רבי חיים ויטאל

רבי חיים ויטאל

לידה	1542 א' בחשוון ה'ש"ג צפת, ישראל
פטירה	1620 (בגיל 78 בערך) ל' בניסן ה'ש"ף דמשק, סוריה
תחומי עיסוק	קבלה
רבותיו	רבי משה אלשיך, הרמ"ק, האר"י
תלמידיו	בנו רבי שמואל ויטאל,רבי חיים הכהן מארם צובא, רבי אברהם אזולאי
חיבוריו	כתבי האר"י

שער הגלגולים דפוס פרנקפורט תמ"ד

רבי חיים ויטאל (בקיצור מהרח"ו או רח"ו, א' בחשוון ה'ש"ג - ל' בניסן ה'ש"ף) ממקובלי צפת, ערך בספרים את קבלת האר"י ונחשב לתלמידו המובהק.

ביוגרפיה

נולד ב-א' בחשוון ה'ש"ג בצפת לרב יוסף קאלאבריס (או קלברזה) שעלה לישראל מדרום איטליה. השם 'ויטאל' ניתן לו כתרגום לטיני של שמו 'חיים'. הוא גדל בצל תקופה בה שימשה צפת יעד מועדף לעולים יהודים מארצות שונות, והייתה בשיאה.

כשהגיע לגיל 14 החל ללמוד בבית מדרשו של רבי משה אלשיך, ובהמשך החל ללמוד את תורת הקבלה בבית מדרשו של רבי משה קורדובירו. בתקופה זו החל ללמוד גם אלכימיה, אך לאחר לבטים נטש עיסוק זה.

תלמיד האר"י

לאחר עלייתו של האר"י ממצרים בשנת ה'ש"ל, האר"י הצטרף לבית מדרשו של רבי משה קורדובירו, שנפטר זמן קצר לאחר מכן. כששה חודשים לאחר פטירתו, קיבל עליו רבי חיים את האר״י כרב.

בעקבות הנהגת האר"י לכתוב מעט ולמסור שיעורים לתלמידיו בעל פה, הכותב העיקרי של כתבי האר"י היה רבי חיים, שהעמיק להבין ולהעלות על הכתב את עיקרי תורת רבו. כמו כן התייחד רבי חיים משאר תלמידי האר״י בכך שכתביו בלטו מבין היתר, בעוד שאר התלמידים רק הרחיבו על דבריו.

לאחר פטירת האר"י

מעט לפני פטירת האר"י מינה את רבי חיים ליורשו וממשיך דרכו.

בשנת ה'של"ח עבר להתגורר בירושלים, לאחר ששהה זמן קצר במצרים. בירושלים התגורר כ-8 שנים, ומשם עבר לדמשק. יש המייחסים מעבר זה לאימה שהטיל אבו סיפין.

מסופר בספר החזיונות, כי בשנת ה'שמ"ו חזר לצפת בפעם השנייה, שם הוסמך להוראה על ידי רבי משה אלשיך, ונשאר בה עד שנת ה'שנ"ד.

משנת ה'שנ"ה התגורר בדמשק, בה כיהן כרבה של קהילת סיציליה.

משנתו ותורתו

חשיבות לימוד פנימיות התורה

בהקדמה לספרו, "עץ חיים", מביא רבי חיים את חשיבות לימוד הקבלה. בין היתר כותב כך:

"ובלי ספק כי העוסקים בתלמוד בבלי בלבד – מגששים כעורים קיר בלבושי התורה ואין להם עיניים רואות ברזי התורה הנסתרים בו…. וזהו שכתוב: "מי עור כי אם עבדי", אבל הכוונה היא למעוטי ולאפוקי חכמי האמת הנקראים בנים, אינון מרי קבלה כנזכר לעיל; אבל העוסקים במשנה לבדה בלתי הסתכלותם בסודותיה… אלו עורים הם בוודאי"

בהמשך מצטט את דברי חז"ל: ”זה הוא הדרי זה הוא גדולתי – זהו הדר יפיי, שבני אדם מכירים את כבודי וכו'”, ומסביר: ”הרי מבואר בפירוש אף בדברי התנאים, שאין האדם יוצא ידי חובתו לגמרי בעסק המקרא והמשנה והאגדה והתלמוד בלבד – אלא הוא מחויב לעסוק בכל יכולתו בסתרי תורה ובמעשה מרכבה, כי אין הנאה להקב"ה מכל מה שברא בעולמו רק בהיות בניו למטה עוסקים ברזי התורה, להכיר גדולתו ויופיו ומעלתו. כי בפשטי התורה ובספוריה ובדיניה ובמצוותיה בהיותם כפשטם, אין בהם שום היכר וידיעה לידע את בוראם יתברך. אדרבה: יש בהם מצוות וחוקים שאין הדעת סובלם. וכל אומות העולם מונין את ישראל ואומרים להם: וכי מה התורה הזאת אשר ציווה אלוקיכם אתכם, דברים שנראים כחידות ומשלים: ליקח קרן ולתקוע בו ביום ראש השנה… וכיוצא מדברים אלו כמעט רוב מצוות התורה, ובפרט פרטי דיניהם, אין השכל סובלם… אמנם בסודות התורה ובעסק כוונת המצוות, על זה נאמר … "תנו עוז לא-לוהים"”, כלומר, רבי חיים מבאר, שחיי האדם מחולקים לשני שכבות: השכבה החיצונית, הגלויה, והשכבה הפנימית, הנסתרת, או למשל, גוף ונשמה. באם ילמד האדם רק את ה'שכבה החיצונית', הרי זה כגוף ללא נשמה חלילה, ולמרות שהוא מקיים את המצוות -עדיין, זה ללא 'נשמה'.

רבי חיים מוסיף, שהאדם נברא למען ילמד חכמת הקבלה.

פטירתו וקבורתו

המצבה בקריית מלאכי

רבי חיים ויטאל נפטר ב-ל׳ ניסן ה'ש"ף, ונקבר בבית הקברות היהודי בדמשק. ישנם הטוענים כי הרב חיים פינטו העלה את קברו לישראל בקריית מלאכי אולם טענה זו לא הוכחה.

ישנה אף עדות מקברו בדמשק שצולמה ותועדה על ידי החוקר הרב ישראל מאיר גבאי בשנת ה'תשס"ח. פעילותו הונצחה על ידי רחובות שנקראו על שמו בשכונת גבעת שאול בירושלים ובשכונת פלורנטין בתל אביב.

חיבוריו

• עץ חיים - ספרו המפורסם המחולק לשמונה שערים, עליו עמל במשך כ-21 שנה. לאחר פטירתו, בנו רבי שמואל ערך וסידר את הספר באופן אחר, אותו מצא קל ונכון יותר ללימוד. עם השנים השתנה שמו של ספר זה ונקרא שמונה שערים.

במשך השנים נאספו סיכומיו וכתביו מהגניזה הצפתית על ידי רבי אברהם אזולאי, והועברו לרבי יעקב צמח, שערך אותם והוציא לאור את הספרים

• אוצרות חיים
• אדם ישר
• מבוא השערים
• עולת תמיד
• קהילות יעקב

לאחר פטירתו של רבי יעקב צמח, ערך תלמידו, רבי מאיר פאפירש, את כל ספרי רבי חיים בהוצאותיהם השונות לכדי שלושה ספרים עיקריים:

• דרך עץ חיים - דרושים והקדמות בחכמת האמת, כולל הקדמה על חשיבות תורת הקבלה, והצורך שבלימודה לראויים לכך. נקרא כיום עץ חיים.
• פרי עץ חיים - סדרי הכוונות היוצאות למעשה
• נוף עץ חיים - דרושים נוספים שאינם מסודרים על סדר השתלשלות העולמות

ספרים נוספים שכתב רבי חיים:

• שערי קדושה - בדומה לתומר דבורה של רבי משה קורדובירו, בו קיים הסבר כיצד להיות אדם קדוש - בעיקר על ידי תיקון המידות בין אדם לחברו

• ספר החזיונות - הכולל שני חיבורים שונים:

1. יומן מאורעות וחלומות - שלושה חלקים.
2. קונטרס שורש נשמתי - דברי האר"י על שורש נשמתו של רבי חיים ויטאל.

שני החיבורים האלו נמצאו כרוכים יחד, ולכן נחשבו בטעות לספר אחד, והם שני חיבורים שונים לגמרי בתוכנם. השם 'ספר החזיונות' ניתן על ידי נכדו רבי משה ויטאל.

יש שטענו שספר זה מזויף. מכיון שכתב היד הופץ רק כמאתיים שנה לאחר מותו, ויש בו ספורים מוזרים כגון סכסוכיו עם דמויות ידועות בצפת ובדמשק בתקופתו, ונוגד למעשה את הכתוב בשני הספרים הידועים שהוציא בחייו.

• עץ הדעת טוב - ששה שערים של ביאורים: א. על התורה. ב. על נביאים וכתובים. ג. על מדרשי חז"ל. ד. על התלמוד. ה. דרושים לשבתות שונות, כמו שבת הגדול ושבת תשובה ודרושי מילה. ו. מה ששמע מאחרים.
• ספר התכונה - על חכמת התכונה
• ספר הגורלות
• ספר הפעולות - מהדורה שנייה מתוקנת תשע"ד

לקריאה נוספת

• גרשם שלום, שטר ההתקשרות של תלמידי האר"י, ציון, ה, ת"ש, עמ' 138–139.
• גרשם שלום, הערך: חיים ויטאל, אנציקלופדיה יודאיקה, כרך 16, ירושלים 1972, עמ' 171–176.
• ישעיהו תשבי, העימות בין קבלת האר"י לקבלת הרמ"ק, ציון, ל"ט, תשל"ד, עמ' 33, הערה 83.
• מ' בניהו, רבי חיים ויטל בירושלים, סיני, ל, (תשי"ב), עמ' סה-עה.
• יוסף אביב"י, קבלת האר"י, מכון בן צבי, ירושלים 2008.

קישורים חיצוניים

• עץ חיים, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
• ספר הגלגולים, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
• שערי קדושה, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
• רבי חיים ויטאל, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• על חייו ומשנתו של מהרח"ו, באתר הידברות
• רבי חיים ויטאל באתר "אהלי צדיקים"
• אשכול מקיף על הציון הקדוש של רבי חיים ויטאל זיע"א באתר פורום לתורה.

הערות שוליים

תקופת חייו של רבי חיים ויטאל על ציר הזמן

‏

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0