רוברט אינגרסול
 | |
| לידה |
11 באוגוסט 1833 דרזדן, ניו יורק, ארצות הברית |
|---|---|
| פטירה |
21 יולי 1899 (בגיל 65) דובס פרי, ניו יורק, ארצות הברית |
| שם לידה | רוברט גרין אינגרסול |
| עיסוק | פוליטיקאי, נואם, מרצה |
| סוגה | סאטירה, מסה, ביקורת חברתית, ביקורת פוליטית, פילוסופיה וספרות, ביקורת המקרא, |
| נושאי כתיבה | מחשבה חופשית, אגנוסטיות, הומניזם, ביטול העבדות בארצות הברית, זכויות האישה |
| בת זוג | אווה פרקר אינגרסול |
| צאצאים |
אווה אינגרסול בראון מוד אינגרסול פובסקו |
רוברט גרין אינגרסול (באנגלית: Robert Green Ingersoll; 11 באוגוסט 1833 – 21 ביולי 1899) היה עורך דין, סופר ונואם אמריקני, שהיה ידוע בהגנתו של הזרם האגנוסטי. זכה לכינוי "האגנוסטי הגדול".
חייו האישיים
רוברט אינגרסול נולד בדרזדן, ניו יורק. אביו, ג'ון אינגרסול, היה מטיף פרוטסטנטי שתמך בביטול העבדות בארצות הברית. דעותיו הקיצוניות גרמו לו ולמשפחתו לעבור ערים לעיתים קרובות. בבגרותו הפך רוברט למורה, ועיקר התמחותו היו לטינית והיסטוריה. רוברט נישא בשנת 1862 לאווה אמיליה פרקר (1841–1923). נולדו להם שתי בנות. הבת הבכורה, אווה אינגרסול-בראון, הייתה פמיניסטית וסופרגיסטית ידועה.[1]
עריכת דין
רוברט ואחיו אבון התקבלו ללשכת עורכי הדין באילינוי בשנת 1854. אחד התיקים הזכורים ביותר הוא "משפט הכוכבים", שערוריה פוליטית במרכזה מערכת הדואר של ארצות הברית, בה נחשף כי עובדי דואר קיבלו שוחד כדי להעניק זכויונות למסדירת דואר בדרום ובמערב המדינה.
מלחמת האזרחים
עם תחילת מלחמת האזרחים האמריקאית, רוברט הקים את גדוד הפרשים המתנדבים ה-11 של אילינוי ופיקד עליו. הגדוד נלחם בקרב שילה. ב-1862 רוברט, אז קצין בצבא האיחוד, נלכד על ידי חיילי הקונפדרציה בלקסינגטון, טנסי, ואז שוחרר על תנאי - נאסר עליו להילחם בחיילי הקונדפדרציה עד אשר יוחלף בעבור חייל קונפדרציה בדרגה שווה לזו שלו. תנאי זה הקשה על רוברט למלא את תפקידו הצבאי, והוא הגיש את התפטרותו מהצבא ביוני 1863.
כניסה לפוליטיקה
לאחר המלחמה, רוברט כיהן כתובע הכללי באילינוי. אף על פי שמעולם לא נבחר למפלגה הרפובליקנית, הוא היה חבר מרכזי במפלגה. דעותיו בנוגע לעבדות, זכות הבחירה של נשים וסוגיות אחרות הקבילו לקונצנזוס הכללי בחברה, אך דעותיו האתאיסטיות והאגנוסטיות מנעו ממנו להתקדם מבחינה פוליטית.
נאומים וחשיבה חופשית
בהרצאה שכותרתה "הכופרים הגדולים", הוא תקף את רעיון קיומו של הגיהנום: "כל הנבזות, כל הנקמה, כל האנוכיות, כל האכזריות, כל השנאה, כל תחושת קלון שלב האדם מסוגל לחוש, צמחה ונשאה פרי במילה אחת - גיהנום."[2]
מותו
אינגרסול מת מאי ספיקת לב בגיל 65. זמן קצר לאחר מותו אסף גיסו עותקים מכתביו כדי לפרסמם במהדורת ספרים - מהדורת דרזדן - 12 כרכים ששמרו את רעיונותיו ודעותיו של רוברט אינגרסול לדורות הבאים. אפרו של רוברט פוזר בבית הקברות הלאומי בארלינגטון.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Entry for Eva Ingersoll-Brown in A Biographical Dictionary of Modern Rationalists
- ^ Ingersoll, Robert G. (1915). "The Great Infidels". The Works of Robert G. Ingersoll, in Twelve Volumes, Volume III. The Dresden Publishing Company. p. 319. נבדק ב-9 בדצמבר 2012.
{{cite web}}: (עזרה)
