רבי שמואל הלר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי שמואל הלר
המצבה הישנה שהייתה על קברו שבבית העלמין העתיק של צפת
המצבה הישנה שהייתה על קברו שבבית העלמין העתיק של צפת
לידה 1786
תקמ"ו
זלוצ'וב
פטירה 20 בינואר 1884 (בגיל 98 בערך)
כ"ב בטבת תרמ"ו
מקום קבורה בית הקברות היהודי העתיק בצפת
מקום פעילות צפת
תחומי עיסוק רב העיר
תפקידים נוספים רופא
רבותיו החוזה מלובלין, רבי אברהם דוב מאבריטש
חיבוריו כבוד מלכים, דרך נשר, שו"ת שם משמואל

רבי שמואל הלר (העליר) (תקמ"וכ"ב בטבת תרמ"ד) היה רבה ומנהיגה של הקהילה האשכנזית בצפת במשך למעלה מארבעים שנה.

המצבה המשופצת שעל קברו

קורות חייו

תחילת דרכו

הרב הלר הוא נצר לרבי יום-טוב ליפמן הלר.[1] הוא יליד זלוצ'וב[2] שבגליציה. טרם עלייתם ארצה, נחשב סבו, הרב אברהם פרץ, לאחד ממקורבי החוזה מלובלין ועובדה זו זימנה גם לנכדו מפגשים עם החוזה - רבי יעקב יצחק הורוביץ, אשר הטביעו בשמואל הלר הילד חותם עמוק, רבי שמואל היה מספר כי נתברך מהחוזה מעל מאה פעמים וזכה להיות אצלו בליל הסדר בחג הפסח.

משפחת הלר השתייכה לקבוצת חסידים שהיסוד האידאולוגי היה בין מניעיה המרכזיים לעלייה לארץ ישראל. שלושה דורות של בני המשפחה המורחבת הגיעו והתיישבו בצפת ובטבריה, כנראה בין השנים ה'תקע"ב -ה'תקע"ד (עפ"י מסורת המשפחה עלו בהוראת החוזה מלובלין). המשפחה נמנתה על העילית הלמדנית של מזרח אירופה, ובהגיעם לארץ הצטרפו לתשתית החברתית-כלכלית שגובשה על ידי הקבוצות המאורגנות של העולים שהגיעו לפניהם. עד מהרה השתלבה המשפחה בחיי הקהילה הצפתית, והייתה לחלק מהנהגתה.

רבי שמואל הלר התמיד בלימודי קודש אך בבגרותו גם שימש לפרנסתו שוחט, עיסוק שחדל לעסוק בו לאחר פגיעה אנושה בידו, ברעש האדמה הגדול שפקד את צפת ב-ה'תקצ"ז.

ברעידת האדמה איבד הרב הלר את רעייתו ושלושת ילדיהם. גם הוא עצמו נפצע קשות ונלכד למשך זמן רב בין הריסות בית הכנסת האר"י, בתיאור על פציעתו נכתב: ”רק ביהמ"ד החדש נשאר הרב הגאון ר' שמואל העליר נ"י, אשר עמד כל הלילה בין ההרוגים ובין גלי האבנים עד חטמו, ובחמלת ה' עליו אשר נשארה נשמה באפו. ובבקר באו אנשים ויפקחו מעליו את גלי האבנים ולקחוהו משם מלא פצע וחבורה ודמו שותת, וישאוהו לבית אחד ושכב על ערש דוי כחצי שנה, ונשארה ידו א' נשברת עד היום”[3].

כעבור זמן קצר נישא למלכה לבית ברבש-הלפרין ועימה הקים משפחה חדשה.

עשייתו הציבורית וייחודו כרב

בדומה לסבו ולאביו, הצטרף הרב הלר עם בגרותו לחוגי ההנהגה ותפס מקום מרכזי ביותר בהנהגת הקהילה היהודית בצפת. תחילה, כמקורב לאותם אישים שהנהיגו את הקהילה ולאחר מותו של רבו רבי אברהם דב אוירבך מאוורוטש בשנת ה'תר"א, היה ר' שמואל הלר לדמות המובילה בהנהגת היישוב עד לפטירתו. מעגלי חייו ופעליו שזורים בהווי החסידי, המזרח-אירופאי, ממנו הגיע; במערכות היחסים התוך-צפתיים (חצרות החסידים, ספרדיםאשכנזים, קשרים עם החברה הלא–יהודית כגון: האוכלוסייה הערבית, השלטון העות'מאני, הקונסולים הזרים); בקשרי צפת עם ריכוזים יהודיים אחרים בארץ-ישראל; במארג הקשרים של צפת עם התפוצה היהודית ועם אפוטרופוסי היישוב היהודי.

רבי שמואל הלר קיבל את הנהגת הקהילה האשכנזית בצפת כשהעיר מוכה ומדולדלת בעקבות אסונות טבע וזעזועים פוליטיים וצבאיים, שהתרחשו במהלך שנות ה-תק"ץ. לאורך שנות מנהיגותו ניסה לבנות דגם חדשני של חברה דתית-למדנית מחד, המסוגלת בדרכים יצרניות (פרודוקטיבזציה) לקיים את עצמה באופן עצמאי, מאידך. הכרעותיו המרתקות הנוגעות לאופי החברה היהודית המתעצבת בצפת, בשאלות דוגמת אמצעי הקיום, אופי החינוך, שרותי רפואה, סדרי מינהל, אורחות החיים, מעמדה של א"י בעולם היהודי, עוררו ויכוח ציבורי נוקב והיו לזירת התגוששות בין תפיסות עולם שונות.

רבי שמואל הלר ניסה להוביל בצפת, בתחומים אלה, מהלך לבניית חברה אולטרה-אורתודוקסית בעלת אופי ארץ-ישראלי ייחודי. מהלכיו התאפיינו בהקפדה יתרה על קיום המסגרות הדתיות-שמרניות והידוק מוסרותיהם לבל יחדרו הלכי רוח זרים, תוך חיפוש פתרונות לבעיות שהמציאות הארץ-ישראלית הצמיחה, שיאפשרו המשך קיום תקין לחברה יהודית מתבדלת. להכרעותיו בתחומים אלה היו השלכות כבדות משקל בקביעת אופייה של הקהילה והעיר בכלל. דוגמה מובהקת היא תמיכתו בניסיונות למציאת פרנסה בהתיישבות חקלאית בסביבות צפת (גיא אוני, עין זיתים, בני יהודה).

התנהלותו בתחום הבריאות הייתה מעניינת ומורכבת. כמרפא, בעל ידע מקיף בכל רזי צמחיית הארץ, השכיל להכיר במגבלות הרפואה המסורתית. הוא טרח כל העת להמציא שירות רפואי מדעי לקהילה, בתנאי שלא יאיים על מרקם החיים, כפי שרואה אותם האולטרה-אורתודוקסיה הארץ-ישראלית. כיוון שלרוב לא הצליח בכך, נשאר נטל הטיפול עליו ועל שכמותו. את יכולותיו כמרפא 'אלטרנטיבי' העמיד לרשות בני קהילתו ועשה בהם שימוש לטובת טיפוח יחסי שכנות נאותים עם בני הארץ הלא-יהודים.

מעורבותו והתמצאותו של רבי שמואל בהוויית ארץ-ישראל הפכו אותו ל"כתובת" של פוסקי הלכה מחו"ל, כשאלה נדרשו לעצה בעניינים הנוגעים לחיים בארץ. בחלק מפסיקותיו ניתן לראות מגמה להיאבק על מקומה המרכזי של ארץ-ישראל בסדר היום היהודי.

רבי שמואל הלר הלך לעולמו בכ"ב בטבת ה'תרמ"ד בגיל 98, ונטמן בבית העלמין העתיק בצפת, והותיר אחריו בן רבי אברהם יצחק הלר, ו- 3 בנות וצאצאיהם, הפזורים בכל הארץ, ובהם הרב אברהם זיידה הלר, ראש ישיבה בצפת בשנות ה-ת"ש, וכן נמנה בין צאצאיו רבי אברהם יצחק קאהן[4] האדמו"ר מתולדות אהרן.

עדויות רבות על פועלו נמצאות במוזיאון "בית המאירי" בצפת.

תקופת חייו של רבי שמואל הלר על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן

ספריו

  • דרך נשר, סאיני תרפ"ט.
  • כבוד מלכים - בענין שריפת בגדים בהילולת רבי שמעון בר יוחאי, ירושלים תרל"ד, יצא לאור על ידי נכדו שלום העליר.
  • רפואות וסגולות, ירושלים תרס"ז.
  • שו"ת שם משמואל, ירושלים תשל"ט.

לקריאה נוספת

  • אברהם זיידה הלר, הרב, המנהיג והרופא - תולדות חייו ופועלו של רבי שמואל העליר זצוק"ל, הוצאת מחשבת, ירושלים תשמ"ט.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אביו רבי ישראל היה חתנו של רבי משולם פייבוש העליר מז'באריז' (בעל "יושר דברי אמת") שהיה צאצא ישיר - בן אחר בן לבעל 'תוספות יו"ט'[דרוש מקור][מפני ש...].
  2. ^ לפי רבקה אמבון נולד באוחאן, סמוך לעיר לובלין
  3. ^ משה ריישר, שערי ירושלים, ורשה תרכ"ט, עמ' 22.
  4. ^ בן שיינדל ברכה, בת שפרה לאה, בתו של רבי אברהם יצחק הלר.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0