רבי שמואל טולידנו
| לידה |
תקפ"ה מקנס, מרוקו |
|---|---|
| פטירה |
כ"ג בכסלו תרע"ד (בגיל 88 בערך) מקנס, מרוקו |
| מקום פעילות | מקנס, מרוקו |
| תחומי עיסוק | דיין, פוסק |
| בני דורו | רבי יעקב בירדוגו, רבי משה בירדוגו, רבי חיים משאש, רבי אברהם בן חסין, רבי שלום עמאר |
| אב | רבי יעקב טולידנו (השני) |
| צאצאים | רבי אברהם טולידנו |
רבי שמואל טולידנו (תקפ"ה - כ"ג בכסלו תרע"ד) היה מרבני מקנס שבמרוקו, ודיין בבית הדין הגדול בעיר.
ביוגרפיה
נולד במקנס שבמרוקו בשנת תקפ"ה לרבי יעקב טולידנו (השני), שכיהן כדיין בבית הדין הגדול בעיר.
רבי שמואל היה מחכמי העיר הבולטים, הן מצד גדלותו בתורה ובקיאותו הגדולה בש"ס ופוסקים, והן מצד אישיותו ומידותיו המיוחדות. כמו כן, היה גם דרשן גדול, ודרשותיו משכו רבים מקהילת יהודי מקנס. מלבד זאת, גם מילא את מקום אביו כראש חברת גומלי חסדים במקנס[1].
בשנת תר"נ התמנה לכהן כדיין בבית הדין הגדול במקנס, יחד עם רבי יעקב בירדוגו, רבי משה בירדוגו, רבי חיים משאש, רבי אברהם בן חסין, ורבי שלום עמאר שאף הוא התמנה יחד עמו[2]. הוא כתב פסקי דין רבים ותשובות בהלכה, שחלקם נמצאים בכתב יד בספריית הרב יעקב משה הלל, וחלקם נשתמרו בספרי חכמי דורו[3].
ביחס הכתובות של משפחת טולידנו הוא מתואר:
ידיד האל ואוהבו, נכבדות מדובר בו, פרי עץ הדר, קדש נהדר, וישת לו הדרים, במדות נבחרים, משובח ומפואר במעשיו ובשמו, ותהי המשרה על שכמו, דובר שלם ודורש טוב לעמו, בר רברבי ובר רמי, מרגניתא דלית בה טימי, שורש הדעת והתבונה, נטע השכל והחכמה, בדברו מעריב ערבים, מתוקים מדבש ונופת צופים, נגיד וראש לחברת גומ"ח, החכם השלם והכולל, בישראל להלל, הדיין ומצויין, בר אבהן ובר אוריין, כמוהר"ר שמואל טולידאנו זלה"ה[1].
נפטר בכ"ג בכסלו תרע"ד, בגיל 92[4].
משפחתו
- בנו, רבי אברהם טולידנו, מילא את מקומו כראש חברת גומלי חסדים, והיה מסור לכל עניני הצדקה וחסד בעיר.
- לרבי אברהם היו שבעה בנים. הגדול שבהם הוא רבי ברוך אברהם טולידנו, שהיה דיין במקנס, ובסוף ימיו עלה לארץ ישראל והתיישב בחיפה. הצעיר שבהם הוא רב שלמה טולידנו שבצעירותו למד עם רבי שלום משאש, ולאחר מכן עלה לארץ ישראל והתיישב בבני ברק, שם היה דורש בקביעות בבית הכנסת של רבי רפאל ברוך טולידנו.
- אחיו, רבי שלמה טולידנו (תקצ"ה - תרל"ז), עלה לארץ ישראל וכיהן כרב בטבריה.
- אחיו, רבי יהודה טולידנו, עלה אף הוא לארץ ישראל וכיהן כדיין בטבריה. אביו של הרב יעקב משה טולידנו, הרב הראשי הספרדי לתל אביב-יפו.
- אחיו, רבי יוסף טולידנו. אביו של רבי יעקב טולידנו (בן יוסף), רבם של מרקש ומקנס, וזקנו של רבי רפאל ברוך טולידנו.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 הרב אברהם עמאר, מבוא לספר אהל יעקב, חלק א', ירושלים תשנ"ז, עמ' 46.
- ↑ ראו במבוא לספר דברי שלום ואמת, עמ' 27.
- ↑ כמה מתשובותיו והסכמותיו נדפסו בספריו של רבי יעקב בירדוגו, שו"ת שופריה דיעקב ושו"ת עדות ביעקב; בספרו של רבי יצחק אלמליח, בקע לגולגולת; ובספריו של רבי רפאל אוחנה, נזכר הלכה וטובת מראה.
- ↑ רבי יוסף משאש, בהקדמתו לספר חיי משה על מסכת בבא מציעא לרבי משה מאימראן.
- דפים שמשתמשים בפרמטרים כפולים בקריאות לתבניות
- המכלול: ערכים שנוצרו במכלול
- משפחת טולידנו
- מקנס: רבנים
- מרוקאים שנולדו במאה ה-19
- נפטרים ב-1913
- רבנים: אחרונים
- רבנים אורתודוקסים משנות ה'ת"ק - ה'ת"ר
- רבנים אורתודוקסים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש
- דיינים מרוקאים
- רבנים מרוקאים משנות ה'ת"ק - הת"ר
- רבנים מרוקאים משנות ה'ת"ר - הת"ש
- מרוקאים שנפטרו במאה ה-20
- יהודים שמוצאם ממגורשי ספרד
- דרשנים