רבי שלמה טולידנו (מקנס)
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| לידה |
תקט"ו מקנס, מרוקו |
|---|---|
| פטירה |
ב' באלול תקצ"ג (בגיל 78 בערך) מקנס, מרוקו |
| מקום פעילות | מקנס, מרוקו |
| תחומי עיסוק | דיין, פוסק |
| רבותיו | אביו רבי ברוך טולידנו, דודו רבי יהודה טולידנו |
| בני דורו | רבי מרדכי בירדוגו, רבי יעקב בירדוגו |
| אב | רבי ברוך טולידנו |
| צאצאים | רבי יעקב טולידנו |
רבי שלמה טולידנו (תקט"ו - ב' באלול תקצ"ג) היה דיין בבית הדין הגדול במקנס שבמרוקו.
ביוגרפיה
נולד במקנס שבמרוקו בשנת תקט"ו, לרבי ברוך טולידנו (השני), שכיהן כדיין ומורה הוראה בעיר.
בצעירותו למד אצל דודו רבי יהודה טולידנו (הראשון), ולאחר מכן שימש את אביו בדרכי הפסק וההוראה[1].
בשנת תקע"ט נפטר אביו, ועם פטירתו התמנה למלא את מקומו כדיין בבית הדין הגדול במקנס, והיה אחד מהרבנים הגדולים והחשובים בעיר[1]. עמיתיו בבית הדין היו רבי מרדכי בירדוגו (בנו של רבי רפאל בירדוגו) ורבי יעקב בירדוגו. רבי שלמה ובית דינו כתבו פסקי דין רבים שחלקם נשתמרו, ובכולם רבי שלמה חתום הראשון[2], וכן הוא חתום ראשון על תקנה לטובת קופת רבי מאיר בעל הנס משנת תקצ"ג[3].
נפטר בשבת קדש פרשת שופטים ב' באלול תקצ"ג[4]. אחיינו רבי חביב טולידנו (בן גיסו רבי אליעזר טולידנו) כותב בהקדמת ספרו פה ישרים על הגדה של פסח: ”טרדות הזמן לא נתנוני השב רוחי, שראיתי בעוונות שהעיר הולכת ומתמעטת פלאים, במעט זמן מתו כמה ת"ח זקנים ונערים מחופתם רח"ל, ונפטר דודי מסרפי הדיין ומצויין כמוהר"ר שלמה טולידאנו ואחיו הדיין ומצויין כמוה"ר יעקב זלה"ה...”[5].
משפחתו
- בנו, רבי יעקב טולידנו, מילא את מקומו כדיין בבית הדין במקנס.
- נכדו, רבי שמואל טולידנו, כיהן אף הוא כדיין בבית הדין במקנס.
- נכדו, רבי שלמה טולידנו (תקצ"ה - תרל"ז), עלה לארץ ישראל וכיהן כרב בטבריה.
- נכדו, רבי יהודה טולידנו, עלה אף הוא לארץ ישראל וכיהן כדיין בטבריה. אביו של הרב יעקב משה טולידנו, הרב הראשי הספרדי לתל אביב-יפו
- נכדו, רבי יוסף טולידנו. אביו של רבי יעקב טולידנו (בן יוסף), רבם של מרקש ומקנס, וזקנו של רבי רפאל ברוך טולידנו.
- אחיו, רבי יעקב טולידנו, היה אף הוא דיין בבית הדין במקנס, נפטר בחשון תקפ"ו[6].
- גיסו, רבי אליעזר טולידנו. אביו של רבי חביב טולידנו מחבר הספר פי ישרים על הגדה של פסח.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 הרב אברהם עמאר, מבוא לספר אהל יעקב, חלק א', ירושלים תשנ"ז, עמ' 45
- ↑ רבי יעקב בירדוגו, שו"ת שופריה דיעקב, סימן מ' (תשובה משנת תקפ"ט), סימן נ"ח (שנת תקצ"א), סימן ע' (שנת תק"צ), סימן פ"ג (שנת תקפ"ח); רבי מימון בירדוגו, שו"ת פני מבין, בהשמטות סימן ט"ז (תשובה משנת תקפ"ב; ראו עוד בספרו של רבי יצחק בן וואליד, שו"ת ויאמר יצחק, הסכמה ממנו על היתר עגונה, ובספר תקנות חכמי מכנאס, עמ' ק"ט, שחתום בשנת תקפ"ב עם אחיו רבי יעקב על תקנת הבחירה.
- ↑ בספר אוצר גנזים, עמ' 190.
- ↑ תקנות חכמי מכנאס, עמ' תמ"ב.
- ↑ רבי חביב טולידנו, פה ישרים, מהדורה חדשה מכתב יד, עמ' י"ב.
- ↑ רבי יוסף בן נאים, מלכי רבנן; הרב אברהם עמאר, מבוא לספר אהל יעקב, חלק א', ירושלים תשנ"ז, עמ' 45.