רבי שמואל הלר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי שמואל הלר
שלט ליד ביתו של שמואל הלר בצפת. צילום: רנן שור, 2020
שלט ליד ביתו של שמואל הלר בצפת. צילום: רנן שור, 2020
לידה 1803
זלוצ'וב
פטירה 1884 (בגיל 81 בערך)
מקום פעילות צפת
תחומי עיסוק רופא
תפקידים נוספים רב העיר צפת
רבותיו רבי יעקב יצחק החוזה מלובלין, רבי אברהם דוב מאבריטש
חיבוריו כבוד מלכים,דרך נשר, שו"ת שם משמואל

רבי שמואל הלר (העליר) (תקמ"וכ"ב בטבת תרמ"ד) היה רבה ומנהיגה של הקהילה האשכנזית בצפת במשך למעלה מארבעים שנה.

קורות חייו

תחילת דרכו

הרב הלר הוא נצר לרבי יום-טוב ליפמן הלר. הוא יליד זלוצ'וב[1] שבגליציה. טרם עלייתם ארצה, נחשב סבו, הרב אברהם פרץ, לאחד ממקורבי החוזה מלובלין ועובדה זו זימנה גם לנכדו מפגשים עם החוזה - רבי יעקב יצחק הורוביץ, אשר הטביעו בשמואל הלר הילד חותם עמוק, רבי שמואל היה מספר כי נתברך מהחוזה מעל מאה פעמים וזכה להיות אצלו בליל הסדר בחג הפסח.

משפחת הלר השתייכה לקבוצת חסידים שהיסוד האידאולוגי היה בין מניעיה המרכזיים לעלייה לארץ ישראל. שלושה דורות של בני המשפחה המורחבת הגיעו והתיישבו בצפת ובטבריה, כנראה בין השנים ה'תקע"ב -ה'תקע"ד (עפ"י מסורת המשפחה עלו בהוראת החוזה מלובלין). המשפחה נמנתה על העילית הלמדנית של מזרח אירופה, ובהגיעם לארץ הצטרפו לתשתית החברתית-כלכלית שגובשה על ידי הקבוצות המאורגנות של העולים שהגיעו לפניהם. עד מהרה השתלבה המשפחה בחיי הקהילה הצפתית, והייתה לחלק מהנהגתה.

רבי שמואל הלר התמיד בלימודי קודש אך בבגרותו גם שימש לפרנסתו שוחט, עיסוק שחדל לעסוק בו לאחר פגיעה אנושה בידו, ברעש האדמה הגדול שפקד את צפת ב-ה'תקצ"ז. באסון זה איבד הרב הלר את רעייתו ושלושת ילדיהם. כעבור זמן קצר נישא למלכה לבית ברבש-הלפרין ועימה הקים משפחה חדשה.

עשייתו הציבורית וייחודו כרב

בדומה לסבו ולאביו, הצטרף הלר עם בגרותו לחוגי ההנהגה ותפס מקום מרכזי ביותר בהנהגת הקהילה היהודית בצפת. תחילה, כמקורב לאותם אישים שהנהיגו את הקהילה ולאחר מותו של רבו רבי אברהם דב אוירבך מאוורוטש בשנת ה'תר"א, היה ר' שמואל הלר לדמות המובילה בהנהגת היישוב עד לפטירתו. מעגלי חייו ופעליו שזורים בהווי החסידי, המזרח-אירופאי, ממנו הגיע; במערכות היחסים התוך-צפתיים (חצרות החסידים, ספרדיםאשכנזים, קשרים עם החברה הלא–יהודית כגון: האוכלוסייה הערבית, השלטון העות'מאני, הקונסולים הזרים); בקשרי צפת עם ריכוזים יהודיים אחרים בארץ-ישראל; במארג הקשרים של צפת עם התפוצה היהודית ועם אפוטרופוסי היישוב היהודי.

רבי שמואל הלר קיבל את הנהגת הקהילה האשכנזית בצפת כשהעיר מוכה ומדולדלת בעקבות אסונות טבע וזעזועים פוליטיים וצבאיים, שהתרחשו במהלך שנות ה-תק"ץ. לאורך שנות מנהיגותו ניסה לבנות דגם חדשני של חברה דתית-למדנית מחד, המסוגלת בדרכים יצרניות (פרודוקטיבזציה) לקיים את עצמה באופן עצמאי, מאידך. הכרעותיו המרתקות הנוגעות לאופי החברה היהודית המתעצבת בצפת, בשאלות דוגמת אמצעי הקיום, אופי החינוך, שרותי רפואה, סדרי מינהל, אורחות החיים, מעמדה של א"י בעולם היהודי, עוררו ויכוח ציבורי נוקב והיו לזירת התגוששות בין תפיסות עולם שונות.

רבי שמואל הלר ניסה להוביל בצפת, בתחומים אלה, מהלך לבניית חברה אולטרה-אורתודוקסית בעלת אופי ארץ-ישראלי ייחודי. מהלכיו התאפיינו בהקפדה יתרה על קיום המסגרות הדתיות-שמרניות והידוק מוסרותיהם לבל יחדרו הלכי רוח זרים, תוך חיפוש פתרונות לבעיות שהמציאות הארץ-ישראלית הצמיחה, שיאפשרו המשך קיום תקין לחברה יהודית מתבדלת. להכרעותיו בתחומים אלה היו השלכות כבדות משקל בקביעת אופייה של הקהילה והעיר בכלל. דוגמה מובהקת היא תמיכתו בניסיונות למציאת פרנסה בהתיישבות חקלאית בסביבות צפת (גיא אוני, עין זיתים, בני יהודה).

התנהלותו בתחום הבריאות הייתה מעניינת ומורכבת. כמרפא, בעל ידע מקיף בכל רזי צמחיית הארץ, השכיל להכיר במגבלות הרפואה המסורתית. הוא טרח כל העת להמציא שירות רפואי מדעי לקהילה, בתנאי שלא יאיים על מרקם החיים, כפי שרואה אותם האולטרה-אורתודוקסיה הארץ-ישראלית. כיוון שלרוב לא הצליח בכך, נשאר נטל הטיפול עליו ועל שכמותו. את יכולותיו כמרפא 'אלטרנטיבי' העמיד לרשות בני קהילתו ועשה בהם שימוש לטובת טיפוח יחסי שכנות נאותים עם בני הארץ הלא-יהודים.

מעורבותו והתמצאותו של רבי שמואל בהוויית ארץ-ישראל הפכו אותו ל"כתובת" של פוסקי הלכה מחו"ל, כשאלה נדרשו לעצה בעניינים הנוגעים לחיים בארץ. בחלק מפסיקותיו ניתן לראות מגמה להיאבק על מקומה המרכזי של ארץ-ישראל בסדר היום היהודי.

רבי שמואל הלר הלך לעולמו בכ"ב בטבת ה'תרמ"ד בגיל 98, ונטמן בבית העלמין העתיק בצפת, והותיר אחריו בן רבי אברהם יצחק הלר, ו- 3 בנות וצאצאיהם, הפזורים בכל הארץ, ובהם הרב אברהם זיידה הלר, ראש ישיבה בצפת בשנות ה-ת"ש, וכן נמנה בין צאצאיו רבי אברהם יצחק קאהן[2] האדמו"ר מתולדות אהרן.

עדויות רבות על פועלו נמצאות במוזיאון "בית המאירי" בצפת.

תקופת חייו של רבי שמואל הלר על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

ספריו

  • דרך נשר, סאיני תרפ"ט.
  • כבוד מלכים - בענין שריפת בגדים בהילולת רבי שמעון בר יוחאי, ירושלים תרל"ד.
  • רפואות וסגולות, ירושלים תרס"ז.
  • שו"ת שם משמואל, ירושלים תשל"ט.

לקריאה נוספת

  • רבקה אמבון, מקהילה מסורתית לקהילה אולטרה-אורתודוקסית: צפת האשכנזית בהנהגתו של ר' שמואל הלר, בשנים 1841 – 1884, עבודת מסטר בחוג ללימודי ארץ-ישראל, באוניברסיטת חיפה, 2004.
  • אברהם זיידה הלר, הרב, המנהיג והרופא - תולדות חייו ופועלו של רבי שמואל העליר זצוק"ל, הוצאת מחשבת, ירושלים תשמ"ט.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ לפי רבקה אמבון נולד באוחאן, סמוך לעיר לובלין
  2. ^ בן שיינדל ברכה, בת שפרה לאה, בתו של רבי אברהם יצחק הלר.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0