונפלנו על פנינו ולא היה רוח באיש לישא עיניו ופניו לראות מרוב המורא
.
חיבוריו
- ברית הלוי, באתר היברובוקס - י"ט פרקים בסודות יציאת מצרים, ופירוש על הגדה של פסח
- מנות הלוי, באתר היברובוקס - פירוש למגילת אסתר, ובסופו דרושים, וינציה ה'שמ"ה
- אילת אהבים, באתר היברובוקס - פירוש לשיר השירים, וינציה ה'שי"ב
- שרש ישי, באתר היברובוקס - פירוש למגילת רות, קושטא ה'שכ"א, ולאחר מכן בלובלין בשנת ה'שנ"ז
- בית ה' - חיבור גדול בחכמת האמת
- בית תפילה - כל תפילות השנה
- לחם שלמה - על תיקוני הסעודה
- אפריון שלמה - פירוש על התורה ונביאים ראשונים
- שומר אמונים - על יסודי הדת
- תפילות ותחינות - על דרך הסוד, לאמרן על קברי צדיקים
- נעים זמירות - פירוש על תהילים
- מאמר הזוהר - קונטרס ביאור מאמר הזוהר בפרשת בראשית על הפסוק "ויעש את שני המאורות הגדולים"
- עבותות האהבה - קבלה על דרך האמת
- מטתו שלשלמה - קבלה בסוד הזיווג
- דברי שלמה- פירוש לתרי עשר
- לכה דודי - פיוט לקבלת שבת
על שמו ולזכרו במדינת ישראל
בערים: בצפת, בני ברק, ראשון לציון, וכן בירושלים ישנם רחובות הקרויים "רבי שלמה אלקבץ" על שמו.
כמו כן הוקמו על שמו מוסדות אלקבץ רשת תלמודי תורה וכוללים וישיבות בעיר צפת ברחוב צה"ל על ידי הרב אליהו (יוסף) דבוש[8] כיום זה מתנהל על ידי בנו הרב אוריאל דבוש.
לקריאה נוספת
- משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, חלק ב' (עמ' 87 - 88)
- ברכה זק, כרם היה לשלמה, הוצאת מוסד ביאליק 2018.
קישורים חיצוניים
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבי שלמה אלקבץ", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1271-1270, באתר HebrewBooks
- רבי שלמה אלקבץ, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- איגרת שלמה אלקבץ על תיקון ליל שבועות מאת מור אלטשולר
- רחל אליאור,ר' יוסף קארו ור' ישראל בעל שם טוב: מטמורפוזה מיסטית, השראה קבלית והפנמה רוחנית, תרביץ, סה, ד (תשנ"ו), עמ' 671–708
- שיר אודות רבי שלמה אלקבץ מאת זרח הלוי, באתר "היו ימים"
- רבי שלמה אלקבץ, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- כתב יד, ברית הלוי, מוסקבה, מאה 16, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- כתב יד, אמרות טהורות בעשר יסודות, בודפשט, מאה 16, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- מידע על רבי שלמה אלקבץ בקטלוג הספרייה הלאומית
- רבי שלמה אלקבץ, באתר "אנו – מוזיאון העם היהודי" המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.
- 587, באתר "החכם היומי"
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 מוסף תורני, קולמוס - 013, ירושלים, תשס"ד, עמ' 17-21
- ^ 2.0 2.1 יהודי המזרח בארץ ישראל, ח"ב, עמ' 86. ומכאן מקור לפרטים נוספים בביוגרפיה שיובאו לקמן.
- ^ 3.0 3.1 3.2 מוסף תורני, קולמוס - 013, ירושלים, תשס"ד, עמ' 17-21
- ↑ מוסף תורני, קולמוס - 013, ירושלים, תשס"ד, עמ' 17-21
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 5.5 מוסף תורני, קולמוס - 013, ירושלים, תשס"ד, עמ' 17-21
- ↑ (בסידורים קדומים בכתבי יד ובדפוסים הראשונים לא הוזכר כלל סדר קבלת שבת)
- ↑ מוסף תורני, קולמוס - 013, ירושלים, תשס"ד, עמ' 17-21
- ↑ עד לפטירתו בקיו"ש בה' בתשרי תש"ע
| תקופת חייו של רבי שלמה אלקבץ על ציר הזמן |
|---|
 |
שלמה אלקבץ35188330Q48217
- אנשי עליות קדומות לארץ ישראל
- ראשוני האחרונים
- רבנים ארץ-ישראלים
- רבנים יוונים
- מקובלים
- פייטנים
- תלמידי רבי יוסף טאיטאצאק
- יהודים הקבורים בבית הקברות בצפת
- פרשני הגדה של פסח
- צפת: רבנים
- פרשני מגילת אסתר
- קברי צדיקים בצפת
- סלוניקי: רבנים
- האימפריה העות'מאנית: רבנים
- עולים לארץ ישראל במאה ה-16
- פרשני שיר השירים
- רבנים יוונים משנות ה'ר' - ה'ש'
- רבנים טורקים משנות ה'ר' - ה'ש'
- רבנים ארץ-ישראלים משנות ה'ר' - ה'ש'
- אישים שעל שמם ישיבות בישראל