הריגיקוגו (באסטונית: Riigikogu; riigi - של המדינה, kogu - אספה) הוא הפרלמנט החד-ביתי של אסטוניה. בנוסף לאישור החקיקה, הפרלמנט ממנה פקידים בכירים, לרבות ראש הממשלה והשופט העליון של בית המשפט העליון, ובוחר (לבד או, במידת הצורך, יחד עם נציגי השלטון המקומי במסגרת חבר אלקטורים רחב יותר) את הנשיא. בין יתר עיסוקיו מאשרר הריגיקוגו אמנות בין-לאומיות משמעותיות המטילות חובות צבאיות וקנייניות ומביאות לשינויים בחוק, וכן מאשר את תקציב המדינה שמציגה הממשלה ומפקחת על הרשות המבצעת.
היסטוריה
23 באפריל 1919, מושב הפתיחה של האספה המכוננת האסטונית (אנ'), נחשב לתאריך הקמת הפרלמנט של אסטוניה.[1] בריגיקוגו, שנוסד על פי חוקת אסטוניה (אנ') מ-1920, היו 100 חברים שנבחרו לכהונה של שלוש שנים על בסיס ייצוג יחסי. הבחירות נקבעו ליום ראשון הראשון במאי של השנה השלישית לפרלמנט. הבחירות הראשונות לריגיקוגו התקיימו ב-1920. מ-1923 עד 1932 התקיימו ארבע בחירות נוספות לריגיקוגו. הבחירות היו על בסיס אזורי, ללא אחוז חסימה בשתי הבחירות הראשונות, אך משנת 1926 נעשה שימוש באחוז חסימה מתון (2%). מפגשי הריגיקוגו מתקיימים בטירת טומפאה, שם הוקם בניין חדש בסגנון אקספרסיוניסטי יוצא דופן בחצר הטירה מימי הביניים בשנים 1920–1922.
בשנת 1933 אושרו תיקונים לחוקה הראשונה במשאל עם, בהם ניתן יותר כוח לנשיא. בשנה שלאחר מכן השתמש הנשיא בסמכויות החדשות הללו כדי לפזר את הפרלמנט והכריז על ממשל צבאי כדי למנוע הפיכה לכאורה. בשנת 1937 אושרה חוקה שנייה במשאל עם, בה הונהג בית מחוקקים דו-ביתי, שכלל את בית הנבחרים (ריגיווליקוגו, Riigivolikogu) והמועצה הלאומית (ריגינוקוגו, Riiginõukogu). לאחר מכן נערכו בחירות בשנת 1938, בהן הורשו להתמודד רק מועמדים בודדים.
בתקופות הכיבוש הסובייטי (1940–1941), הכיבוש הגרמני (1941–1944), והכיבוש הסובייטי השני (1944–1991) פורק הפרלמנט. מבנה הריגיקוגו שימש את הסובייט העליון של הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האסטונית במהלך שלטון ברית המועצות.
השבת העצמאות
בספטמבר 1992, שנה לאחר קבלת העצמאות מחדש של אסטוניה מברית המועצות, התקיימו בחירות לפרלמנט על בסיס החוקה השלישית שהתקבלה במשאל עם בקיץ של אותה שנה. חוקת 1992, שהצהירה במפורש על רציפותה עם המדינה האסטונית כפי שהתקיימה בין 1918 ל-1940, הכריזה על חזרתו של בית מחוקקים חד-ביתי עם 101 חברים. הבחירות האחרונות לפרלמנט נערכו ב-5 במרץ 2023. ההבדלים העיקריים בין השיטה הנוכחית לשיטת ייצוג פרופורציונלי הם אחוז החסימה, שנקבע ל-5%, והשימוש בנוסחת ד'הונט שונה (המחלק מועלה בחזקת 0.9). שינוי זה גורם לחוסר יחסיות גדול יחסית מאשר בצורה הרגילה של הנוסחה.
הקצאת מושבים נוכחית
הרכבי הפרלמנט בעבר
יושבי ראש הריגיקוגו
שכרו של יושב הראש הוא 5,288 אירו לחודש.[4]
1921–1937
| שם
|
פרק זמן
|
ריגיקוגו
|
| אוטו סטרנדמן
|
4 בינואר 1921 – 18 בנובמבר 1921
|
I[5]
|
| ג'והאן קוק
|
18 בנובמבר 1921 – 20 בנובמבר 1922
|
I[5]
|
| קונסטנטין פטס
|
20 בנובמבר 1922 – 7 ביוני 1923
|
I[5]
|
| יאן טוניסון
|
7 ביוני 1923 – 27 במאי 1925
|
II[5]
|
| אוגוסט ריי
|
9 ביוני 1925 – 22 ביוני 1926
|
II[5]
|
| קארל איינבונד
|
22 ביוני 1926 – 19 ביולי 1932
|
III, IV, V[5]
|
| יאן טוניסון
|
19 ביולי 1932 – 18 במאי 1933
|
V[5]
|
| קארל איינבונד
|
18 במאי 1933 – 29 באוגוסט 1934
|
V[5]
|
| רודולף פנו
|
28 בספטמבר 1934 – 31 בדצמבר 1937
|
V[5]
|
יושבי ראש הריגיווליקוגו (הבית התחתון)
| שם
|
פרק זמן
|
ריגיקוגו
|
| יורי אולוטוס
|
21 באפריל 1938 – 12 באוקטובר 1939
|
VI[5]
|
| אוטו פוק
|
17 באוקטובר 1939 – 5 ביולי 1940
|
VI[5]
|
| ארנולד וימר
|
21 ביולי 1940 – 25 באוגוסט 1940
|
|
יושבי ראש הריגינוקוגו (הבית העליון)
| שם
|
פרק זמן
|
ריגיקוגו
|
| מיכל פונג
|
21 באפריל 1938 – 5 ביולי 1940
|
VI[5]
|
יושב ראש המועצה העליונה (1990–1992)
מאז 1992
| שם
|
פרק זמן
|
ריגיקוגו
|
| אולו נוגיס
|
21 באוקטובר 1992 – 21 במרץ 1995
|
VII[5]
|
| טומאס סאווי
|
21 במרץ 1995 – 31 במרץ 2003
|
VIII, IX[5]
|
| אנה ארגמה
|
31 במרץ 2003 – 23 במרץ 2006
|
X[5]
|
| טומאס ורק
|
23 במרץ 2006 – 2 באפריל 2007
|
X[5]
|
| אנה ארגמה
|
2 באפריל 2007 – 20 במרץ 2014
|
XI, XII[5]
|
| אייקי נסטור
|
20 במרץ 2014 – 4 באפריל 2019
|
XII, XIII[5]
|
| הן פולואס
|
4 באפריל 2019 – 18 במרץ 2021
|
XIV[5]
|
| יורי רטס
|
18 במרץ 2021
|
XIV[5]
|
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
36436847ריגיקוגו
אסטוניה
אתר האינטרנט הרשמי של הריגיקוגו (באסטונית)
