ג'ון דייוויס (מושל מסצ'וסטס)
 | |||||
| לידה |
13 בינואר 1787 נורת'בורו, מסצ'וסטס, ארצות הברית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
19 באפריל 1854 (בגיל 67) ווסטר, מסצ'וסטס, ארצות הברית | ||||
| מקום קבורה | בית הקברות הכפרי | ||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||
| השכלה | קולג' ייל | ||||
| מפלגה |
המפלגה הלאומית הרפובליקנית המפלגה הוויגית | ||||
| חתימה |
 | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
ג'ון דייוויס (באנגלית: John Davis; 13 בינואר 1787 – 19 באפריל 1854) היה עורך דין, איש עסקים ופוליטיקאי אמריקאי ממסצ'וסטס. הוא הקדיש 25 שנים לשירות ציבורי, וכיהן בשני בתי הקונגרס של ארצות הברית וכן במשך שלוש קדנציות לא רצופות כמושל מסצ'וסטס. בשל המוניטין שלו ביושרה אישית הוא נודע בכינוי "ג'ון הישר".
דייוויס נולד בנורת'בורו שבמסצ'וסטס. הוא למד בקולג' ייל ולאחר מכן למד משפטים בווסטר, מסצ'וסטס, שם פתח משרד מצליח לעריכת דין. במשך עשר שנים (1824–1834) כיהן בבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המפלגה הלאומית הרפובליקנית (ולאחר מכן המפלגה הוויגית), שם תמך בחקיקה פרוטקציוניסטית בתחום המכס. בשנת 1833 נבחר למושל מסצ'וסטס בבחירות משולשות שהוכרעו על ידי בית המחוקקים של המדינה. לאחר שתי קדנציות נבחר לסנאט של ארצות הברית, שם כיהן כמעט קדנציה מלאה, אך התפטר ב־1841 לאחר שנבחר שוב לתפקיד המושל.
כהונתו השנייה כמושל לא הייתה בולטת במיוחד, אך במהלכה הסתכסך עם חברו הוויגי דניאל ובסטר בשל שורה של נושאים, והפסיד בבחירות 1843 לדמוקרטי מרכוס מורטון (אנ'). ב־1845 נבחר שוב לסנאט, שם כיהן עד 1851. הוא התנגד למלחמת ארצות הברית–מקסיקו ופעל למניעת התפשטות העבדות לטריטוריות החדשות, אם כי לא נקט קו נוקשה בנושא ואף הצביע בעד רוב סעיפי פשרת 1850. הוא פרש מהחיים הציבוריים ב־1853 ונפטר בשנה שלאחר מכן.
ביוגרפיה
ראשית חייו
ג'ון דייוויס נולד ב-13 בינואר 1787 בנורת'בורו שבמסצ'וסטס, לדיאקון אייזק דייוויס ואנה (בריגהאם) דייוויס. הוא למד בבתי ספר מקומיים, המשיך לאקדמיה בלסטר ולאחר מכן לייל קולג', שם השלים תואר ראשון ב־1812. אחר כך למד משפטים אצל פרנסיס בלייק בווסטר, והתקבל ללשכת עורכי הדין בשנת 1815.
בשנת 1821 נבחר לחבר בחברה האמריקאית לעתיקות.
עורך דין וחבר קונגרס
בתחילה עסק בעריכת דין בספנסר שבמסצ'וסטס, אך עד מהרה חזר לווסטר ונטל לידיו את משרדו של בלייק. זמן קצר עבד בשותפות עם לוי לינקולן הבן (אנ'), עד שזה מונה ב־1824 לבית המשפט העליון של מסצ'וסטס. באותה שנה נכנס גם הוא לפוליטיקה, ונבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית. הוא ייצג את מסצ'וסטס בבית הנבחרים בין 1825 ל־1833, בקונגרסים ה־19–23. הוא תמך בג'ון קווינסי אדמס במרוץ לנשיאות, העדיף מדיניות פיסקלית שמרנית, ובשל אופייה התעשייתי ההולך וגובר של המדינה תמך בחוקי מכס פרוטקציוניסטיים. נאומיו בזכות "מכסי 1828" הודפסו בהרחבה. הוא התנגד למדיניותו של הנשיא אנדרו ג'קסון ונמנה עם תומכי הנרי קליי, אף שהתנגד ל"פשרת המכס" שהציע ב־1833.
מושל וסנאטור
ב־1833 עודדה הנהגת המפלגה הלאומית הרפובליקנית את דייוויס להתמודד על משרת מושל מסצ'וסטס, מול הנשיא לשעבר ג'ון קווינסי אדמס (שרץ מטעם המפלגה האנטי-מאסונית) ומועמד המפלגה הדמוקרטית מרכוס מורטון (אנ'). הוא נתמך על ידי גורמים בתעשיית הטקסטיל וסיעת ויגים בראשות אבוט לורנס, וכן על ידי המושל היוצא לוי לינקולן הבן. דייוויס זכה לרוב יחסי אך לא מוחלט, ולכן הבחירה הוכרעה בבית המחוקקים, שבחר בו לאחר שאדמס פרש. הוא נבחר מחדש ב־1834, בעיקר בשל חוסר שביעות הרצון במדינה ממדיניותו של ג'קסון כלפי הבנק השני של ארצות הברית. בתקופת כהונתו לא יזם רפורמות משמעותיות חדשות, אלא המשיך במדיניות הכלכלית התומכת בעסקים של קודמו לינקולן. מסצ'וסטס המשיכה לצמוח כלכלית ולהרחיב את תשתיות התחבורה והתעשייה.
בסוף 1834 פנה אליו דניאל ובסטר, מנהיג המפלגה הוויגית, להציג מועמדות לסנאט במקום נתניאל סילסבי (אנ') שפרש. ההתמודדות מול אדמס הביאה למבוי סתום בבית המחוקקים, שהוכרע רק בפברואר 1835 כאשר דייוויס נבחר לסנאט לאחר שוויתר על כהונת המושל.
כהונתו בסנאט לא התבלטה, מלבד קו נוקשה שהחזיק לגבי סכסוך הגבול בין מיין לניו ברנזוויק הבריטית. הוא התנגד לכל פשרה טריטוריאלית עם בריטניה. בנוסף, עמד בוועדה מיוחדת שדנה בהפצת חומרי ביטול עבדות בדרום והתנגד לכל חקיקה מגבילה בנושא, מחשש לפגיעה בחופש הביטוי.
ב־1837 ייצג בפני בית המשפט העליון את הנתבעים במשפט גשר נהר צ'ארלס נגד גשר וורן, שבו נפסק לטובת המדינה והמתחרים, בהתאם לטענתו כי הזכויות שהוענקו בחוזה המקורי צריכות להתפרש בצמצום.
יחסיו הקרובים עם דניאל ובסטר החלו להתערער בשלהי שנות ה־30, בין היתר בשל מחלוקות על מדיניות קרקעות במערב ובשל ביקורת חריפה של וובסטר על בעלי בריתו של דייוויס.
מושל וסנאטור – שוב
לאחר ניצחון הדמוקרטי מרקוס מורטון בבחירות 1839, עודדה הנהגת הוויגים את דייוויס להתמודד שוב. ב־1840 נבחר מחדש למושל, בסיוע גל הניצחון של ויליאם הנרי הריסון לנשיאות. הוא נבחר גם ב־1841, אך כהונתו לא התאפיינה ברפורמות חדשות, אלא הושפעה מהמשא ומתן בין ובסטר ללורד אשבורטון על הגבול עם בריטניה. מחלוקות חריפות עם ובסטר בנושא זה העמיקו את הקרע ביניהם.
ב־1842 התחזקה מפלגת החירות המתנגדת לעבדות, וגרמה לכך שאף מועמד לא זכה לרוב. הסנאט של המדינה, שהיה בשליטתם של הדמוקרטים, בחר במורטון למושל.
ב־1845 נבחר דייוויס שוב לסנאט לאחר פטירת הסנאטור אייזק בייטס, וכיהן בתפקיד עד 1851. הוא התנגד לסיפוח טקסס ולמלחמת ארצות הברית–מקסיקו (היה אחד משני הסנאטורים היחידים שהצביעו נגד המלחמה). הוא התנגד להתפשטות העבדות לטריטוריות החדשות, אך תמך ברוב סעיפי פשרת 1850.
שנותיו האחרונות
עמדותיו המתונות יחסית כלפי העבדות גרמו לירידה בפופולריות שלו בשנות ה־40. הוא סירב לתמוך במועמדותו של ובסטר לנשיאות בבחירות 1852 ותמך בווינפילד סקוט. באותה שנה פרש מהחיים הפוליטיים.
דייוויס נפטר בווסטר ב־19 באפריל 1854, ונקבר בבית העלמין הכפרי של העיר. הוא נודע כ"ג'ון הישר" בשל יושרו האישי ומוניטין נקי משחיתות.
חיים אישיים ועסקים
ב־1844 היה שותף יחד עם אחיינו אייזק להקמת חברת ביטוח החיים "State Mutual Life Assurance" בווסטר, אחת מחמש החברות היחידות בתחום בארצות הברית באותה עת. הוא כיהן כנשיאה עד מותו, אז ירש אותו אחיינו.
בשנת 1822 נישא לאליזה בנקרופט, בתו של הכומר ארון באנקרופט ואחותו של ההיסטוריון והמדינאי ג'ורג' באנקרופט. לבני הזוג נולדו חמישה ילדים, ביניהם הדיפלומט ג'ון צ'נדלר באנקרופט דייוויס, הגנרל האסברוק דייוויס וחבר הקונגרס הוראס דייוויס (אנ'). בין צאצאיהם היו גם חבר האספה המדינתית של ניו יורק ג'רארדי דייוויס, הפיזיולוג האלוואל דייוויס והסנאטור הנרי קבוט לודג' הבן. גם ג'ון לונג, נכדו של בן דודו שנקרא על שמו, כיהן כמושל מסצ'וסטס.
קישורים חיצוניים
- ג'ון דייוויס באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- ג'ון דייוויס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
ג'ון דייוויס (מושל מסצ'וסטס)41926230Q880346