רינת ישראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סידור רינת ישראל

רינת ישראל הוא סידור תפילה שיצא לאור לראשונה בשנת תש"ל (1970), בהוצאת מורשת, בעריכת ד"ר שלמה טל. הסידור מותאם לציבור הדתי לאומי ונפוץ בציבור זה.

הסידור יצא לאור ביוזמה משותפת עם משרד החינוך, ונערך מתוך כוונה להקל על תלמידים וצעירים להתמודד עם הסידור והתפילה.

הסידור מתאפיין בטיפוגרפיה מאירת עיניים, הכוללת שימוש בגופן "פרנק-ריהל" המודרני יותר, סימון הבדלים בין תנועות שונות, הטעמת מילים, חלוקה לפרקים ולחטיבות וביאור מילים קשות. כמו כן, יש בו ציון מקורות לפסוקים ולקטעי תפילה. בהדפסת הסידור נמנעו מהדפסת קטעים שונים בגדלים שונים של אותיות, ללא קשר לחשיבותם.

עורך הסידור ביקש להכריע בין נוסחים שונים שהופיעו זה לצד זה בסידורים קודמים ולכן מופיע ברינת ישראל נוסח אחד בלבד. לדוגמה, בסידורים רבים הודפס נוסח האר"י בסוגריים לצד נוסח אחר, ומתפללים רבים התבלבלו בין הנוסחים ויש שטעו לומר את שניהם. בסידור זה (בנוסח ספרד) הוכרע לנקוט כנוסח האר"י.

לסידור נוספו תפילות לשלום המדינה, לשלום חיילי צה"ל, ליום העצמאות וליום ירושלים, כפי שנקבעו על ידי הרבנות הראשית לישראל או שנתקבלו בקרב הציבור הדתי לאומי.

במסגרת סדרת רינת ישראל יצאו לאור סידורים בנוסח ספרד, נוסח אשכנז, נוסח הספרדים (מכונה: 'עדות המזרח')[1], וכן מחזורים, הגדה של פסח, סליחות וקינות לתשעה באב. במחזורים הוצאו רוב הפיוטים ממקומם בסדר התפילה, בהתאם למנהג הרווח בארץ ישראל שלא לאמרם. הסידור התקבל בתפוצה רחבה בבתי הכנסת של הציבור הדתי-לאומי ובחינוך הממלכתי-דתי. בקרב הציבור החרדי הסידור כמעט ולא נמצא בשימוש, בשל גישתו הציונית.

בשנת תשע"ו יצאה מהדורה מחודשת של הסידור בנוסח ספרד בעריכת הרב יואל קטן. לראשונה מופצת גם מהדורה דיגיטלית שלו (לשימוש לא מסחרי)[2]. בניגוד למהדורות הקודמות, במהדורה זו נוספו לסידור ספר תהילים וסדר סליחות לתעניות.

דוגמאות להכרעת העורך בנוסח התפילה

  • בנוסח ספרד, בתפילת שחרית, בשירת המלאכים שבקדושת יוצר: להקדיש ליוצרם בנחת רוח בשפה ברורה ובנעימה קדוֹשה, כולם כאחד עונים ואומרים ביראה (קדושה - מילת תואר). בסידורים אחרים מקובל לנקד את המילה "קדושה" בשורוק במקום חולם, ולסמוך אותה למילים הבאות אחריה: בשפה ברורה ובנעימה, קדוּשה כולם כאחד עונים ואומרים ביראה (קדושה - שם עצם).
  • בנוסח ספרד, בתפילת שמונה עשרה של ערבית מופיעה ברכת שים שלום, במקום הנוסח המקוצר "שלום רב" לתפילות שאין בהן נשיאת כפים.
  • בנוסח אשכנז, בתפילת והוא רחום לשני וחמישי, הושמטו המילים 'בארץ שביינו', מהתפילה "חוסה ה' עלינו בארץ שביינו" (במהדורה לבני חו"ל המילים לא הושמטו).
  • במחזור ליום כיפור, בתפילת כהן גדול בסדר העבודה: במקום "שנה שתוליכנו קוממיות לארצנו" נכתב: "שנה שתוליכנו קוממיות בארצנו"
  • בתפילה שאומרים אחר י"ג מידות בהוצאת ס"ת בימים נוראים, שונתה התפילה במקום תן בלב המלכות, שריו ויועציו עלינו לטובה נכתב: ותן בלב שרינו ויועצינו לטובה
  • הפיוט ידיד נפש מובא על פי כתב יד המחבר, ר' אלעזר אזכרי.

הערות שוליים

  1. ^ הנוסח הספרדי מבוסס על הערות בכתב ידו של הרב עמרם אבורביע וכן הערות של הרב עובדיה יוסף
  2. ^ סידור רינת ישראל - נוסח ספרד, מהדורת תשע"ו, באתר "דעת"
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0