רבי שמעון לביא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי שמעון לביא
לידה ה'רמ"ה כנראה
קסטיליה בספרד
פטירה 1580 או 1585
ט"ו בשבט ה'ש"מ או ה'שמ"ה
חיבוריו כתם פז
צאצאים הרב יהודה לביא מטריפולי, רבי אליהו לביא מבנגזי

רבי שמעון לביא (ה'רמ"ה - ה'שמ"ה 1485-1585) היה חכם, ומקובל מדור גירוש ספרד ופייטן. מחבר הספר "כתם פז" והפיוט המפורסם "בר יוחאי", ומנהיגה של יהדות לוב.

קורות חייו

רבי שמעון לביא נולד בקסטיליה בספרד בשלהי המאה ה-15 ככל הנראה בשנת ה'רמ"ה (1485), והיה לאחרון המקובלים שנולד בספרד.

בעקבות גירוש ספרד בשנת ה'רנ"ב (1492) גלה עם משפחתו לעיר פאס שבמרוקו, שם גדל ולמד וקיבל את השכלתו והסמכתו כרב וכרופא עד שהחל לכהן כרב. שם גם, החל להתגבש ולהיווצר החיבור "כתם פז" בתקופת חייו המאוחרת של ר' שמעון לביא בפאס.

בשנת ה'שי"ט (1559)[1], עזב את פאס במטרה לעלות לארץ ישראל, להשתקע בה לשארית חייו ולהיקבר בה. בדרכו לארץ ישראל חלף בטריפולי, ונוכח דלילותה הרוחנית והתרבותית של הקהילה היהודית [בין היתר ר' שמעון לביא ראה שמתפללים שם בשבת תפילת חול[2]], החליט לסיים שם את דרכו, ולהשיב תורה ליהודי טריפולי. הוא יסד שם בתי מדרש והכשיר רבנים, משוררים ודיינים; חידש מסורות והנהיג את הקהילה עד פטירתו בסביבות גיל 100 ביום ט"ו בשבט ה'ש"מ (1580) או ה'שמ"ה (1585)[3]. לפי כתבים מאוחרים יותר, הוא הנחיל את המנהג הספרדי ליהדות טריפולי, והתקין מספר שינויים שהשתלבו במסורת של יהדות לוב.[4]

פרופ' רפאל פטאי מזכיר אותו בספרו על אלכימאים יהודים, כמי שעסק באלכימיה תאורטית.[5]

עבודתו החשובה ביותר של רבי שמעון לביא היא ספרו "כתם פז", פרשנות על ספר הזוהר. בנוסף הוא חיבר שירים, שהמפורסם שבהם הוא "בר יוחאי" לזכרו של רבי שמעון בר יוחאי.

מצאצאיו: הרב יהודה לביא מטריפולי ורבי אליהו לביא מבנגזי.

מקום קבורתו מוכר בשם אלד'הרה, וברבות הימים הפך לאתר עליה לרגל עבור יהודים ומוסלמים כאחד[6].

לקריאה נוספת

חיבוריו בדפוס

על משנתו

  • בועז הוס, על אדני פז: הקבלה של ר׳ שמעון אבן לביא, ירושלים: י״ל מאגנס, 2000.
  • בועז הוס, 'חייו וכתביו של רבי שמעון לביא מחבר ספר כתם פז', אסופות י' (תשנ"ז), עמ' קט–קלד.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הוס, על אדני פז, עמ' 4.
  2. ^ ספר "חכמי יהדות לוב"
  3. ^ יעקב חג'ג'-לילוף, תולדות יהודי לוב: מראשית התיישבות היהודים בלוב ועד עלייתם וקליטתם בארץ (אור-יהודה: המכון ללימודים ולמחקר יהדות לוב, 2000), עמ' 38–39, וגם 258–259 (להלן: חג'ג', תולדות יהודי לוב); הערך "לביא, שמעון", האנציקלופדיה העברית, כרך כ"א, עמ' 154, מהדורת תשכ"ט.
  4. ^ ר' שמעון לביא באתר "מרכז אור שלום"
  5. ^ Raphael Patai, The Jewish Alchemists: A History and Source Book, Princeton University Press, 1994, p. 376.
  6. ^ חג'ג', תולדות יהודי לוב 258-259; הוס, על אדני פז, עמ 5'.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0