רחל לנדאו
| לידה |
10 בנובמבר 1938 ט"ז בתשרי ה'תרצ"ט סגד,  הונגריה |
|---|---|
| פטירה |
9 בדצמבר 2004 (בגיל 66) כ"ו בכסלו ה'תשס"ה |
| ענף מדעי | בלשנות עברית |
| מקום מגורים | פתח תקווה |
| מקום קבורה | בית העלמין סגולה |
| תאריך עלייה | אפריל 1947 |
| עיסוק | חוקרת ומרצה לבלשנות עברית |
| מקום לימודים | אוניברסיטת בר אילן |
| מנחה לדוקטורט | פרופסור חיים רבין |
| מוסדות | אוניברסיטת בר אילן |
| תרומות עיקריות | |
| חקר השיח והרטוריקה | |
רחל לנדאו (ט"ז בתשרי ה'תרצ"ט 10 בנובמבר 1938 - כ"ו בכסלו ה'תשס"ה 9 בדצמבר 2004) הייתה פרופסור לבלשנות עברית שעסקה בין היתר בתחומי רטוריקה וחקר השיח. תקופת פעילותה הייתה משנת 1965 עד פברואר 1998.
ביוגרפיה
פרופסור רחל לנדאו נולדה בסגד, הונגריה, לאביה שמחה שהיה מו"צ בקבוצה האורתודוקסית בקהילת סגד, ולאמה מלכה רייזל. משפחתה הייתה משפחה חרדית ציונית. בגיל חמש נלקחה לגטו, ועשתה כמחצית השנה במחנה עבודה באוסטריה וחצי שנה במחנות הריכוז בברגן בלזן וטרזיינשטט. ב-1945, לאחר השחרור על ידי הצבא הרוסי, כשהתברר שאביה נרצח, הועברה למוסדות ילדים בדסק ובמטיאשפלד, ולאחר מכן במחנות שארית הפליטה בגרמניה בלייפהיים ובאשאו. עלתה לארץ ישראל באפריל 1947 באוניית המעפילים "תיאודור הרצל", שנתפסה על ידי הבריטים והועברה לקפריסין, שם שהתה לנדאו כשנה ורבע.
בישראל למדה בבית הספר היסודי בפרדס חנה ובבית הספר התיכון ישורון בפתח תקווה. מייד בסיום התיכון יצאה לעבוד בהוראה ונשלחה ליישובי ספר: עלמה וכרם בן זמרה שבגליל. לאחר מכן בכפר חסידים, ברמלה ובתיכון בשפיר. במקביל לעבודת ההוראה למדה באוניברסיטת בר-אילן. ממוריה הבולטים, פרופסור חיים רבין, שהיה המנחה שלה לדוקטורט. מאוחר יותר עסקה בהוראה אקדמית. רוב שנות ההוראה היו במחלקה ללשון עברית באוניברסיטת בר-אילן בניקוד, בתחביר, בסמנטיקה ובחקר השיח.
אחיה, דב לנדאו, היה פרופסור לספרות עברית ולספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן, חוקר תרבות ואיש חינוך והוראה.
רחל לנדאו התגוררה בפתח תקווה, ונקברה בבית העלמין סגולה.[1]
ספריה
- אוסף צירופי הלשון המופיעים במילונו של אבן שושן, קרית ספר, ירושלים, 1965
- הצירוף הכבול בלשון ימינו: מהותו, מקורותיו ודרכי התפתחותו. מנחה: פרופ' מ.צ. קדרי. הוצאת אוניברסיטת בר-אילן תשכ"ח 1968
- מהותה של הפוליסמיה בעברית של ימינו וקווים להתפתחותה. מנחה: פרופ' חיים רבין. הוצאת האוניברסיטה העברית בירושלים 1972
- פרקים בסמנטיקה עברית, הוצאת בר-אוריין - אוניברסיטת בר-אילן 1974
- טכסטים לקורס "חקר השיח" ולסמינריון "משלבים" אוניברסיטת בר-אילן, המחלקה ללשון עברית וללשונות שמיות, 1980
- מילים וצירופיהן, עיונים סמאנטיים בקולוקאציה העיתונאית. הוצאת בר-אילן, 1980
- הרטוריקה של המשלב הפוליטי בישראל, הוצאת עקד 1988
מאמריה
- הפיצול הצורני כאמצעי של בידול משמעות בעברית של ימינו ספר קמרט, שלמה קודש (עורך), המועצה להנחלת הלשון, ירושלים, תשל"א 1971
- לדרכי היווצרותם של צירופים כבולים בעברית של ימינו לשוננו כרך ל"ה, הוצאת האקדמיה ללשון העברית, ירושלים תשל"א
- על דרגות הכבילות הסמנטית של הלשון ספר רוזן, עורכים עוזי אורנן ובן - ציון פישלר (ירושלים: המועצה להנחלת הלשון, 1975), עמודים 45–58
- הקולוקאציה בעברית של ימינו כלשון עמו - לחיים רבין במלאת לו שישים שנה, אסופת מאמרים בבלשנות שימושית, בעריכת רפאל ניר ובן-ציון פישלר, הוצאת המועצה להנחלת הלשון, ירושלים, 1976
- קולוקאטיביות הפועל בגזירה ובנטייה לשוננו כרך מ"א, הוצאת האקדמיה ללשון העברית תשל"ו
- על הסגנון המקראי של "בדמי ימיה" לש"י עגנון. מתוך בלשנות עברית חפ"שית 16 (תש"ם) 26-50
- בין חקר השיח לחקר הסגנון. מתוך בלשנות עברית חפ"שית 20 (תשמ"ג) 61-77
- על המידע המרומז בנאום הפוליטי (דוגמה של ניתוח על פי מדע חקר השיח) עם וספר, בטאון ברית עברית עולמית, חוברת ג', אביב תשמ"ד 1984
- השתמעויות ואזכורים (הסבות)כמפתח להבנת טקסטים בעברית המודרנית. מלאת, מחקרי האוניברסיטה הפתוחה בתולדות ישראל ותרבותו, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, תשמ"ד
- 'תאונה בתקשורת': תכונות שיח אחדות של הבדיחה העממית כיחידת טקסט. ביקורת ופרשנות 21 כתב עת לספרות, לשון, היסטוריה ואסתטיקה, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, סתיו תשמ"ו 1985
- הרטוריקה הסגנונית כאמצעי שכנוע בנאום הפוליטי. בלשנות עברית חפשי"ת 24, 1986
- פעולות הדיבור כביטוי ללשון הבוטה בנאום הפוליטי. עם וספר, בטאון ברית עברית עולמית, חוברת ד', סתיו תשמ"ח 1987
- החזרה התחבירית־הרטורית כאמצעי שכנוע בנאום הפוליטי של ימינו, עמ' 103–120 מתוך:מחקרים בלשון העברית ובספרות התלמודית הוצאת אוניברסיטת בר-אילן תש"ן 1989 עורך/כים: מנחם צבי קדרי ושמעון שרביט
- אמפליקציה ואקסליקציה בשיח הפוליטי המימטי(עיונים ב"כן,אדוני, ראש הממשלה"), החוג הישראלי של חברי החברה האירופית לבלשנות, עבודות 4 (תש"ן) 12-18
- מאפיינים סגנוניים של שיח בשירי הילדים של יהונתן גפן (עיון בקובץ "הדרקון הלא נכון"), שי לחיים רבין, אסופה לכבודו במלאת לו שבעים וחמש, מתוך סדרת ספרי מחקר במדעי היהדות, הוצאת אקדמון, ירושלים תשנ"א
- הציטוט כטכניקה רטורית בנאומיהם של רבנים בני זמננו. עם וספר ח' (עמ' 50–63). ירושלים: המועצה להנחלת הלשון. תשנ"ג הקונגרס העולמי למדעי היהדות 11,ד, כרך 1 (תשנ"ג) 155-162
- פסוקית התנאי בתחביר המשפט ובתחביר הטקסט. מתוך בלשנות עברית 37 (תשנד) 7-22
- קריאת תפל ותרבות של קריאה; על השימוש בחומרי קריאה מלאכותיים בשלבים הראשונים של רכישת הקריאה והלשון הכתובה צביה ולדן ורחל לנדאו. מעגלי קריאה 22 כסלו תשנ"ד דצמבר 1993,הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה
- פיענוח השתמעויות ומטרותיו בספרות הילדים: עיונים בתנאי הבטל וביחסי ההשוואה. אסופת מחקרים בלשון. בעריכת אורה (רודריג) שורצולד ויצחק שלזינגר. רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ו, ספר הדסה קנטור (תשנ"ו) 117-129
- "אבל" ו"אלא ש-" בסיפורי ילדים. מחקרים בלשון העברית העתיקה והחדשה, מוגשים למנחם צבי קדרי. העורך: שמעון שרביט. רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ט
- החזרה התחבירית-הרטורית כאמצעי לשוני להבעת דעה על פי "הגורל העיוור והגורל הרואה" למאיר שלו. בלשנות עברית 48 (תשס"א) 39-54
הערות שוליים
- ^ דב לנדאו, מגילת תולדותיהם של בני לנדא הכהנים: מימי הנודע ביהודה והרופשיצר עד ימינו, ניר גלים ופתח תקווה: "יד לעד" בית העדות למורשת הציונות הדתית והשואה, תשס"ז 2007
