רבי יוסף קארו

רבי יוסף קארו

דיוקן המיוחס לרבי יוסף קארו
לידה	1488 ה'רמ"ח טולדו, כתר קסטיליה
פטירה	24 במרץ 1575 (בגיל 87 בערך) י"ג בניסן ה'של"ה צפת, האימפריה העות'מאנית
כינוי	מרן, השולחן ערוך, הבית יוסף, המחבר
מקום קבורה	בית הקברות העתיק בצפת, ישראל
תחומי עיסוק	הלכה, קבלה
רבותיו	רבי יעקב בירב
תלמידיו	רבי משה קורדובירו, רבי משה אלשיך, רבי משה גלנטי, הרב יום טוב צהלון, הרב אליעזר אשכנזי, הרב שם טוב עטיה
חיבוריו	שולחן ערוך, כסף משנה, בית יוסף, מגיד מישרים, אבקת רוכל
חתימה

קברו בצפת

רבי יוסף קארו (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה), היה מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף. עסק גם בקבלה. מקובל לסמנו כפותח תקופת האחרונים.

ביוגרפיה

נולד ב-1488 בספרד לרב אפרים בן הרב יוסף בן הרב אפרים. בעודו ילד קטן נאלץ לנדוד עם הוריו בעקבות גירוש ספרד, והמשפחה הגיעה לליסבון שבפורטוגל ומשם הגיעה לקושטא. אחר שאביו נפטר הוא גדל בבית דודו שחי בקושטא, רבי יצחק קארו. בבגרותו התבסס באדריאנופול. בעיר זו התחתן לבתו של חיים אלבלג ובה זכה למעמד רבני חשוב, ובהיותו כבן 34 החל בכתיבת חיבורו על הטור – הבית יוסף.

אחרי שהתאלמן מאשתו הראשונה התחתן בשנית. בין 1523 ל-1536 התגורר בעיר ניקופול בבולגריה ובה הקים את בית הכנסת וישיבת "בית יוסף" ולאחר מכן עלה לארץ ישראל, וקבע את מקומו בצפת. בעיר הגלילית נעשה תלמידו של רבי יעקב בירב, והיה הראשון שהוסמך על ידו כרב עם חידוש הסמיכה. אחר כך נסמכו לרבנות רק עוד שלושה תלמידים נוספים של ר' יעקב בירב: רבי משה מטראני, רבי משה קורדובירו ורבי יוסף סאגיס (רבו של ר' אלעזר אזכרי, מחבר ספר חרדים) וחברו של ר' יוסף קארו. בצפת, לימד תלמידים בבית מדרשו, הנודע כיום כבית הכנסת יוסף קארו, ושם שקד על כתיבת ספריו.

שלושים ושתיים שנה ארך חיבור ה"בית יוסף" שנכתב על הארבעה טורים לרבי יעקב בן הרא"ש ובו ערך ר' יוסף קארו דיונים הלכתיים מעמיקים, בסופם קבע את עמדתו המסכמת. עשר שנים נוספות חלפו עד להוצאת החיבור לאור. שיטת הפסיקה שלו הייתה: הכרעה על פי רוב הדעות בין הרמב"ם, הרי"ף והרא"ש. לקיצור שסיכם את הלכות ה"בית יוסף" קרא: שולחן ערוך, וקיצור זה עתיד היה להיעשות במהלך ההיסטוריה לעיקר.

בחלק מתקופת הכתיבה פרצה בצפת מגפת דבר והוא עבר לביריה.

בזקנתו, בהיותו קרוב ל-80, נישא בשלישית, ובגיל מופלג זה נולד לו בן בשם יהודה. הוא נפטר בצפת קרוב לגיל 87, והאבל על פטירתו הכה גלים בכל רחבי העולם היהודי.

התפשטות ספריו ופסקיו

כאמור, הספר מבוסס פסקי הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש, ועל כן הוא מותאם לפסיקה בקרב קהילות תושבי צפון אפריקה ומגורשי ספרד. עוד בחיי רבי יוסף קארו הופצו חלקי ה"שולחן ערוך" עם "מפת השולחן", דהיינו הערות והתאמות של הספר למנהגי ופסיקות יהדות אשכנז שנכתבו בידי הרמ"א – רבי משה איסרליש. על הספר נכתבו פירושים רבים, בהם חיי אדם ומשנה ברורה. גם בתימן, התקבל הספר שולחן ערוך בידי חלק מהקהילות, לאחר שהופץ עם הערות והתאמות למנהגיהם בידי רבי דוד משרקי מצנעא בחיבור הנקרא שתילי זיתים. בייחוד התקבלה פסיקתו בקהילות שבהן הייתה מקובלת דרך הקבלה בעקבות השפעתו של רבי זכריה אלצ'אהרי וספרו "צידה לדרך".

בחלק "אורח חיים" נידונים דיני ומנהגי התפילה, ואלו, לעומת שאר הפסקים, הושפעו מאד מקבלת האר"י שהופצה בעיקר בידי הרב חיים ויטאל, ואומצו בידי רוב קהילות היהודים בארצות האסלאם ("עדות המזרח" – כלומר יהודי צפון אפריקה ומזרח אסיה) וכן בידי תנועת החסידות.

חיבור חשוב אחר של רבי יוסף קארו הוא "כסף משנה" על "משנה תורה" של הרמב"ם שברובו נכתב לאחר חיבור הבית יוסף, אולם חלקים ממנו נכתבו קודם.

הוא עסק גם בשאלות ותשובות שנשלחו אליו מחכמים שחיו בדורו, ואלו נדפסו בספר השו"ת "אבקת רוכל". בין השואלים היו רבי משה אלשיך ורבי שלמה אלקבץ. מודפסת בספר גם שאלה המיוחסת לאר"י, אם כי קמו עוררין אם אכן הוא כתבה.

לדעת הרב עובדיה יוסף, הרב קארו מוגדר כ"מרא דארעא" ("רב הארץ"), וכל תושבי ארץ ישראל, ובפרט בני עדות המזרח, חייבים לקבל את הוראותיו.

הקבלה בהגותו וספרו מגיד מישרים

דף השער של המהדורה הראשונה של "מגיד מישרים", לובלין-ונציה ה'ת"ו-ה'ת"ט

כרב בצפת לא נמנע רבי יוסף קארו מלשלוח ידו בקבלה, אף על פי שאין היא מרבה להופיע בכתביו ההלכתיים. רבי משה קורדובירו מצטט חידושי קבלה שלו. רבי שלמה אלקבץ תיאר באיגרת שאותה מצטט רבי ישעיה הלוי הורוביץ, אירוע של התגלות שאותה חווה יחד עם ר' יוסף קארו בליל שבועות בשנת 1533, וסיפר:

"זיכנו בוראנו ונשמע את קול המדבר בפי החסיד נר"ו (רבי יוסף קארו), קול גדול בחיתוך אותיות, וכל השכנים היו שומעים ולא מבינים. והיה הנעימות רב והקול הולך וחזק, ונפלנו על פנינו ולא היה רוח באיש לישא עיניו ופניו לראות מרוב המורא".

האירוע התרחש בהיותם בעיר ניקופול ובעקבותיו החליטו השניים לעלות לארץ ישראל.

כמו כן נדפס לראשונה בלובלין בשנת ת"ו ספרו "מגיד מישרים". ספר זה הוא יומן של התגלויות "מגיד", הכולל תאריכים מדויקים של ההתגלויות, העיסוק בו עסק רבי יוסף קארו לפני ההתגלות – לרוב לימוד פרקי משניות, ותוכן ההתגלויות עצמו. דברי המגיד של ר' יוסף קארו נמסרו בשפה הארמית.

אף שהיו משכילים שתהו אם למעשה אין מדובר בזיוף ובאגדה שיוחסה בטעות לרבי יוסף קארו, במחקר אקדמי של צבי ורבלובסקי, שחקר את תופעת המגידות בהרחבה בספרו "רבי יוסף קארו", הסיק שאין כל ראיה שמדובר בזיוף. בנוסף, בשיחה בעל פה, טען ורבלובסקי שייתכן כי רבי יוסף קארו נקט בהזכרת שמות הקודש כדי לזכות במגיד כמנהג מקובלים אחרים בדורו, אף שאין בספר "מגיד מישרים" אזכורים לכך. לדבריו, יתכן אף שהדבר נובע מעריכה מאוחרת לספר שהשמיטו את הדברים בשל אופיו הדרשני (מפי משה אידל, "ספונות" יז).

תלמידו של הרב קארו, הרמ"ק, מצטט מן הספר ומתארו: "והוא קבלת מורי ורבי החסיד כמהר"ר יוסף קארו נר"ו וזה לשונו:".

המגיד הבטיח לרבי יוסף קארו בין השאר שימות על קידוש השם:

"ואזכך לעלות לא"י בשנה זאת, ואחר כך אזכך להישרף על קדושת שמו. ואזכך להישרף בארץ ישראל ברבים לקדש שמי בפרהסיה ותעלה לעולה על מזבחי . . ואזכך לסיים חיבורך להאיר בו עיני כל ישראל, שכל עמים חכמים ונבונים ומשכילים ישאבו מחיבורך שנקרא בית יוסף."

ספריו

• כסף משנה – מקורות לספר משנה תורה לרמב"ם ותירוץ קושיות הראב"ד.
• בית יוסף – בירור הלכות ופסיקת הלכה על סדר הטור.
• בדק הבית – תוספות מהדורה שניה על הבית יוסף.
• שולחן ערוך – סיכום הבית יוסף והכרעה מעשית של השיטות, שולחן ערוך: אורח חיים, שולחן ערוך: יורה דעה, שולחן ערוך: אבן העזר, שולחן ערוך: חושן משפט – מאתר Israel613.
• מגיד מישרים – מאמרים בקבלה ערוך כיומן על סדר פרשיות השבוע אותם קיבל רבי יוסף מפי "המגיד", הספר באתר ויקיטקסט.
• כללי (הגמרא) התלמוד – דיון ביסודות הלשוניים וההלכתיים של הגמרא, נתחבר כפירוש על הליכות עולם לרבינו ישועה הלוי פרוונצאל. (באתר היברובוקס).
• אבקת רוכל – שאלות ותשובות בנושאים הלכתיים שונים.
• שו"ת בית יוסף – שאלות ותשובות בנושאים הכלולים בחלק אבן העזר, באתר היברובוקס.
• דרשות בית יוסף – על פרשיות התורה. על פי מאיר בניהו, שהדפיס את הספר, מחברו האמיתי הוא הרב ישראל די קוריאל.

מתלמידיו

• רבי משה קורדובירו, הרמ"ק
• רבי משה אלשיך
• רבי משה גאלנטי
• הרב יום-טוב צהלון
• הרב אליעזר אשכנזי

לקריאה נוספת

• מאיר בניהו, יוסף בחירי – מרן ר' יוסף קארו, הוצאת יד הרב נסים, תשנ"ב.
• צבי ורבלובסקי, ר' יוסף קארו, בעל הלכה ומקובל, ירושלים תשנ"ו, (תרגם מאנגלית יאיר צורן) מקור אנגלי: 1960
• רחל אליאור, "ר' יוסף קארו ור' ישראל בעל שם טוב: מטמורפוזה מיסטית, השראה קבלית, והפנמה רוחנית", תרביץ סה, ד (תשנ"ו), עמ' 671–708
• רחל אליאור, "ר' יוסף קארו ור' ישראל בעל שם טוב: מטמורפוזה מיסטית, השראה קבלית, והפנמה רוחנית"
• https://benyehuda.org/read/25786
• מור אלטשולר, "תורת הנבואה וחוויית הנבואה של ר' יוסף קארו", בספר: בנימין איש שלום (עורך), נתיבות שלום – עיונים בהגות יהודית, מוגשים לשלום רוזנברג, הוצאת בית מורשה בירושלים, 2007.

קישורים חיצוניים

• מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבנו יוסף (בר' אפרים) קארו", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 808-799, באתר HebrewBooks
• הרב ד"ר שלמה טולידאנו, קורס מקוון מקיף, על רבי יוסף קארו, באתר מכון מופ"ת
• רבי יוסף קארו, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• רשימת הפרסומים של רבי יוסף קארו, בקטלוג הספרייה הלאומית
• בית הכנסת ע"ש ר' יוסף קארו בצפת העתיקה
• הרב שמואל אליהו, על רבי יוסף קארו והופעת המגיד, מורשת
• ד"ר מור אלטשולר, מבחר מאמרים על מרן יוסף קארו
• יעקב אבן חן, ‏מרן ר' יוסף קארו – סיפור חייו, באתר HebrewBooks
• רבי יוסף קארו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

תקופת חייו של רבי יוסף קארו על ציר הזמן

‏

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0