רבי יוסף קארו
| רבי יוסף קארו | ||
|---|---|---|
| ||
| דיוקן המיוחס לרבי יוסף קארו | ||
| לידה | 1488 ספרד | |
| פטירה | 24 במרץ 1575 (בגיל 87 בערך) צפת | |
| כינוי | מרן, השולחן ערוך, הבית יוסף, המחבר | |
| מקום קבורה | בית הקברות העתיק בצפת | |
| תחומי עיסוק | הלכה, קבלה | |
| תלמידיו | רבי משה קורדובירו, רבי משה אלשיך, רבי משה גלנטי, הרב יום טוב צהלון, הרב אליעזר אשכנזי, הרב שם טוב עטיה | |
| חיבוריו | שולחן ערוך, כסף משנה, בית יוסף, מגיד מישרים, אבקת רוכל | |
רבי יוסף קארו[1] ה'רמ"ח[2] - י"ג בניסן ה'של"ה[3]) היה מגדולי הרבנים ופוסקי ישראל בכל הדורות, מחבר השולחן ערוך והבית יוסף, מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר. עסק גם בקבלה.
תוכן עניינים
ביוגרפיה
נולד ב-ה'רמ"ח בספרד לרב אפרים בן הרב יוסף בן הרב אפרים. בעודו ילד קטן נאלץ לנדוד עם הוריו בעקבות גירוש ספרד, והמשפחה הגיעה לליסבון שבפורטוגל ומשם הגיעה לקושטא. אחר שאביו נפטר הוא גדל בבית דודו שחי בקושטא, רבי יצחק קארו. בבגרותו התבסס באדריאנופול. בעיר זו התחתן ובה זכה למעמד רבני חשוב, ובהיותו כבן 34 החל בכתיבת חיבורו על הטור - הבית יוסף.
אחרי שהתאלמן מאשתו הראשונה התחתן בשנית. בין ה'רפ"ג ל-ה'רצ"ו התגורר בעיר ניקופול בבולגריה ובה הקים את בית הכנסת וישיבת "בית יוסף" ולאחר מכן עלה לארץ ישראל, וקבע את מקומו בצפת. בעיר הגלילית נעשה תלמידו של רבי יעקב בירב, והיה הראשון שהוסמך על ידו כרב עם חידוש הסמיכה. אחר כך נסמכו לרבנות רק עוד שלושה תלמידים נוספים של ר' יעקב בירב: רבי משה מטראני, רבי משה קורדובירו ורבי יוסף סאגיס (רבו של ר' אלעזר אזכרי (מחבר ספר חרדים) וחברו של ר' יוסף קארו.
עשרים שנה ארך חיבור ה"בית יוסף" שנכתב על הארבעה טורים לרבי יעקב בן הרא"ש ובו ערך ר' יוסף קארו דיונים הלכתיים מעמיקים, בסופם קבע את עמדתו המסכמת. עשר שנים נוספות חלפו עד להוצאת החיבור לאור. שיטת הפסיקה שלו הייתה: הכרעה על פי רוב הדעות בין הרמב"ם, הרי"ף והרא"ש. לקיצור שסיכם את הלכות ה"בית יוסף" קרא: שולחן ערוך, וקיצור זה עתיד היה להיעשות במהלך ההיסטוריה לעיקר.
בחלק מתקופת הכתיבה פרצה בצפת מגפת דבר והוא עבר לביריה.
בזקנתו, בהיותו קרוב ל-80, התחתן בשלישית, ובגיל מופלג זה נולד לו בן בשם יהודה. הוא נפטר בצפת קרוב לגיל 87, והאבל על פטירתו הכה גלים בכל רחבי העולם היהודי.
ר' יוסף קארו שלח את רבי שמואל לאניאדו לכהן כרב בארם צובא, שם מונה בהמשך לראש רבני העיר והיה למייסדה של שושלת רבנית מקומית.
התפשטות ספריו וחיבוריו
הספר "שולחן ערוך" נפוץ בכל עם ישראל. אולם, משום שהספר מתבסס על שלשת 'עמודי ההוראה': הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש, חשו בני יהדות אשכנז שפסיקתם נדחקה הצידה, ולכן כתב הרמ"א הגהה על ה"שולחן ערוך" בה מובאות שיטות ומנהגי יהדות אשכנז; בדינים שבהם הרמ"א חלק על ה'שו"ע', דחו האשכנזים את פסקי ה"שולחן ערוך", אולם בכל מקום שלא חלק על רבי יוסף קארו, התקבלו בדרך כלל פסקיו גם על האשכנזים.
שנים מעטות אחרי חיבור ה"שולחן ערוך", התפשטה תורת האר"י ופורסמה, ומאז התפלגה הפסיקה הספרדית לשני זרמים, האחד נאמן לשיטת ה"שולחן ערוך" ולרמב"ם והשני נאמן לתורת הקבלה. בימינו קיים הבדל זה בין פסיקת ה"שולחן ערוך" לפסיקת הבן איש חי. יש הנוהגים לפסוק בענייני תפילה על פי האר"י ובהלכות אחרות על פי השולחן ערוך והרמב"ם.
חיבור חשוב אחר של רבי יוסף קארו הוא "כסף משנה" על "היד החזקה" של הרמב"ם, חיבור שנכתב לפני ספרו "בית יוסף"[4]. בספר זה הוא מפרש את דברי הרמב"ם ומשתדל למצוא מקורות בתלמוד לדבריו של הרמב"ם, מאחר שהמחבר עצמו לא ציין מקורותיו, ולבסס את שיטת הרמב"ם כנגד השגות הראב"ד עליו.
הוא עסק גם בשאלות ותשובות שנשלחו אליו משאר גדולי החכמים שחיו בדורו, ואלו נדפסו בספר השו"ת "אבקת רוכל". בין השואלים היו רבי משה אלשיך, רבי שלמה אלקבץ ואחרים. מודפסת בספר גם שאלה מאת האר"י, שלייחוסה לאר"י קמו עוררין.
כמו כן כתב רבי יוסף קארו את הספר "מגיד מישרים", עליו יפורט להלן.
כמקובל
כרב בצפת לא נמנע רבי יוסף קארו מלשלוח ידו בקבלה, אף על פי שאין היא מרבה להופיע בכתביו ההלכתיים. רבי משה קורדובירו מצטט חידושי קבלה שלו. כמו כן נדפס תחת שמו הספר "מגיד מישרים". ספר זה הוא יומן של התגלויות מגיד, מלאך שלוח ממרום, הכולל תאריכים מדויקים של ההתגלויות, העיסוק בו עסק רבי יוסף קארו לפני ההתגלות - לרוב לימוד פרקי משניות, ותוכן ההתגלויות עצמו. דברי המגיד של ר' יוסף קארו נמסרו בשפה הארמית.
רבי שלמה אלקבץ תיאר באיגרת שאותה מצטט רבי ישעיה הלוי הורוביץ, אירוע של התגלות שאותה חווה יחד עם ר' יוסף קארו בליל שבועות בשנת ה'רצ"ג, וסיפר:
"זיכנו בוראנו ונשמע את קול המדבר בפי החסיד נר"ו (רבי יוסף קארו), קול גדול בחיתוך אותיות, וכל השכנים היו שומעים ולא מבינים. והיה הנעימות רב והקול הולך וחזק, ונפלנו על פנינו ולא היה רוח באיש לישא עיניו ופניו לראות מרוב המורא".
האירוע התרחש בהיותם בעיר ניקופול ובעקבותיו החליטו השניים לעלות לארץ ישראל.
המגיד הבטיח לרבי יוסף קארו בין השאר שימות על קידוש השם: ונראה מכך שהבית יוסף השתוקק לזה. דברים דומים נשמעו מפי החפץ חיים[דרוש מקור]:
"ואזכך לעלות לא"י בשנה זאת, ואחר כך אזכך להישרף על קדושת שמו. ואזכך להישרף בארץ ישראל ברבים לקדש שמי בפרהסיה ותעלה לעולה על מזבחי . . ואזכך לסיים חיבורך להאיר בו עיני כל ישראל, שכל עמים חכמים ונבונים ומשכילים ישאבו מחיבורך שנקרא בית יוסף."
— [דרוש מקור]
המגיד הוא זה שקרא את שמות הספרים "בית יוסף" ו"שולחן ערוך" (מגיד מישרים פ' צו ופ' ויקהל)
פסיקת הלכה על פיו
במקרים מועטים ידועה פסיקה הלכתית על פי מסרים שמימיים המפורסם שבהם שו"ת מן השמים במשנתו של רבי יוסף קארו לא נמצאה פסיקה הלכתית על פי המגיד. כנראה על פי הכלל התלמודי שלא בשמיים היא. בשם החזון אי"ש מובא בהתייחסותו להלכה שנתמכת בדברי המגיד שהמגיד עצמו הוא בית יוסף" כלומר אין תוקף לדבריו לעניין הלכה יותר מאילו אמרם הבית יוסף עצמו.
מחקרים
התגלותו של "מגיד" בנפשו של פוסק הלכות רציונלי הפתיעה את חורי ההסטוריה , והיו שתהו אם למעשה אין מדובר בזיוף ובאגדה שיוחסה בטעות לרבי יוסף קארו. בראש המערערים עמד שי"ר, אך צבי ורבלובסקי, שחקר את תופעת המגידות בהרחבה בספרו "רבי יוסף קארו", הגיע למסקנה שאין כל ראיה לכך שמדובר בזיוף. בנוסף, בשיחה בעל פה, טען ורבלובסקי שייתכן כי רבי יוסף קארו נקט במיני פעולות של קבלה מעשית כדי לזכות במגיד, כפי שנהגו מקובלים אחרים בדורו, ואף שאין בספר "מגיד מישרים" אזכורים לכך, ייתכן שהדבר נובע מהעריכה המאוחרת לספר, ולמעשה אף בו נעשה שימוש באמצעות קבלה מעשית. ייתכן שהשמיטו את הדברים כדי "להכשיר" את הבית יוסף, או בשל האופי הדרשני של הספר בעריכתו הסופית שלא נתן מקום לתיאור הפרקטיקות שהביאו לגילוי הסודות (מפי משה אידל, "ספונות" יז).
|
|
ספריו
- כסף משנה - מקורות לספר היד החזקה לרמב"ם ותירוץ קושיות הראב"ד.
- בית יוסף - בירור הלכות ופסיקת הלכה על סדר הטור.
- בדק הבית - תוספות מהדורה שנייה על הבית יוסף.
- שולחן ערוך - סיכום הבית יוסף והכרעה מעשית של השיטות.
- מגיד מישרים - מאמרים בקבלה ערוך כיומן על סדר פרשיות השבוע אותם קיבל הרבי יוסף קארו מפי "המגיד"[5].
- כללי (הגמרא) התלמוד - דיון ביסודות הלשוניים וההלכתיים של הגמרא, נתחבר כפירוש על הליכות עולם לרבינו ישועה הלוי פרוונצאל. (באתר היברובוקס).
- אבקת רוכל - שאלות ותשובות בנושאים הלכתיים שונים.
מתלמידיו
- הרמ"ק - רבי משה קורדובירו
- רבי משה אלשיך
- רבי משה גלנטי
- הרב יום טוב צהלון
- הרב אליעזר אשכנזי
לקריאה נוספת
- מאיר בניהו, יוסף בחירי - מרן ר' יוסף קארו, הוצאת יד הרב נסים, תשנ"ב.
- צבי ורבלובסקי, ר' יוסף קארו, בעל הלכה ומקובל, ירושלים תשנ"ו, (תרגם מאנגלית יאיר צורן) מקור אנגלי 1960
- רחל אליאור, "ר' יוסף קארו ור' ישראל בעל שם טוב: מטמורפוזה מיסטית, השראה קבלית, והפנמה רוחנית", תרביץ סה, ד (תשנ"ו), עמ' 671–708
קישורים חיצוניים
ראו רבי יוסף קארו בוויקישיתוף.
מיזמי קרן ויקימדיה
 טקסט בוויקיטקסט: יוסף קארו |
|---|
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבנו יוסף (בר' אפרים) קארו", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 808-799, באתר HebrewBooks
- הרב ד"ר שלמה טולידאנו, קורס מקוון מקיף, על רבי יוסף קארו, באתר מכון מופ"ת
- רבי יוסף קארו, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- רשימת הפרסומים של רבי יוסף קארו, בקטלוג הספרייה הלאומית
- בית הכנסת ע"ש ר' יוסף קארו בצפת העתיקה
- הרב שמואל אליהו, על רבי יוסף קארו והופעת המגיד, מורשת
- ד"ר מור אלטשולר, מבחר מאמרים על מרן יוסף קארו
- יעקב אבן חן, מרן ר' יוסף קארו - סיפור חייו, באתר HebrewBooks
מחיבוריו:
- מגיד מישרים
- שולחן ערוך: אורח חיים, שולחן ערוך: יורה דעה, שולחן ערוך: אבן העזר, שולחן ערוך: חושן משפט - מאתר Israel613
- שו"ת אבקת רוכל, באתר HebrewBooks
- יוסף קארו, מגיד מישרים, ונציה ה'ת"ט, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
- יוסף קארו, מגיד מישרים, לובלין ה'ת"ו, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ↑ מקור השם כנראה במילה העברית קָרָא, שמשמעותה בעל קורא. החולם הוא השפעת המילה הספרדית יקר, "קארו". ראו אלטשולר, חיי מרן יוסף קארו (מופיע ב"#לקריאה נוספת"), עמ' 21
- ↑ ר' דוד קונפורטי בספרו "קורא הדורות" (דף לה, ע"ב) מציין שר' יוסף קארו חי 87 שנה, ונתן רמז לשנות חייו "ראשו כתם פז"
- ↑ על פי הרשום בסוף כסף משנה על הרמב"ם, וכן כתב החיד"א בספרו "שם הגדולים", ערך מרן מהר"ר יוסף קארו
- ↑ אמנם בהלכות בית הבחירה פרק ז' הלכה ט', כתב ב"כסף משנה" וז"ל: וכל הדברים הללו ביארתי באר היטב בספר בית יוסף שעל טור א"ח בסימן ב' עיין עליו עכ"ל. מכאן משמע שהבית יוסף נכתב קודם. ואפשר ליישב שבסוף ימיו חזר והוסיף הערות על מה שכתב ב"כסף משנה". והחיד"א בשם הגדולים כתב שאע"פ ש"הכסף משנה" נכתב ראשון, מר"ן זצ"ל לא הדפיסו עד סוף ימיו ואז ערך בו שינויים.
- ↑ בדפוסים הראשונים נקרא 'ספר המגיד'. על כתבי היד, הדפוסים, מבנהו המקורי של החיבור, היקפו המשוער בשלמותו, ראו מ' בניהו, יוסף בחירי: מרן רבי יוסף קארו, ירושלים תשנ"א, עמ' שצג-תיב.
| תקופת חייו של רבי יוסף קארו על ציר הזמן |
|---|
 |
| מקובלי צפת בימי הביניים | |
|---|---|
|
