ריכארד קאודר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. ריכארד קאודרגרמנית: Richard Joseph Kauder; ‏1 בספטמבר 190015 ביולי 1960) היה יהודי למחצה (מישלינג לפי ההגדרה הנאצית), אשר בימי מלחמת העולם השנייה שימש כמרגל של האבווהר, שירות המודיעין הצבאי של גרמניה הנאצית. יש היסטוריונים הסבורים כי שימש כסוכן כפול בשירותם של הסובייטים.

ביוגרפיה

ריכרד קאודר נולד בווינה, אז בתחומי האימפריה האוסטרו-הונגרית, בשנת 1900. אמו הייתה יהודייה ואביו היה קולונל לשעבר בצבא האוסטרו - הונגרי. בהשכלתו היה מהנדס מכני ושימש סוכן למוצרים מכניים בברלין. בשנת 1932 חזר לווינה ועסק בעסקי נדל"ן.

בשנת 1938, לאחר האנשלוס, סיפוח אוסטריה לרייך השלישי, כשגברו רדיפות היהודים, עקר קאודר לבודפשט בירת הונגריה, אך הוסגר על ידי השלטונות ההונגריים לידי הגסטפו מאחר שלא היו לו מסמכי הגירה. הוא שוחרר ובשנת 1939 יצר איתו האבווהר קשר, משום שראה אותו כמתאים לגיוס כסוכן בשירותו, והציע לו לפעול כסוכן שלו. קאודר לא נעתר ונאסר מחדש על ידי הגסטפו. המאסר גרם לו לשנות את עמדתו והוא הסכים לפעול כסוכן האבווהר בתמורה לכך שאמו היהודיה תקבל חסינות מהרדיפות שהיו גורלם של היהודים.

קאודר עבר הכשרה בשיטות איסוף מודיעין. הוא למד להפעיל משדר רדיו ולהשתמש בצפנים. הוטלה עליו משימה לאסוף מידע על הנעשה בברית המועצות ובמזרח התיכון, באמצעות שתי רשתות ריגול נפרדות שהוא יעמוד בראשן. המידע שיאסוף על ברית המועצות ייקרא בשם הקוד "מקס", והמידע שיאסוף על המזרח התיכון ותנועות הצבא הבריטי בו ייקרא בשם הקוד "מוריץ". ההשראה לשמות הקוד הייתה ספר הילדים המפורסם של וילהלם בוש שנקרא "מקס ומוריץ".

קאודר יצא לסופיה בירת בולגריה, שהייתה אז בעלת בריתה של גרמניה הנאצית כאחת ממדינות הציר, וממשרד קטן בסופיה העביר מדי יום, החל משנת 1940, מידע רב לאבווהר והפך לאחד הסוכנים החשובים ביותר של האבוהר. הכינוי שניתן לו היה "פריץ קלאט" (Fritz Klatt). בשנת 1944 הגיעה פעילותו של קאודר לשיאה והוא העביר לאבווהר אלפים רבים של ידיעות. הרשת שלו העסיקה אז מאות אנשים מקבלי משכורות חלקם יהודים. לאחר כישלון הקשר של העשרים ביולי להתנקש בחיי אדולף היטלר, נעצר ראש האבווהר האדמירל וילהלם קנריס. למרות זאת המשיך קאודר בפעילותו. רק לקראת ימי המלחמה האחרונים בפברואר 1945 הפסיקו הרשתות של מקס ומוריץ לשדר.

לאחר סיום המלחמה שב קאודר לאוסטריה שם נתפס על ידי האמריקאים ונחקר על ידם אודות פעילותו כסוכן בשירות הנאצים. בחקירתו מסר פרטים על פעילותו אבל האמריקנים לא הצליחו לקבוע האם היה נאמן לשולחיו הנאצים או שהיה סוכן כפול שעבד בשירות הסובייטים. בינתיים בשנת 1946, בעוד קאודר נתון בחקירה, ניסו שני סוכנים סובייטים, ללא הצלחה, לחטוף אותו מהדירה בה התנהלה החקירה האמריקאית. ניסיון החטיפה הכושלת חיזק בעיני החוקרים את הדעה שקאודר היה סוכן חשוב אצל הסובייטים והם ניסו לחטוף אותו מידי האמריקאים כדי למנוע את האפשרות שימסור עליהם מידע בעל ערך. בסופו של דבר שחררו האמריקאים את קאודר.

אלי אשד הביע סברה כי ריכארד קאודר תרם גם תרומה עצומה למדינת ישראל, כאשר תיאם יחד עם רוברט מקסוול בדצמבר 1947, לאחר החלטת החלוקה של עצרת האו"ם, את המפגשים בין שליח היישוב היהודי אהוד אבריאל לבין אנשי הביון הצ'כי שכתוצאה מהם נקשרה עסקת הנשק הצ'כית, שהייתה המקור העיקרי לנשקו של צה"ל במלחמת העצמאות. לאחר מכן נבלע קאודר באלמוניות. לדעת אלי אשד ניסה קאודר פעמיים, בשנת 1952 וב-1964 לשכנע את האמריקנים להפעיל באמצעותו רשת ריגול בברית המועצות, אך האמריקאים סירבו מחשש שהוא ממשיך להיות סוכן כפול. מאז לא נשמע עליו דבר. אברהם זיו-טל לעומת זאת כתב באתר שהקים אודות רשת מקס ומוריץ, כי ריכארד קאודר הלך לעולמו בשנת 1960.

טענות לגבי היותו סוכן כפול

בשנת 2005 יצא לאור הספר "המסקירובקה של מקס ומוריץ" פרי עטו של אברהם זיו-טל, שביצע מחקר אודות ריכרד קאודר בארכיוני שירותי הריגול והמודיעין בעולם ומצא ראיות לכך שקארודר היה למעשה סוכן כפול של הסובייטים וכי פעילותו עבור הנאצים הייתה למעשה משחק כפול. הספר מתבסס על מחקרו והמילה "מסקירובקה" בשמו של הספר משמעותה ברוסית "הונאה" (Маскировка).

מדיניות ההונאה הסובייטית הייתה מרכיב מרכזי באסטרטגיה הסובייטית ומטרתה היה להטעות ואת האויב באופן מוחלט לגבי כל הקשור לכוחות הצבא האדום, על מנת להשיג את ההפתעה הדרושה להם לשם השגת יעדיהם. זיו-טל העלה בספרו את המסקנה שקאודר הטעה את הגרמנים עד כדי כך שאפילו לאחר המלחמה היו אנשי מודיעין נאצים, כמו הגנרל ריינהרד גהלן שהיה בזמן המלחמה האחראי על המודיעין בחזית הרוסית וקצינים אחרים, משוכנעים שלאורך כל המלחמה העביר להם קאודר מידע רב ערך באמצעות רשתות מקס ומוריץ. לפי זיו-טל בספרו ובראיון שהעניק לאלי אשד בבלוג שלו, היה לפעילותו של קאודר חלק מכריע בניצחון הסובייטי בקרב על סטלינגרד. לכיבושה של סטלינגרד לא הייתה מלכתחילה עדיפות ראשונה בעיני הגרמנים. תוכניתם הייתה להתקדם במהירות אל הקווקז ואל שדות הנפט שבו מבלי להתעכב בסטלינגרד. קאודר הזין אותם בדיווחים על כך שסטלין הורה לכוחותיו להחזיק בעיר בכל מחיר, כי אם תאבד העיר מלחמתם תהיה אבודה. כמו כן דיווח על חולשת כוחות הצבא האדום בסטלינגרד. היטלר החליט שמאחר וסטלינגרד כה חשובה לסטלין והיא נושאת את שמו אזי יש לכבוש אותה בכל מחיר, וציווה לעצור את ההתקדמות אל הקווקז ולהתרכז בכיבוש סטלינגרד. המערכה על סטלינגרד התארכה והסתבכה והסתיימה בניצחון הסובייטים ובכניעת כוחות ארמייה השישית ובראשם הגנרל-פלדמרשל פאולוס. זו הייתה אחת מנקודות הכרעה של מלחמת העולם השנייה.

לעומת זאת ההיסטוריון שלמה אהרונסון, בספרו "היטלר בעלות הברית והיהודים" שיצא לאור בשנת 2008, ובראיון שהעניק גם הוא לאלי אשד בבלוג שלו, לא קיבל את הסברה שקאודר (שהוא התמיד לכנותו בספר בכינוי "קלאט") היה סוכן סובייטי. לדעתו אם הוא היה סוכן כה חשוב של הסובייטים שתרומתו לניצחונם הייתה כה רבה, כי אז היו הסובייטים מכירים בכך לאחר המלחמה כפי שנהגו כלפי סוכנים אחרים ואף מעניקים לו דרגת קולונל. לדברי אהרונסון בספרו, שהסתמך על מחקר ונבירה בארכיונים וכן על עדות מחקירתו אחרי המלחמה של ולטר שלנברג מי שהיה ראש שירותי הביון המאוחדים של גרמניה הנאצית, היה קלאט יהודי שרצה להפוך לנאצי והיה משתף פעולה ובוגד, עד שנודע להיטלר כי שלנברג מעסיק יהודי והוא זעם על כך והורה לשלנברג להפסיק להעסיק את קלאט ושלנברג העבירו משירות האבווהר לשירות המודיעין של הונגריה, בעלת בריתה של גרמניה הנאצית. לדברי אהרונסון הידיעות שהעביר קלאט לגרמנים לא היו רציניות אך הם התקבלו על דעתם מאחר שידע לקלוע לדעתם ואמר להם בדיוק את מה שהם רצו לשמוע.

לקריאה נוספת

  • אברהם זיו-טל, המסקירובקה של מקס ומוריץ, הוצאת בחור 2006.
  • שלמה אהרונסון, היטלר, בעלות הברית והיהודים, הוצאת הקיבוץ המאוחד ומכון בן-גוריון 2008.

קישורים חיצוניים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0