כריסטופר גור

כריסטופר גור

לידה	21 בספטמבר 1758 בוסטון, פרובינציית מפרץ מסצ'וסטס, אמריקה הבריטית
פטירה	1 במרץ 1827 (בגיל 68) בוסטון, מסצ'וסטס, ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות גרנארי
מדינה
השכלה	הרווארד קולג' בית הספר הלטיני של בוסטון
מפלגה	המפלגה הפדרליסטית
מושל מסצ'וסטס 1 במאי 1809 – 10 ביוני 1810 (שנה) → לוי לינקולן האב אלברידג' גרי ←
סנאטור מטעם מדינת מסצ'וסטס 5 במאי 1813 – 30 במאי 1816 (3 שנים) → ג'יימס לויד אלי אשמון ←

כריסטופר גור (באנגלית: Christopher Gore‏; 21 בספטמבר 1758 – 1 במרץ 1827) היה עורך דין בולט ממסצ'וסטס, פוליטיקאי חבר המפלגה הפדרליסטית ודיפלומט אמריקאי. הוא נולד למשפחה שהתפלגה במלחמת העצמאות האמריקאית – חלקה נותר נאמן לכתר הבריטי, ואילו גור הצטרף לפטריוטים המנצחים. הוא הקים משרד עורכי דין מצליח בבוסטון, והתעשר בזכות רכישת חובות ממשלתיים מתקופת המהפכה במחיר מוזל, וקבלת ערכם המלא מהממשלה.

גור נכנס לפוליטיקה בשנת 1788, כששירת זמן קצר בבית הנבחרים של מסצ'וסטס, לפני שמונה לתובע המחוזי הפדרלי במסצ'וסטס. לאחר מכן מינה אותו הנשיא ג'ורג' וושינגטון כחבר בוועדה דיפלומטית שעסקה בתביעות ימאיות בבריטניה. בשנת 1804 חזר למסצ'וסטס ושב לפוליטיקה המקומית, שם התמודד ללא הצלחה כמה פעמים למשרת המושל, עד שב-1809 ניצח. כהונתו נמשכה קדנציה אחת בלבד, והוא הפסיד למועמד המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית אלברידג' גרי בבחירות 1810. בשנת 1813 מונה כחבר הסנאט של ארצות הברית בידי המושל קיילב סטרונג, ושם הוביל את ההתנגדות למלחמת 1812.

גור השקיע את הונו במגוון עסקים, ובהם פרויקטים מרכזיים של תשתיות כמו תעלת מידלסקס וגשר מעל נהר צ'ארלס. הוא היה משקיע מרכזי בתעשיית הטקסטיל המוקדמת, ומימן את חברת הבוסטון לייצור ואת חברת המרימק לייצור, אשר הקמתן הניחה את היסודות לעיר לואל שבמסצ'וסטס. גור היה מעורב גם במגוון מטרות צדקה, ותמך רבות בקולג' הרווארד, שבו הספרייה הראשונה נקראה על שמו. אחוזתו המפוארת בוולת'האם, מסצ'וסטס – הידועה כיום כ-Gore Place – היא אחת הדוגמאות המרשימות שנותרו לאדריכלות הפדרלית, והוכרזה כאתר היסטורי לאומי.

ביוגרפיה

ראשית חייו

כריסטופר גור נולד בבוסטון, פרובינציית מפרץ מסצ'וסטס, ב־21 בספטמבר 1758, אחד מילדיהם הרבים של פרנסס וג'ון גור, סוחר ואומן מצליח. הוא היה הצעיר מבין שלושת בניהם שהגיעו לבגרות. הוא למד בבית הספר הלטיני של בוסטון, ובגיל שלוש-עשרה בלבד התקבל לקולג' הרווארד. בתחילת מלחמת העצמאות האמריקאית והמצור על בוסטון בשנת 1775, תפס הצבא הקונטיננטלי את מבני הרווארד, וגור המשיך את לימודיו זמנית בבראדפורד עד שהקולג' חידש את פעילותו בקונקורד. במהלך לימודיו השתתף במועדון נאומים והכיר חברים לכל החיים, בהם רופוס קינג וג'ון טראמבל.

ב-1776 השלים גור את לימודיו והתגייס מיד לרגימנט ארטילריה של הצבא הקונטיננטלי שבו שירת גיסו תומאס קראפטס, שם שימש כפקיד עד 1778. משפחתו של גור נחלקה בשל המלחמה: אביו היה לויאליסט שנטש את בוסטון כשבריטניה פינתה את העיר במרץ 1776, וגור נאלץ לפרנס את אמו ושלוש אחיותיו שנותרו בעיר. בשנת 1779 עתר בהצלחה למדינה לקבל את חלק המשפחה בנכסיו המוחרמים של אביו.

קריירה משפטית מוקדמת

לאחר שירותו הצבאי למד גור משפטים אצל ג'ון לואל, והוסמך לעריכת דין כבר ב־1778 לאחר חניכה קצרה יחסית. משרדו שגשג, בין היתר משום שעורכי דין לויאליסטים רבים ברחו ממסצ'וסטס. לקוחותיו כללו לויאליסטים שביקשו להשיב נכסים, וכן סוחרים בריטים שפעלו מלונדון. כתבי הטענות שלו נחשבו מבוססים היטב, והוא זכה לשם כעורך דין מצליח בבתי המשפט.

גור הגדיל את הונו בהשקעות זהירות במטבעות מהפכניים ואיגרות חוב. הוא רכש ניירות ערך שניתנו לחיילים במקום משכורתם, ושנמכרו על ידם בזול. כך, לדוגמה, רכש ניירות בשווי נקוב של 25,000 דולר תמורת כ־3,700 דולר בלבד. בשנת 1785 נישא לרבקה אמרי פיין, בתו של סוחר עשיר, מבטח ימי ודירקטור בבנק מסצ'וסטס. השניים נודעו באירוחם ובכישוריהם החברתיים, והיו לדמויות בולטות בחברה הבוסטונית.

בשנת 1786 גבר החשש בקרב גור מפני רגשות אנטי-עורך דין במסצ'וסטס. המדיניות הקשה של המושל ג'יימס באודוין הובילה למרד שייז, שדוכא בכוח צבאי ב־1787. גור היה אחד מקבוצת עורכי הדין הבכירים שנבחרו להגן על חלק מהמורדים, לצדם של תאודור סדג'וויק, קיילב סטרונג, ג'יימס סאליבן , לוי לינקולן האב ואחרים. אף שמורדים רבים הורשעו, רבים אחרים זכו לחנינה. ב־1788 נבחר גור לציר בוועידת מסצ'וסטס שאשררה את חוקת ארצות הברית, ובנאומיו תמך נחרצות במבנה הפדרלי החדש.

מחוקק, בנקאי וספקולנט

גור נבחר ב־1788 לבית הנבחרים של מסצ'וסטס, ומילא תפקיד מרכזי בקביעת כללי הפעולה של המדינה תחת החוקה הפדרלית. בין היתר הציע שהאלקטורים לנשיאות ייבחרו במושב משותף של שני בתי המחוקקים. רעיונותיו התקבלו בחלקם. בבחירות חוזרות הצליח להיבחר שוב לאחר הפסד ראשוני בשל התנגדות אנטי-פדרלית בבוסטון.

השקעותיו הספקולטיביות של גור בשנות ה-80 של המאה ה-18 הכפילו את הונו. יחד עם אנשי עסקים נוספים רכש בהסכמים סודיים איגרות חוב ממשלתיות בהיקפים עצומים במחירים נמוכים, מתוך ציפייה שהממשלה הפדרלית תכיר בהן בערך מלא. כשהקונגרס קיבל ב־1790 את הצעתו של אלכסנדר המילטון להמיר את ניירות הערך הללו לאיגרות חוב פדרליות בערכן המלא – גרף גור רווחים עצומים. ג'ון קווינסי אדמס כתב שההשקעות הללו הפכו את גור לעורך הדין העשיר ביותר במדינה.

גור כיהן גם כדירקטור בבנק מסצ'וסטס ובהמשך עבר לבנק של ארצות הברית, שם השקיע מאות מניות. הצלחתו אפשרה לו לרכוש אחוזה רחבת ידיים בבוסטון ואחוזה כפרית בוולת'האם, שבה ניהל חווה חקלאית.

תובע פדרלי ודיפלומט

בשנת 1789 מינה אותו הנשיא ג'ורג' וושינגטון לתובע הפדרלי הראשון של מחוז מסצ'וסטס. בתפקידו זה אכף את מדיניות הנייטרליות של ארצות הברית במלחמות המהפכה הצרפתית, וניסה להעמיד לדין את הקונסול הצרפתי בבוסטון על הפעלת פריבטירים – אך נתקל בחבר מושבעים אוהד לצרפתים. בסופו של דבר תרם גור להוצאת הקונסול מצרפת מארצות הברית.

גור פרסם מאמרים פוליטיים תחת שם העט "Manlius", שבהם תקף את תומכי צרפת. הוא תמך בהסכם ג'יי עם בריטניה, ואף מונה ב־1796 על ידי וושינגטון לאחד מהנציבים שנשלחו ללונדון לדון בתביעות ימאיות. הוא ורעייתו רבקה התגוררו שנים אחדות באנגליה, קיימו קשרים עם חוגים דיפלומטיים והכירו את טובי האדריכלים של התקופה. בתקופה זו תכננו את אחוזתם החדשה בוולת'האם – Gore Place – שנבנתה ב־1804 ונחשבת עד היום ליצירת מופת אדריכלית בסגנון הפדרלי.

עורך דין ומחוקק במדינה

לאחר שובו ב־1804 נבחר לסנאט של מסצ'וסטס, והיה פעיל מרכזי במפלגה הפדרליסטית. הוא שב לעיסוקיו המשפטיים ולימד בין היתר את דניאל ובסטר הצעיר. אחד המשפטים הבולטים שבהם השתתף היה הגנתו של עורך הדין הפדרליסט תומאס סלפרידג', שהואשם בהריגת צעיר רפובליקני; חבר המושבעים, בראשות פול רוויר, זיכה אותו בתוך רבע שעה.

במקביל השקיע גור בפרויקטי תשתית ועסקים מגוונים – גשרים, תעלות ותעשיות טקסטיל. הוא היה שותף מייסד בחברת בוסטון לייצור, שהקימה את המפעל הראשון בארצות הברית שבו יוצרו מוצרי טקסטיל תחת קורת גג אחת – מהלך שסימן את ראשית מהפכת התעשייה האמריקאית.

מושל מסצ'וסטס

גור התמודד פעמיים ללא הצלחה על משרת המושל בשנים 1807 ו־1808, אך ב־1809 ניצח את לוי לינקולן האב ונבחר למושל מסצ'וסטס. כהונתו עמדה בסימן המשבר הכלכלי שנבע מהחרם שהטילה הממשלה הפדרלית על בריטניה וצרפת, אך הבנקים של מסצ'וסטס שרדו היטב. בזירה החיצונית התנגד גור למדיניות הקשה של הממשל הפדרלי מול בריטניה, ואף אירח את הדיפלומט הבריטי פרנסיס ג'יימס ג'קסון בבוסטון. עם זאת, בבחירות 1810 הפסיד לאלברידג' גרי, שביקר את אורח חייו הראוותני של גור והדגיש את נאמנות משפחתו בעבר לבריטים.

הסנאט של ארצות הברית

בשנת 1813 מינה אותו המושל קיילב סטרונג למלא את מקומו של הסנאטור ג'יימס לויד שהתפטר, והוא כיהן עד 1816. בסנאט הוביל את ההתנגדות למלחמת 1812, תמך בוועידת הרטפורד של מדינות ניו אינגלנד, וביקר את ההסכם שהסתיים ללא הישגים לארצות הברית. בשל בריאותו הרופפת פרש ב־1816.

שנותיו האחרונות ומורשתו

גור הקדיש את שנותיו האחרונות לניהול אחוזתו בוולת'האם ולפעילות ציבורית, בעיקר בהרווארד, האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים והחברה ההיסטורית של מסצ'וסטס, שאותה עמד בראשה. הוא סבל מדלקת פרקים קשה שהגבילה את תנועתו, וב־1822 עבר לחיות את חודשי החורף בבוסטון. הוא נפטר שם ב־1 במרץ 1827, ונקבר בבית הקברות Granary.

לגור ולאשתו רבקה, שנפטרה ב־1834, לא היו ילדים. יורש עיקרי של עזבונו היה אוניברסיטת הרווארד, שקיבלה סכום מוערך של כ־100,000 דולר, וכן מוסדות מדעיים ותרבותיים נוספים. אחוזתו בוולת'האם ניצלה מהרס בזכות החברה לשימור Gore Place, וכיום היא פועלת כמוזיאון. בשנת 1970 הוכרזה האחוזה אתר היסטורי לאומי.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא כריסטופר גור בוויקישיתוף

• כריסטופר גור באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
• כריסטופר גור, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

כריסטופר גור41933243Q880929