רבי יוסף קארו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יוסף קארו
דיוקן המיוחס לרבי יוסף קארו
דיוקן המיוחס לרבי יוסף קארו
לידה 1488
ה'רמ"ח
כתר קסטיליהכתר קסטיליה טולדו, כתר קסטיליה
פטירה 24 במרץ 1575 (בגיל 87 בערך)
י"ג בניסן ה'של"ה
האימפריה העות'מאנית (1453-1844)האימפריה העות'מאנית (1453-1844) צפת, האימפריה העות'מאנית
כינוי מרן, הבית יוסף, המחבר
מקום קבורה ישראלישראל בית הקברות העתיק בצפת, ישראל
תחומי עיסוק הלכה, קבלה
רבותיו רבי יעקב בירב
תלמידיו רבי משה קורדובירו, רבי משה אלשיך, רבי משה גלנטי, הרב יום טוב צהלון, הרב אליעזר אשכנזי, הרב שם טוב עטיה
חיבוריו בית יוסף, שולחן ערוך, כסף משנה, מגיד מישרים, אבקת רוכל
חתימה
Joseph ben Ephraim Karo, signature.svg
קברו בצפת

רבי יוסף קארו[1] (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח[2]24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה[3]), היה מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף. עסק גם בקבלה. מקובל לסמנו כפותח תקופת האחרונים.

ביוגרפיה

נולד בספרד לבואינה ולרבי אפרים בן הרב יוסף. בעודו ילד קטן נאלץ לנדוד עם הוריו בעקבות גירוש ספרד, והמשפחה הגיעה לליסבון שבפורטוגל ומשם לקהיר בעקבות גירוש פורטוגל. לאחר שאביו נפטר עבר לגור בית דודו שחי בקושטא, רבי יצחק קארו. בבגרותו התבסס באדריאנופול. בעיר זו התחתן עם בתו של ר' חיים אבן אֶלְבַּלַג ובה זכה למעמד רבני חשוב, ובהיותו כבן 34 החל בכתיבת פירושו על הטור – הבית יוסף.

אחרי שהתאלמן מאשתו הראשונה התחתן בשנית עם בתו של ר' יצחק סבא. בין 1523 ל-1536 התגורר בעיר ניקופול בבולגריה ובה הקים את בית הכנסת וישיבת "בית יוסף"[דרוש מקור] ולאחר מכן עלה לארץ ישראל וקבע את מקומו בצפת. בעיר הגלילית נעשה תלמידו של רבי יעקב בירב, והיה הראשון שהוסמך על ידו כרב עם חידוש הסמיכה. אחר כך נסמכו לרבנות רק עוד שלושה תלמידים נוספים של ר' יעקב בירב: רבי משה מטראני, רבי משה קורדובירו ורבי יוסף סאגיס. בצפת לימד תלמידים בבית מדרשו, הנודע כיום כבית הכנסת רבי יוסף קארו, ושם שקד על כתיבת ספריו. כשנפטר רבי יעקב בירב מילא את מקומו ועמד בראש בית הדין של צפת יחד עם המבי"ט.

עשרים שנה (ה'רפ"ב - ה'ש"ב)[4] ארכה הכתיבה של חיבורו ה"בית יוסף" - פירוש על הטור לרבי יעקב בן הרא"ש, הכולל את דעות כל הפוסקים ומברר את מקורם של הדינים והשיטות שהתפתחו בקהילות שונות. שיטת הפסיקה שלו הייתה הכרעה על פי דעת הרוב בין הרמב"ם, הרי"ף והרא"ש. לקיצור שסיכם את הלכות ה"בית יוסף" קרא שולחן ערוך.

בחלק מתקופת הכתיבה פרצה בצפת מגפת דבר והוא עבר לביריה.

בהיותו קרוב לגיל 80 נישא בשלישית לבתו של רבי זכריה וראנק אשכנזי[5][6], ובגיל מופלג זה נולד לו בן בשם יהודה. הוא נפטר בצפת קרוב לגיל 87, והאבל על פטירתו הכה גלים בכל רחבי העולם היהודי.

בניו

  • בנו התחתן עם בתו של האר"י[7].
  • רבי שלמה קארו מרבני קושטנדינא. (שם הגדולים). נולדה לו מבתו השנייה.
  • יהודה קארו, נולד כשאביו היה בגיל 84, הוציא את הספר שו"ת בית יוסף בשנת שנ"ח[8].

התפשטות ספריו ופסקיו

כאמור, הספר מבוסס על פסקי הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש, ועל כן הוא מותאם לפסיקה בקרב קהילות תושבי צפון אפריקה ומגורשי ספרד. עוד בחייו הופצו חלקי ה"שולחן ערוך" עם "מפת השולחן", דהיינו הערות והתאמות של הספר למנהגי ופסיקות יהדות אשכנז שנכתבו בידי הרמ"א – רבי משה איסרליש. על הספר נכתבו חיבורים רבים, ביניהם כף החיים ומשנה ברורה. גם בתימן התקבל הספר שולחן ערוך בידי חלק מהקהילות, לאחר שהופץ עם הערות והתאמות למנהגיהם בידי רבי דוד משרקי מצנעא בחיבור הנקרא שתילי זיתים.[9] בייחוד התקבלה פסיקתו בקהילות שבהן הייתה מקובלת דרך הקבלה בעקבות השפעתו של רבי זכריה אלצ'אהרי וספרו "צידה לדרך".

בחלק "אורח חיים" נידונים דיני ומנהגי התפילה, ואלו, לעומת שאר פסקי ההלכה, הושפעו מאד מקבלת האר"י ואומצו בידי רוב קהילות היהודים בארצות האסלאם (עדות המזרח) וכן בידי תנועת החסידות.[10]

חיבור חשוב אחר של רבי יוסף קארו הוא "כסף משנה" על "משנה תורה" של הרמב"ם, שברובו נכתב לאחר חיבור הבית יוסף, אולם חלקים ממנו נכתבו קודם.[11]

הרב עסק גם בשאלות ותשובות שנשלחו אליו מחכמים שחיו בדורו, ואלו נדפסו בספר השו"ת "אבקת רוכל". בין השואלים היו רבי משה אלשיך ורבי שלמה אלקבץ. מודפסת בספר גם שאלה המיוחסת לאר"י, אם כי קמו עוררין אם אכן הוא כתבה.

לדעת רבי עובדיה יוסף, רבי יוסף קארו מוגדר כ"מרא דארעא" ("רב הארץ") וכל תושבי ארץ ישראל ובפרט בני עדות המזרח חייבים לקבל את פסקיו.

עיסוקו בקבלה וספרו מגיד מישרים

דף השער של המהדורה הראשונה של "מגיד מישרים", לובלין-ונציה ה'ת"ו-ה'ת"ט

כרב בצפת עסק גם בקבלה, אף על פי שהיא אינה מרבה להופיע בכתביו. רבי משה קורדובירו מצטט בספרו פרדס רימונים חידושי קבלה ששמע מפיו. רבי שלמה אלקבץ תיאר באיגרת שאותה מצטט רבי ישעיה הלוי הורוביץ, אירוע של התגלות שאותה חווה יחד עם ר' יוסף קארו בליל שבועות בשנת 1533, וסיפר:

"זיכנו בוראנו ונשמע את קול המדבר בפי החסיד נר"ו (רבי יוסף קארו), קול גדול בחיתוך אותיות, וכל השכנים היו שומעים ולא מבינים. והיה הנעימות רב והקול הולך וחזק, ונפלנו על פנינו ולא היה רוח באיש לישא עיניו ופניו לראות מרוב המורא".

האירוע התרחש בהיותם בעיר ניקופול ובעקבותיו החליטו השניים לעלות לארץ ישראל.


כמו כן נדפס לראשונה בלובלין בשנת ת"ו ספרו "מגיד מישרים". ספר זה הוא יומן של התגלויות "מגיד"[12], הכולל תאריכים מדויקים של ההתגלויות, העיסוק בו עסק רבי יוסף קארו לפני ההתגלות – לרוב לימוד פרקי משניות, ותוכן ההתגלויות עצמן. דברי המגיד נמסרו בשפה הארמית.

אף שהיו משכילים שתהו אם למעשה אין מדובר בזיוף ובאגדה שיוחסה בטעות לרבי יוסף קארו[13], במחקר אקדמי של צבי ורבלובסקי שחקר את תופעת המגידות בהרחבה בספרו "רבי יוסף קארו", הסיק שאין כל ראיה שמדובר בזיוף. בנוסף טוען ורבלובסקי שייתכן כי רבי יוסף קארו נקט בהזכרת שמות הקודש כדי לזכות להתגלות המגיד, כמנהג מקובלים אחרים בדורו, אף שאין בספר "מגיד מישרים" אזכורים לכך. לדבריו, יתכן אף שהדבר נובע מעריכה מאוחרת לספר שהשמיטו את הדברים בשל אופיו הדרשני[14].

תלמידו של מרן, הרמ"ק, מצטט מן הספר ומתארו[15]: "והוא קבלת מורי ורבי החסיד כמהר"ר יוסף קארו נר"ו וזה לשונו".

המגיד הבטיח למרן בין השאר שימות על קידוש השם:

"ואזכך לעלות לא"י בשנה זאת, ואחר כך אזכך להישרף על קדושת שמו. ואזכך להישרף בארץ ישראל ברבים לקדש שמי בפרהסיה ותעלה לעולה על מזבחי . . ואזכך לסיים חיבורך להאיר בו עיני כל ישראל, שכל עמים חכמים ונבונים ומשכילים ישאבו מחיבורך שנקרא בית יוסף."

ספריו

מתלמידיו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מקור השם כנראה במילה העברית קָרָא, שמשמעותה בעל קורא. החולם הוא השפעת המילה הספרדית יקר, "קארו". ראו אלטשולר, חיי מרן יוסף קארו (מופיע ב"#לקריאה נוספת"), עמ' 21
  2. ^ ר' דוד קונפורטי בספרו "קורא הדורות" (דף לה, ע"ב) מציין שר' יוסף קארו חי 87 שנה, ונתן רמז לשנות חייו "ראשו כתם פז"
  3. ^ על פי הרשום בסוף כסף משנה על הרמב"ם, וכן כתב החיד"א בספרו "שם הגדולים", ערך מרן מהר"ר יוסף קארו
  4. ^ מתוך הספר "מרן הבית יוסף - תולדות חייו ופעליו", הוצאת חכמה, עמוד 73
  5. ^ בספר אבקת רוכל סימן כ"ט מכנהו "מורי חמי הרב המובהק השלם"אבקת רוכל, באתר היברובוקס
  6. ^ ראו אודותיו הרב נפתלי יעקב הכהן, "מוהר"ר זכריה (זעקסל) ווראנק בן הר"ר שלמה הענשל ז"ל", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ג, עמוד קצה, באתר HebrewBooks, אות לג
  7. ^ תולדות האר"י ז"ל
  8. ^ שו"ת בית יוסף, עמ' 14
  9. ^ משה צדוק, ‏ה"שולחן ערוך" ויהדות תימן, באתר "דעת", מתוך: מחניים צ"ד, תשכ"ה, עמ' 61–64
  10. ^ יצחק אלפסי, ‏ה"שולחן ערוך" בקהל חסידים, באתר "דעת", מתוך: מחניים צ"ז, תשכ"ה
  11. ^ הרב יצחק יוסף, עין יצחק, חלק א', הוצאת "א"ש פיתוחים", ירושלים תשע"ד, עמוד תמ"ג.
  12. ^ ראו שם הגדולים (מערכת גדולים אות י סימן קסה) הכותב: ”וזכה למגיד המלאך הדובר בו, כמפורש בספר מגיד משרים, ובכתב הרב החביד מהר"ש בן אלקבץ במעשה אור חג השבועות והביאה הרב של"ה”.
  13. ^ בראש המערערים עמד שי"ר.
  14. ^ מפי משה אידל, ספונות יז
  15. ^ פרדס רימונים, סדר האצילות, פרק ג'
  16. ^ על כתבי היד, הדפוסים, מבנהו המקורי של החיבור, היקפו המשוער בשלמותו, ראו מ' בניהו, יוסף בחירי, מרן רבי יוסף קארו, ירושלים: תשנ"א, עמ' שצג-תיב.
  17. ^ אוצר הגדולים אלופי יעקב - חלק ב, באתר היברובוקס עמוד עט, אות שג
  18. ^ בן אשר הוא שם משפחה
  19. ^ אברהם בן אשר, אור השכל, באתר היברובוקס. וראה אודותיו אוצר הגדולים אלופי יעקב - חלק ב, עמוד צג, באתר היברובוקס אות שנח


תקופת חייו של רבי יוסף קארו על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0