וינת'רופ קריין

וינת'רופ קריין

לידה	23 באפריל 1853 דלטון, מסצ'וסטס, ארצות הברית
פטירה	2 באוקטובר 1920 (בגיל 67) דלטון, מסצ'וסטס, ארצות הברית
מדינה
מפלגה	המפלגה הרפובליקנית
חתימה
סגן מושל מסצ'וסטס ה־37 1897–1900 (כ־3 שנים) תחת מושל מסצ'וסטס רוג'ר וולקוט
מושל מסצ'וסטס ה־40 4 בינואר 1900 – 8 בינואר 1903 (3 שנים) → רוג'ר וולקוט ג'ון בייטס ←
סנאטור מטעם מדינת מסצ'וסטס 12 באוקטובר 1904 – 3 במרץ 1913 (8 שנים) → ג'ורג' הואר ג'ון ויקס ←

וינת'רופ מוריי קריין (באנגלית: Winthrop Murray Crane‏; 23 באפריל 1853 – 2 באוקטובר 1920) היה איש עסקים ופוליטיקאי אמריקאי, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כמושל מסצ'וסטס ה־40 בשנים 1900–1903 וכחבר הסנאט של ארצות הברית מטעם מסצ'וסטס בשנים 1904–1913.

בשנת 1879 השיג לחברה של משפחתו, Crane & Co. – יצרנית נייר – זיכיון בלעדי לספק את הנייר למטבע האמריקאי. מונופול זה נמשך עד היום. בשנות ה-90 של המאה ה-19 הפך פעיל יותר ויותר בפוליטיקה הרפובליקנית במסצ'וסטס, ובמהרה נעשה לדמות דומיננטית בפוליטיקה המקומית, המדינתית והארצית. הוא נבחר לסגן המושל ה־37 של מסצ'וסטס ב־1896, ולמושל ה־40 בשנת 1899. ב־1904 מונה לסנאט של ארצות הברית וכיהן שם עד 1913.

קריין שימש יועץ לנשיאים תאודור רוזוולט וויליאם הווארד טאפט. הצלחתו כמושל בפתרון שביתת נהגי המשאיות גרמה לרוזוולט לזמן אותו לשמש מתווך ב"שביתת הפחם" של 1902. הוא סירב להצעות חוזרות להצטרף לקבינט, ונודע כמי שאינו אוהב לנהל מסעות בחירות או לשאת נאומים. בסוף הקריירה שימש כמנטור פוליטי לקלווין קולידג', שנבחר לסגן הנשיא חודש אחד בלבד לאחר מותו של קריין.

ביוגרפיה

ראשית חייו

קריין נולד ב־23 באפריל 1853 בעיירה דלטון שבמסצ'וסטס. אמו הייתה לואיז פני לאפלין, ואביו זנאס מרשל קריין היה הבעלים של חברת Crane Paper Company, שהייתה כוח כלכלי מוביל בקהילה הקטנה ומפעלי הנייר שלה היו מהחשובים בארצות הברית.

בשנת 1870 הצטרף קריין לעסקי המשפחה, וביחד עם אחיו זנאס הבן, הוביל תקופת צמיחה גדולה של החברה. ב־1872 השיג חוזה גדול לאספקת נייר עטיפה לחברת הנשק "וינצ'סטר", וב־1879 השיג את החוזה הבלעדי לנייר שבו יודפס המטבע האמריקאי. עד היום החברה היא ספקית יחידה לנייר הכסף הפדרלי. במהלך שנות ה-90 של המאה ה-19 התרחבה החברה, וקריין צבר הון רב מהשקעות בחברת מעליות Otis ובחברת AT&T.

ראשית הקריירה הפוליטית

ב־1892 נבחר כציר לוועידה הארצית הרפובליקנית מטעם "מועדון הרפובליקנים הצעירים" במסצ'וסטס, סיעה שהוקמה ב־1888 ושעתידה לשלוט במפלגה במדינה. לאחר מכן נבחר ליו"ר המפלגה הרפובליקנית במסצ'וסטס. אף שהיה ממערב המדינה, הנהגת המפלגה במזרח המדינה ראתה בו מועמד "בטוח" ומתון, טוב במיוחד בגיוס כספים. קריין, שהיה שמרן, ידע לתמרן בין האגפים השונים של המפלגה וסירב להזדהות עמוקות עם אחד מהם. הוא נודע גם כפוליטיקאי מאופק, שלא ניהל מסעות נאומים, ולא נרשם שנאם בפרלמנטים שבהם כיהן.

מושל מסצ'וסטס

ב־1896 נבחר לסגן המושל תחת רוג'ר וולקוט. כשוולקוט פרש אחרי כהונה מסורתית של שלוש שנים, התמודד קריין על משרת המושל וניצח בקלות את האופוזיציה הדמוקרטית המפולגת. הוא נבחר מחדש פעמיים ברוב גדול. כהונתו אופיינה בשמרנות תקציבית, ניהול עסקי ונטייה מעטה לרפורמות. גם הדמוקרטים העריכו את הנהגתו כבלתי־מפלגתית. ב־1902 תיווך בהצלחה בסכסוך של נהגי המשאיות, ומיד לאחר מכן הוזמן על ידי תאודור רוזוולט לשמש מתווך בשביתת הפחם הארצית.

קריין הטיל וטו על אישור חקיקתי למיזוג בין חברת Boston Elevated Railway לבין West End Street Railway, בין השאר משום שלא נכללה בו הוראה לקיום משאל עם בקרב האוכלוסייה הנוגעת בדבר. עם זאת, הוא חתם על חקיקה שהתירה את החכרת מסילת Fitchburg Railroad ל־Boston and Maine Railroad, וכן את חכירת מסילת Boston and Albany Railroad ל־New York Central Railroad – חברה שבה היה קריין בעל מניות מרכזי.

ב־3 בספטמבר 1902 אירח קריין את הנשיא תאודור רוזוולט בעיר פיטספילד, כאשר עגלת סוסים פתוחה שבה נסע הנשיא ננגחה על ידי קרונית חשמלית שנסעה במהירות. בתאונה נהרג סוכן השירות החשאי של הנשיא, ויליאם קרייג.

כהונה בסנאט של ארצות הברית

ב־12 באוקטובר 1904 מונה לסנאט במקומו של ג'ורג' הואר שנפטר, ובהמשך נבחר להשלים את כהונתו ואף נבחר ב-1907 מחדש. הוא כיהן בתפקיד עד 1913.

קריין נודע בסגנון עבודתו – כמעט לא נאם בפומבי, אך נחשב לאחד הסנאטורים המשפיעים ביותר מאחורי הקלעים. עמיתו הסנאטור צ'ונסי דפיו כתב: "מעולם לא נשא נאום... ובכל זאת היה החבר המשפיע ביותר בסנאט". גם קולידג' העיר כי השפעתו "גדולה אך בלתי מוחשית". קריין נטה לבחור בחוסר פעולה כדרך פעולה, ובעניינים רבים עצתו הייתה פשוט "אל תעשה דבר".

בענייני מדיניות, התנגד להפחתת מכסים ולרעיונות של הדדיות עם קנדה וניופאונדלנד. הוא גם השתמש בהשפעתו לקדם מיזוגים ברכבות בצפון־מזרח.

בבחירות 1908 לנשיאות תמך תחילה בטאפט אך איבד אמון בו, מה שהעמיד אותו בעימות מול הסנאטור הנרי קבוט לודג' – תומך נלהב של טאפט. לאחר מאבקים פנימיים הגיעו לפשרה. בהמשך שב ותמך בטאפט ואף סייע ללודג' בבחירתו מחדש.

ב־1912, כשהמפלגה הרפובליקנית התפצלה בעקבות פרישתו של רוזוולט, גברו הכוחות השמרניים במדינה, ובתחילת 1913 נבחר ג'ון ויקס לסנאט במקום קריין.

חייו האישיים ומותו

ב־1880 נישא למרי בנר, שנפטרה ב־1884 בלידת בנם היחיד, וינת'רופ מוריי קריין הבן. ב־1906 נישא בשנית לג'וזפין פורטר בורדמן, שהייתה צעירה ממנו ב־20 שנה, ממשפחה רמת־מעמד ומקושרת פוליטית. לשניים נולדו שלושה ילדים.

קריין נפטר בביתו בדלטון ב־2 באוקטובר 1920.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא וינת'רופ קריין בוויקישיתוף

• וינת'רופ קריין באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
• וינת'רופ קריין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

וינת'רופ קריין41926242Q681464