רוברט רנטול

רוברט רנטול

לידה	13 באוגוסט 1805 בברלי, מסצ'וסטס, ארצות הברית
פטירה	7 באוגוסט 1852 (בגיל 46) וושינגטון די. סי., ארצות הברית
מדינה
השכלה	אוניברסיטת הרווארד
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
חבר בית הנבחרים של מסצ'וסטס 1835–1839 (כ־4 שנים)
סנאטור מטעם מדינת מסצ'וסטס 1 בפברואר 1851 – 3 במרץ 1851 (31 ימים) → רוברט צ'ארלס וינת'רופ צ'ארלס סאמנר ←
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הבחירה השני מסצ'וסטס 4 במרץ 1851 – 7 באוגוסט 1852 (שנה) → דניאל קינג פרנסיס פיי ←

רוברט רנטול הבן (באנגלית: Robert Rantoul Jr.‏; 13 באוגוסט 1805 – 7 באוגוסט 1852) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי ממסצ'וסטס.

ביוגרפיה

ראשית חייו

רנטול נולד ב־13 באוגוסט 1805 בבברלי שבמסצ'וסטס, והיה בנם הבכור של רוברט וג'ואנה לאבט רנטול. הוא למד בבתי הספר הציבוריים ובאקדמיית פיליפס באנדרובר, ובשנת 1826 השלים את לימודיו באוניברסיטת הרווארד.

מילדותו התבלט בכישרון, רצינות ואהבת לימוד שהרשימו את סביבתו. כילד נודע ביושרו, בצניעותו ובמצפונו הרגיש. ביומנו האישי, בגיל 8, כתב: "עדיף שלפעמים ירמו אותי, מאשר שלעולם לא אבטח באנשים".

בגיל 14 נכנס לאקדמיית פיליפס ולמד שם אצל המחנך הנודע ג'ון אדמס. אחד מחבריו לספסל הלימודים תיאר אותו כמי שצמא לידע בכל תחום – ספרות, פוליטיקה, שירה או מדע – עד שהיה חוקר כל נושא לעומקו. בשנת 1822 נכנס להרווארד, שם נודע כחרוץ במיוחד; לפי עדויות, הקדיש עד 14 שעות ביום ללימודים, אך העדיף ללמוד לפי עניינו האישי ולאו דווקא לפי תוכנית הלימודים הרשמית.

קריירה

לאחר סיום לימודיו, החל רנטול ללמוד משפטים בסיילם, תחילה אצל ג'ון פיקרינג ובהמשך אצל השופט לוורט סלטונסטול. בשנת 1829 הוסמך לעריכת דין, וב־1830 הופיע לראשונה בבית המשפט בהגנת הנאשם ברצח מר וייט, אדם עשיר ומכובד בסיילם. החלטתו להגן על הנאשם, אחד ממשפחת נאפס, הייתה לא פופולרית, והוא ספג התנגדות קשה מצד הציבור, אך רנטול ראה בכך מחויבות לצדק המשפטי גם בתנאים עוינים. ההגנה על נאפס עלתה לו בידידים, במוניטין, ולבסוף אילצה אותו לעזוב את סיילם.

לאחר מכן עבר לסאות' רידינג (1830), ובהמשך לגלאוסטר (1832), שם נבחר ארבע פעמים רצופות לבית הנבחרים של מסצ'וסטס, וכיהן בתפקיד בין השנים 1835–1839. לאחר מכן כיהן בוועדה לתיקון חוקי המדינה, ובמועצת החינוך של מסצ'וסטס (1837–1842). בשנת 1838 עבר לבוסטון, שם המשיך להיאבק בעשירים ובבעלי ההון שהתנגדו לדעותיו הליברליות. בבוסטון נודע כ"לוחם נועז למען צדק פוליטי, סנגור עקבי ונאום רהוט של זכויות האדם מול זכויות הקניין".

הוא כיהן כתובע הפדרלי של מחוז מסצ'וסטס בשנים 1846–1849. בשנת 1850 נבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית לקונגרס ה־32. עוד לפני שהחלה כהונתו שם, מונה מטעם המפלגה הדמוקרטית לסנאט של ארצות הברית, כדי למלא את מקומו של רוברט וינת'רופ , שמונה בעקבות התפטרותו של דניאל ובסטר, אך התפטר בעצמו לאחר שלא הצליח להיבחר לתקופת כהונה מלאה. רנטול כיהן בסנאט מ־1 בפברואר עד 3 במרץ 1851, ולאחר מכן בבית הנבחרים מ־4 במרץ 1851 ועד מותו.

משפטים בולטים

• משפט חבר יצרני הנעליים (Commonwealth v. Hunt): רנטול ייצג את התארגנות הפועלים, והעלה את שאלת הלגיטימיות של איגודי עובדים בארצות הברית. בערעור בבית המשפט העליון של מסצ'וסטס פסק השופט למואל שאו כי איגודי עובדים חוקיים, כל עוד מטרותיהם ואמצעיהם חוקיים. זה נחשב לניצחון גדול של רנטול ושל תנועת הפועלים.
• משפטי רוד איילנד (1842): רנטול הגן על נאשמים שהואשמו בניסיונות בעלי אופי "מהפכני", שביקשו להרחיב את זכות הבחירה לשחורים. במשפטים אלה התמודד עם מערכת משפט עוינת, אך הצליח להרשים גם את הקהל וגם את יריבו, דניאל ובסטר, בנאומו הרהוט והמלומד.
• פרשת סימס (1851): רנטול הצטרף להגנה על תומאס סימס, עבד שנמלט אך נעצר בבוסטון לפי "חוק העבד הנמלט". אף על פי שהתיק הוכרע לרעת סימס, רנטול נודע בהגנתו הנועזת ובטענתו כי החוק עצמו אינו חוקתי.

השקפותיו

רנטול לא היה רק עורך דין, אלא גם רפורמטור חברתי: הוא התנגד למשפט המקובל בטענה שחוקי שופטים הם למעשה חקיקה שיפוטית, ודרש שהחוק יהיה כתוב וברור. בנוסף, ייסד את הלייסיאום הראשון בניו אינגלנד (1828–1829), מוסד להרצאות ודיונים שנועד להרחיב את דעת הקהל. פרסם חיבורים שנועדו לחנך את הציבור הרחב, בהם פנייה לפועלים האמריקאים.

כבר מ־1835 פעל לביטול עונש המוות במסצ'וסטס, ונאומיו בנושא הפכו לספרות יסוד גם באירופה. הסנאטור צ'ארלס סאמנר אמר לאחר מותו כי שמו של רנטול ייקשר לנצח עם מאבק זה.

מותו ומורשתו

רנטול מת בוושינגטון די. סי. ב־7 באוגוסט 1852, ימים אחדים לפני יום הולדתו ה־47, עקב מחלת עור (אריסיפלס). עיתון Taunton Democrat תיאר אותו כעורך דין מן השורה הראשונה, נואם מזהיר, לוחם לחינוך חופשי, לצמצום עונשין ולביטול עונש המוות. מותו, נאמר, היה אבדה קשה למשפחתו, לבוחריו ולמדינתו. הוא נקבר בבית הקברות המרכזי בבברלי, מסצ'וסטס. לרנטול הייתה אישה, ג'יין אליזבת וודברי, ושני ילדים – רוברט ס. רנטול וצ'ארלס ו. רנטול.

ב־1842 יצרה הפסלת ג'ואנה קווינר דיוקן ראש שלו, והיצירה הוצגה באתניאום של בוסטון – העבודה הראשונה של אישה שהוצגה שם. הפסל שמור עד היום באוסף המוסד.

קישורים חיצוניים

• רוברט רנטול באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
• רוברט רנטול, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

רוברט רנטול41928473Q2158571