רבי אברהם יצחק קאהן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית

פרמטרים [ סיום כהונה, חסידות, תחילת כהונה, הבא, מספר בשושלת ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ סיבת הפטירה, הקודם ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

האדמו"ר מתולדות אהרן
רבי אברהם יצחק הכהן קאהן
לידה ו' בטבת תרע"ד
צפת
פטירה כ"ז בכסלו תשנ"ז
מקום קבורה הר הזיתים, ירושלים
מקום פעילות מאה שערים, ירושלים
רבותיו רבי אהרן ראטה רבי יואל טייטלבוים מסאטמאר
חיבוריו חינוך הבנים, דברי אמונה, אסיפת מכתבים, רבה אמונתך, דרכי אמונה
בת זוג יענטא בת רבי אהרן ראטה
אב רבי אהרן דוד קאהן
אם שיינדל ברכה בת רבי משה דייטש מסיגעט
צאצאים בניו: רבי שמואל יעקב קאהן, רבי דוד קאהן, הרב משה קאהן, רבי אהרן קאהן, הרב ישראל חיים קאהן, הרב יוסף יואל קאהן. חתניו: רבי דוד בידרמן, רבי שלמה זלמן כ"ץ, רבי נפתלי צבי רוטנברג

רבי אברהם יצחק הכהן קאהן (ו' בטבת תרע"ד - כ"ז בכסלו ה'תשנ"ז) הוא מייסד חסידות תולדות אהרן, חתנו של רבי אהרן ראטה.

ביוגרפיה

נולד בצפת לרבי אהרן דוד ושיינדל ברכה. אמו הייתה נכדת רבי אברהם יצחק הלר, בנו של רבי שמואל הלר ועל שמו נקרא. בילדותו עבר עם משפחתו לעיר הוניאד בטרנסילבניה. למד אצל רבי ישראל פריינד מהוניאד (בנו של רבי אברהם יהושע פריינד מנאסויד) ואצל רבי יהודה סגל רוזנר בסקלהיד. כמו כן היה תלמידו וחסידו של רבי יואל טייטלבוים, האדמו"ר מסאטמר.

בלמדו בישיבת סאטמאר התקרב לרבי אהרן ראטה, שמאוחר יותר לקחו לחתנו לבתו היחידה הרבנית יענטא, נעשה לחסידו והתפלל אצלו כל יום.

נישא לבת רבו ביום שישי י"א באלול תרצ"ט בעיר הוניאד, ובכ"ה בתשרי ת"ש הגיע עם חותנו לארץ ישראל והתיישב בירושלים.

לאחר פטירתו של רבי אהרן ראטה בשנת תש"ז קיבלו עליהם רוב החסידים את מנהיגותו של חתנו רבי אברהם יצחק שהיה לאדמו"ר מ"תולדות אהרן" והקים את חצרו בשכונת מאה שערים. מיעוטם של החסידים בחרו בגיסו, רבי אברהם חיים ראטה אשר בהמשך הקים את חסידות שומרי אמונים ששכנה בבית המדרש של אביו. בתקופת מנהיגותו נוסדו מוסדות של החסידות בארץ ישראל ובארצות הברית.

נפטר בחנוכה תשנ"ז, לאחר כ-50 שנות כהונה. בצוואתו הורה לערוך בחירות בין בניו, ובהם זכה בנו השני הרב דוד קאהן[1]. אנשי הבן הבכור רבי שמואל יעקב קאהן פיקפקו באמיתות התוצאות[2] והקימו חצר חסידית חדשה בשם תולדות אברהם יצחק, על שם אביו.

בין תלמידיו בלטו רבי מאיר ברנדסדורפר (חבר בד"ץ העדה החרדית) ורבי דניאל פריש מחבר פירוש על ספר הזוהר בשם 'מתוק מדבש'.

היה צאצא לכמה מגדולי החסידות, ביניהם: המגיד ממעזריטש ובנו רבי אברהם המלאך, רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ובנו רבי מרדכי מקרמניץ, רבי אלימלך מליזענסק, רבי מנחם נחום מטשרנוביל ורבי משה דוד אשכנזי מטאלטשווא.

מחיבוריו

ילדיו

לקריאה נוספת

  • בנו הרב יוסף יואל קאהן, חותמו של כהן גדול
  • הרב צבי משי זהב, אספקלריה המאירה, תולדות חייו, ירושלים תשנ"ח
  • הרב שמשון רוזנפלד, זכור לאברהם, הליכות והוראות, הדרכות והנהגות, 4 כרכים, ירושלים תשע"ב ומהדורה חדשה בתשע"ט.
  • הרב מרדכי בלום, שופריה דאברהם.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. קונטרס 'אמיתת פסק בית דין', תשס"א
  2. קונטרס 'נס להתנוסס', תשס"א

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0