רותי ברודו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רותי ברודו
לידה 1961 (גיל: 63 בערך)
ישראלישראל נתניה, ישראל
סגנון בישול ביסטרו, המטבח האיטלקי
מסעדות קופי בר
בראסרי M&R והבייקרי
מונטיפיורי 36 (הוטל מונטיפיורי)
דליקטסן
הרצל 16 וקפה 12
דיסקו טוקיו
Creme
טלוויזיה MKR המטבח המנצח

רותי ברודו (נולדה בשנת 1961) היא מסעדנית ואשת עסקים ישראלית. ברודו היא הבעלים של קבוצת המסעדות R2M (המכונה לעיתים "קבוצת הקופי בר"[1]) במשותף עם בעלה לשעבר, מתי ברודו.[2] מעבר לעסקי המסעדנות התפרסמה ברודו בטלוויזיה הישראלית כשופטת בתחרות הבישול MKR המטבח המנצח.

ביוגרפיה

ברודו נולדה ב-1961 וגדלה בנתניה, אביה, ישעיהו, היה פועל יהלומים ואימה, יהודית, הייתה עקרת בית. שני הוריה היו ניצולי שואה. לברודו אח ושתי אחיות.[3] משפחתה הייתה דתית וברודו התחנכה במוסדות לימוד דתיים כל ילדותה.[4] במהלך שירותה הצבאי הכירה את בעלה, מתי ברודו. במסגרת לימודיה התמקצעה בהנהלת חשבונות.[5]

מסעדנות

ב-1984 נסעה לניו יורק יחד עם בעלה לטובת לימודיו שם נחשפה למטבחים המגוונים בניו יורק, ובפרט מטבחי הביסטרו הפופולריים. ב-1994 שבו לישראל עם חלום לפתוח רשת של אספרסו ברים שמתמחה בקפה איכותי וארוחות צהריים. בנובמבר באותה שנה פתחו הזוג את מסעדתם הראשונה שנקראה "קופי בר", והיא מסעדה בסגנון ביסטרו וטרטוריה.[5]

בדצמבר 2002 פתחו מסעדה נוספת בשם "בראסרי M&R" (משמעות ראשי התיבות "מתי ורותי"), הממוקמת מול כיכר רבין בתל אביב. ייחודה המרכזי של הבראסרי היא כמסעדה שפועלת בכל שעות היממה, היא מגישה מנות צרפתיות והתפריט כתוב בעברית ובצרפתית. לפני הפתיחה נסע צוות המסעדה ללימוד בסבב מסעדות בראסרי בפריז. העבודה על המסעדה החלה במהלך שנת 2000 בהשקעה של למעלה ממיליון דולרים, אך במהלך העבודה עליה פרצה האינתיפאדה השנייה, שגרמה לעיכוב של שנה וחצי בפתיחת המסעדה. ברודו זוקפת את המצב הביטחוני ששרר במדינה בעת פתיחת המסעדה, בין היתר, בהצלחתה, בכך שהיו מעט מסעדות חדשות שנפתחו באותה תקופה.[5] ליד הבראסרי נפתח בית קפה וקונדיטוריה בשם "הבייקרי", שמספק קינוחים ומאפים למסעדות ה"בראסרי" וה"קופי בר", אך גם מתנהלת כמסעדה זעירה עצמאית.[6] על פי הערכות, המחזור החודשי בנכסים אלו הוא כ-5 מיליון שקלים בחודש.[7]

ב-2008 פתחו הזוג בהשקעה של 2.5 מיליון דולרים את "הוטל מונטיפיורי", שהוא מלון בוטיק בן 2 קומות ו-12 חדרים המצוי בבניין לשימור. בלובי בקומת הקרקע פועלת מסעדת "מונטיפיורי 36". במסעדה 100 מקומות ישיבה, ותפריטה מורכב ממנות צרפתיות קלאסיות ולצדן מנות מהמטבח הוייטנאמי.[6][7]

הזוג פתח גם את הבר "רוטשילד 12"[8] ובסמוך לו את "קפה 12".בפברואר 2012 פתחו את "דליקטסן", מעדניה ברחוב יהודה הלוי בתל אביב. מאז 2012 פתחו 4 סניפי "דליקטסן" נוספים ברחבי תל אביב. בנוסף, עיצבו יחד את "קפה אלברט", שנפתח בקניון רמת אביב בדצמבר 2012, והכתיבו את תפריטו.

ב-2009 בחר המגזין "על השולחן" בזוג ברודו כמסעדני השנה.

ב-2019 נבחרה ברודו כמסעדנית השנה על ידי מגזין Time Out תל אביב.[9]

בטלוויזיה

ב-2018 החלה רותי ברודו להשתתף כשופטת בתוכנית "MKR המטבח המנצח" בערוץ קשת 12 לצידו של השף חיים כהן. בעקבות דמות הבוסית הקשוחה שאליה לוהקה, אך גם בזכות צורת הדיבור והשיפוט הכנה והמקצועי שבהם נקטה, ברודו נתפסת כחריגה יחסית בתור שופטת בתוכניות ריאלטי בישול ישראליות. השתתפותה בתוכנית היוותה פריצתה לתודעה התקשורתית הרחבה בישראל.[3][10]

ב-2020, במקביל לשידור העונה השנייה של תוכנית הבישול "MKR המטבח המנצח", השתתפה בקמפיין פרסומי של חברת תנובה.[11]

חיים אישיים

ברודו גדלה בבית דתי, ובמשך שנים רבות מחייה שמרה על כשרות. עם השנים החלה מתעסקת במטבחים מגוונים ועשירים יותר, והתרחקה במודע מחינוך הוריה.[4] ברודו מתגוררת בתל אביב, בה רואה כמרכז קולינרי ישראלי. בעבר ציינה כי לא תפתח מסעדות מחוץ לתל אביב.[7]

במהלך שירותה הצבאי פגשה את מתי ברודו, עימו התחתנה. הזוג בחר שלא להביא ילדים לעולם, אלא להשקיע את מרצם בעסקים. ב-2012 השניים נפרדו אך מעולם לא התגרשו.[12] מאז הפרידה מבעלה, ולמעשה מאז 2008 מנהלת מערכת יחסים עם גיא פולק, מנהל ושף בקבוצת המסעדות שבבעלותה.[10] השניים נפגשו כשברודו שכרה את פולק כשף הראשי של מסעדת קופי בר ב-2003.[3]

רותי חלתה פעמיים במחלת הסרטן, פעם ראשונה ב-2017, אז התגלה לה סרטן בגרון עקב עישון סיגריות, אשר לא דרש טיפולים משמעותיים. בפעם השנייה חלתה בסרטן המעי הגס במהלך הצילומים לעונה הראשונה של "MKR המטבח המנצח" ב-2018, במסגרתו נאלצה לעבור טיפול כימותרפיה.[3]

לקריאה נוספת

  • "הוטל מונטיפיורי, בראסרי וקופי-בר"; בתוך: חיליק גורפינקל, מסע קולינרי: מדריך מפה לטיולי אוכל, תל אביב, 2009, עמ' 144.
  • "מלון מונטיפיורי" (עמ' 38), דליקטסן (עמ' 75); בתוך: ליאת תימור, רק דברים טובים, הוצאת musthave, ‏2013.
  • נתן דונביץ', מקיוסק גזוז עד מסעדת שף - מאה שנות אוכל בתל אביב, הוצאת אחוזת בית, 2012; עמ' 451 (רותי ומתי ברודו), בראסרי, דליקטסן והוטל מונטיפיורי (עמ' 452).

הערות שוליים

  1. ^ שרון בן-דוד, ‏רותי ברודו: "אם מאבק המסעדנים לא יצליח אפרוש מהתחום", באתר "Time Out ישראל", 19 בדצמבר 2018
  2. ^ חגית אברון, ‏ביג מאמא: "גלובס" מלווה את רותי ברודו ביום שגרתי של עשייה, באתר גלובס, 3 במרץ 2011
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 אתר למנויים בלבד רז שכניק, אשת הברזל, באתר "ידיעות אחרונות", 16 באוקטובר 2018
  4. ^ 4.0 4.1 MKR המטבח המנצח, עונה שניה, פרק 13.
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 אלון הדר, נשב על המרפסת, באתר הארץ, 22 ביולי 2005
  6. ^ 6.0 6.1 איילת טריאסט, ילד פלא קולינארי, rest.co.il‏ 11 בפברואר 2007
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 גלי וולוצקי, בוטיק מונטיפיורי: רותי ומתי ברודו עולים כיתה, באתר כלכליסט, 15 ביוני 2008
  8. ^ נכון ל-2018, המסעדה נקראת "הרצל 16"
  9. ^ שרון בן-דוד, ‏רותי ברודו, מסעדנית השנה 2019, בעיקר מודאגת, באתר "Time Out ישראל", 31 בדצמבר 2019
  10. ^ 10.0 10.1 שיר זיו, ‏"אם יחזור לי הסרטן לא אעשה שוב כימו, גם אם אמות", באתר ישראל היום, 11 ביוני 2020
  11. ^ עטרה בילר, גבינות קולקשן של תנובה עם רותי ברודו, באתר ״מנהלי שיווק מצייצים״, 12 במאי 2020
  12. ^ עמית אהרנסון, רותי ומתי ברודו מערבבים עסקים, משפחה והנאה. וזה יוצא טעים, באתר חדשות 13, 26 בינואר 2018
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0