רבי שניאור זלמן פרדקין

רבי שניאור זלמן פרדקין
לידה	תק"צ; ליאדי, האימפריה הרוסית
פטירה	ה' בניסן תרס"ב (בגיל 72 בערך); ירושלים, האימפריה העות'מאנית
מקום פעילות	פולוצק, בלארוס; לובלין, פולין; ירושלים
השתייכות	חב"ד
תחומי עיסוק	פסיקת הלכה
תפקידים נוספים	רב הקהילה החסידית בירושלים
רבותיו	הצמח צדק
חיבוריו	שו"ת "תורת חסד"
	ה'תרכ"ח–ה'תרנ"ב
	→ רבי יהושע השל אשכנזי רבי הלל ליבשיץ ←

ערך זה עוסק ברבה של לובלין מחבר השו"ת תורת חסד. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו תורת חסד.

רבי שניאור זלמן פרדקין (אדר ה'תק"צ, 1830 – ה' בניסן ה'תרס"ב, 11 באפריל 1902) מכונה גם הגאון מלובלין והתורת חסד על שם ספרו. היה רב ופוסק חב"די מחסידיו של הצמח צדק. עלה לירושלים וייסד את בית הדין כוללות החסידים.

תולדותיו

נולד לשלמה ואידל בעיירה לאדי, עיירתו של מייסד תנועת חב"ד – רבי שניאור זלמן מלאדי, ונקרא על שמו. היה תלמיד מובהק של בעל הצמח צדק מלובביץ'. בשנת תרט"ו (1855) נבחר לכהן כרב העיר פולוצק בבלארוס, בשנת תרכ"ח (1868) נבחר לכהן כרבה של העיר לובלין, ומאז נודע בכינוי "הגאון מלובלין". היה ידוע כאחד מגדולי דורו הודות לגאונותו ובקיאותו הגדולה. עם פטירת רבו, בעל הצמח צדק, פעל רבות למען המשכה של תנועת חב"ד על ידי בנו הרב שמואל שניאורסון, בעיירה לובביץ'.

עלה לירושלים בקיץ תרנ"ב (1892) וייסד יחד עם ידידו רבי דוד צבי שלמה בידרמן את בית הדין של כוללות החסידים, בנפרד מבית הדין של עדת הפרושים בראשות הרב שמואל סלנט^[1]. התגורר בחצר ראנד^[2]. בתחילה לא קיבל עליו את עול הרבנות, אך לבסוף שימש גם כרב הקהילה החסידית בירושלים לזמן קצר. כרב, נהג לקבל פתקאות ובקשות ברכה והתפרסם כבעל רוח הקודש. נפטר בה' בניסן ה'תרס"ב (1902) ונקבר בחלקת חב"ד שבבית הקברות בהר הזיתים.

הרב מלובלין כתב את ספר השו"ת תורת חסד, שחלקו הראשון על חלק אורח חיים יצא לאור בוורשה תרמ"ג, ירושלים תרס"ט. חלקו השני של הספר על חלק אבן העזר, הודפס לאחר פטירתו על ידי הדיין טוביה אריה גולדברגר.

רחוב "תורת חסד" בקריית צאנז בירושלים קרוי לזכרו.

תלמידו המובהק היה רבי ישראל יצחק רייזמן. רבי דוד צבי שלמה בידרמן האדמו"ר מלעלוב היה ממעריציו והיה מכנהו "דער רבי".

ידוע על שמונה ילדים שהיו לו – ארבעה בנים וארבע בנות. בנו וממשיך דרכו, היה הרב דוב בער שכונה "לאדיער"^[3].

נכדו – בן בתו רבקה, הוא מפקד הפלמ"ח הראשון יצחק שדה. נינו הוא הפילוסוף ישעיה ברלין.

י. חננאל - הגאון מלובלין, פרקי חייו ולקט מתורתו של רבי שניאור זלמן פראדקין (הוצאת כולל חב"ד, ירושלים תשל"ז).
אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ב, בני ברק, תשמ"ז, עמ' ט-כ.
יהושע מונדשיין (עורך) - אגרות בעל התורת חסד: מירושלים לריגא, איגרותיו של מוהר"ר שניאור זלמן פראדקין אל מו"ה ישעיה ברלין מריגא, תרנ"ב-תרס"ב (ירושלים תשס"א).
ישראל אלפנביין - חסידים הראשונים חלק א' (הוצאת כפר חב"ד).

תקופת חייו של רבי שניאור זלמן פרדקין על ציר הזמן
ציר הזמן

‏

מדיה וקבצים בנושא רבי שניאור זלמן פרדקין בוויקישיתוף

↑ פרק כט. רבני חב"ד בירושלים, אתר ספריית חב"ד
↑ שבתי זכריה, שכונות היישוב הישן בירושלים: "שוק הכותנה" - ה"חנויות", ירושלים תשנ"ח, עמ' 9
↑ ע"ש העיר לאדי מקום מושבו של בעל התניא לאחר שחרורו ממאסר.

שניאור זלמן פרדקין36201590Q6372342