יום ירושלים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. דעת גדולי ישראל. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יום ירושלים
צעדת ריקוד דגלים בכניסה לשער שכם לכבוד יום ירושלים תשע"ו
צעדת ריקוד דגלים בכניסה לשער שכם לכבוד יום ירושלים תשע"ו
שמות נוספים יום חירות ירושלים, יום שחרור ירושלים
סוג חג לאומי
סיבה איחוד ירושלים תחת ריבונות ישראלית בעקבות מלחמת ששת הימים
חגיגות ריקוד דגלים
מתקשר עם יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, יום העצמאות, יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל
מועד החג לאומי
תאריך התחלה

כ"ח באייר
השנה:
ה'תשפ"ד

יום רביעי 5 ביוני 2024

יום ירושלים הוא יום חג לאומי הנחגג בישראל בכ"ח באייר (מ"ג בעומר) לציון איחוד העיר ירושלים תחת ריבונות ישראלית בכ"ח באייר ה'תשכ"ז, לאחר הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים. היום נקבע על ידי הכנסת ב"חוק יום ירושלים".

בנוסף לשמו הרשמי, יש המכנים את היום יום שחרור ירושלים, יום חרות ירושלים, או יום איחוד ירושלים, מתוך נקודת מבט הרואה בכינון הריבונות הישראלית בעיר העתיקה ובמזרח ירושלים שחרור מעול כיבוש זר. השקפה זו קיבלה רוח גבית בחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל. ביום ירושלים נערכים טקסים חגיגיים בירושלים ומחוצה לה, וכן טקסי זיכרון ממלכתיים לחללים שנלחמו בירושלים במלחמת ששת הימים, ומתקיים בו ריקוד דגלים. במקביל מצוין גם יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל.

תהליך מיסוד החג

חגיגות יום ירושלים הראשון סמוך לכותל המערבי. עומד הרב הראשי לישראל הרב איסר יהודה אונטרמן, ומאחוריו הרב משה צבי נריה, שני מימין זבולון המר, ולידו אליעזר שפר

בראש חודש סיון תשכ"ז, יומיים לאחר שחרור הר הבית, החליטה מועצת הרבנות הראשית לקיים בשבת הסמוכה תפילת הודיה חגיגית ולדון בקרוב על ”קביעת יום חג לדורות”. ב-13 בדצמבר 1967, בכינוס של חבר הרבנים של הפועל המזרחי, קראו הרבנים לרבנות הראשית לקבוע את כ"ח באייר כחג הודיה על שחרור ירושלים[1]. בח' בטבת ה'תשכ"ח החליטה המועצה ”לקבוע את יום כ"ח אייר כיום הודיה להקב"ה על הנסים שקרו ושבאותו היום גם שוחררה ירושלים”[2][3]. בתחילת מרץ 1968 כינסה הרבנות הראשית כנס רבנים לדון בצורה של יום ההודיה והתפילה שהוחלט עליו. הרב שלמה יוסף זוין הציע לומר הלל בלי ברכה, הרב טכורש והרב שאול ישראלי ביקשו שייאמר הלל בברכה. בכינוס דנו הרבנים גם בתאריך החגיגות. מספר רבנים ציינו ששני ימי חג בחודש אייר הם עומס גדול מדי. הרב משה לוין הציע להעביר את יום העצמאות לכ"ח באייר[4]. ב-12 במאי 1968 קבעה גם הממשלה את כ"ח באייר כיום חגה של ירושלים[5]. בשנת תשנ"ח (1998) אושר בכנסת חוק יום ירושלים.

השם "יום ירושלים" שאול ממזמור תהילים קל"ז ("על נהרות בבל"), אך בהקשר הפוך, ליום שבו חרבה ירושלים: ”זְכֹר ה' לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָ‍ִִם, הָאֹמְרִים: "עָרוּ, עָרוּ, עַד הַיְסוֹד בָּהּ".” (ספר תהילים, פרק קל"ז, פסוק ז').

יום ירושלים הראשון

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – יום ירושלים הראשון

בשנת 1968 בקשו צעירי המפד"ל לערוך עצרת גדולה לכבוד יום ירושלים ברחבת הכותל המערבי, אך נתקלו בהתנגדות של הממשלה[3]. בסופו של דבר העצרת התקיימה בסמוך לעיר העתיקה, בהשתתפות הרב הראשי לישראל, איסר יהודה אונטרמן, ומשתתפים רבים.

חוק יום ירושלים

בשנת 1998 העניקה הכנסת למועד זה מעמד בחקיקה, באמצעות חוק יום ירושלים, התשנ"ח-1998,[6] שנחקק על פי הצעת החוק של חבר הכנסת חנן פורת (מפד"ל). בדברי ההסבר להצעה נאמר:

עם מלאת 30 שנה לשחרורה ואיחודה מחדש של ירושלים בירת ישראל, יש מקום לציין זאת באופן ממלכתי כיום חג לאומי. את מהות ירושלים, רום התקוות ופסגת השאיפות, שאותה אנו מעלים על ראש שמחתנו, יש לציין ולייחד ביום המסמל את מרכזיותה בחיי עם ישראל אשר שב לארצו, הקים את מדינתו והכריז על ירושלים כבירתו הנצחית. יום מיוחד זה, יחזור וידגיש את אחדות כל העם והמדינה סביב ירושלים

הצעת חוק יום ירושלים, התשנ"ז-1997, ה"ח 2625 מ-17 ביוני 1997

רעיון דומה של קביעת היום בחוק העלה כבר בשנת 1979 עו"ד שמואל להיס, מנכ"ל הסוכנות היהודית, בפני ההנהלה הציונית[7].

אירועי החג

בעבר, יום או יומיים לפני החג התקיימה מדי שנה צעדה גדולה תחת הכותרת "ההתיישבות מצדיעה לירושלים" ובה השתתפו אלפי צועדים, רובם אנשי ההתיישבות העובדת והחינוך ההתיישבותי.[8]

הרב צבי יהודה קוק ביום ירושלים תשמ"א (1981) בישיבת מרכז הרב עם הרב שלמה גורן והרב אברהם שפירא (משמאל לימין)
ראש ישיבת מרכז הרב הרב יעקב שפירא עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס יום ירושלים, תשע"ה

במוצאי יום ירושלים מתקיימת מדי שנה עצרת הודיה גדולה בישיבת מרכז הרב, בהשתתפות רבנים רבים מחוגי הציבור הדתי לאומי ואישי ציבור. פעמים רבות מגיעים הרבנים הראשיים לישראל, נשיא המדינה, ראש הממשלה, שרים, ראש עיריית ירושלים, חברי כנסת והרמטכ"ל לעצרת זו. בעבר התקיימה עצרת זו בליל יום ירושלים ולאחר חצות הלילה התקיימה צעדה מהישיבה אל הכותל המערבי.

החל משנת 2011 מתקיימת תפילת שחרית בכותל המערבי בהשתתפות אלפים רבים מבחורי הישיבות הגבוהות, ישיבות ההסדר, ישיבות קטנות וישיבות תיכוניות מהציונות הדתית. את התפילה יזם וארגן הרב אלישע אבינר. בדרך כלל משתתפים גם רבים מרבני הציונות הדתית והרבנים הראשיים לישראל.[9]

האירוע המרכזי של היום הוא ריקוד דגלים, שמתקיים בשעות אחר הצהרים. במהלך אירוע זה, מגיעים לירושלים עשרות אלפי אנשים, רובם בני נוער מן הציונות הדתית. החוגגים מקיימים תהלוכה גדולה מלווה בשירים, ריקודים ודגלים. התהלוכה יוצאת ממרכז העיר (גן סאקר וגן העצמאות), נכנסת אל העיר העתיקה משעריה ומסתיימת בכותל המערבי לתפילה המונית.

אירועי היום כוללים טקס ממלכתי בגבעת התחמושת, שהייתה מאתרי הלחימה הקשים בקרבות בירושלים. עיריית ירושלים עורכת ביום זה את טקס חלוקת אותות יקיר ירושלים. עוד מתקיימים בבירה סיורים, הופעות ותערוכות[10].


מנהגים דתיים

בבתי הכנסת הדתיים לאומיים נחגג היום באמירת הלל. בקרב היהדות החרדית היו דעות שונות בעניין[11]. כיום היום אינו מצוין ברוב הקהילות החרדיות[12].

בישיבות מועצת הרבנות הראשית מי"ז באדר תשכ"ח (17 במרץ 1968) הוחלט לקבל את הצעתו של הרב איסר יהודה אונטרמן שבה נאמר:

”נקבע יום כ"ח באייר כיום הודיה ושמחה... בפסוקי דזמרא יאמר הצבור את שירת הים (מן ויושע ה' – עד ה' ימלוך לעולם ועד) פסוק בפסוק בהטעמה, אחרי תפילת שמונה עשרה כרגיל יאמרו הלל שלם בברכה... אחרי תפלת עלינו אומרים פרק ק"ז בתהילים המדבר מקבוץ גלויות ומסדרים בבית סעודת משתה ושמחה”, וכן: ”אין לנהוג באותו יום הגבלות של ספירה, אחרי שבכמה קהילות בישראל לא נוהגים בהגבלות אחרי ל"ג בעומר, וכל שכן שזה נדחה עתה מפני חשיבות הנס שעשה הקב"ה לעמו ישראל בנצחונם על אויביהם ושחרורה של ירושלים עיר הקודש.”[13]

כאשר חל כ"ח באייר ביום שישי, מוקדמים הטקסים ליום חמישי, כ"ז באייר, כדי להימנע מחילול שבת, אבל החלק הדתי של היום (אמירת ההלל ומזמורי התודה) ממשיך להיערך ביום שישי, כ"ח באייר[14]. כמו כן, לפי החלטת הרבנות הראשית משנת 2012 (ה'תשע"ב), כאשר כ"ח באייר חל ביום ראשון נדחים האירועים ממוצאי שבת למחרת היום[15][16].

נכתבו גרסאות מיוחדות לתפילת על הנסים עבור יום זה[17].

תמיכה והתנגדות פוליטית

ביום ירושלים ה'תשנ"ב (1992) נחתמה אמנת ירושלים, הצהרת אמונים של מדינת ישראל לעיר, במשכן הנשיא.

ביום ירושלים ה'תשנ"ה (1995) בטקס בגבעת התחמושת, ראש הממשלה יצחק רבין, הרמטכ"ל במלחמת ששת הימים, הביע אמונים לירושלים מאוחדת, בהצהרה שבאה כתגובה לטענות הימין על כך שתוכנית אוסלו תביא לחלוקת ירושלים ושסלילת כביש 1 בחלקו הטבעתי לאורך קו התפר ובין מזרח העיר למערבה, היא למעשה הצהרת כוונות של הממשלה לקבוע שם את הגבול.

חלק מהשמאל ומהציבור הערבי במדינת ישראל רואים ביום ירושלים יום המציין את כיבושם של יהודה והשומרון וחבל עזה, על הכוחנות הכרוכה בכך לדעתם[18]. בשנת 2014 הגישה סיעת מרצ הצעת חוק לביטול חוק יום ירושלים[19].

ביום ירושלים ה'תשפ"א (10 במאי 2021) במהלך ריקוד הדגלים, שיגר ארגון הטרור חמאס כעשר רקטות לאזור ירושלים מרצועת עזה. הדבר הוביל לפתיחת מבצע שומר החומות.

הציבור העיקרי החוגג את יום ירושלים הוא בני הציונות הדתית. רבים מהם אומרים הלל ביום זה, בדומה ליום העצמאות[20].

מחוות ומתנות לכבוד יום ירושלים

לכבוד יום ירושלים ה-50 (2017) הכיר הפרלמנט הצ'כי בירושלים כבירתה של מדינת ישראל[21][22][23].

לקראת יום ירושלים ה-51 (2018) נשיא פרגוואי הוראסיו קארטס הודיע שבכוונתו להעביר את שגרירות פרגוואי לירושלים עד סוף כהונת ממשלתו. הנשיא ופמלייתו הגיעו לישראל לטקס חנוכת השגרירות בירושלים ואז התקיים הטקס הרשמי לקביעת השגרירות בעיר[24]. ב-25 במאי 2018 כ"ח באייר ה'תשע"ח אישרה הכנסת, ביוזמת שר התיירות יריב לוין את פרויקט הרכבל בירושלים, שמתעתד להיות הרכבל לכותל ועתיד לעבור בחלקיה התיירותים של ירושלים[25][26].

יום שעלבים

בזמן מלחמת ששת הימים נכנס היישוב שעלבים לכוננות עליונה בשל סמיכותו לגבול עם ירדן, עם עלות בוקר יום רביעי, כ"ח באייר, החלו הירדנים להפגיז את הקיבוץ באש תותחים, ובסופו של יום ניצלו בנס מהריגת בני היישוב שעלבים כפי שנמצא בפרוטוקול הירדני לאחר מכן[27][28]. בעקבות פרסום הידיעה, הייתה תחושה של נס גדול בקיבוץ ובישיבה הסמוכה לו. אנשי היישוב נוהגים לציין את יום ירושלים, כ"ח באייר, גם כ"יום שעלבים", בו מודים לאלוקי ישראל כל שנה על נס ההצלה[29].

יום הזיכרון לנספים בעליית יהודי אתיופיה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל

עדת ביתא ישראל מעולי אתיופיה נוהגים לקיים ביום ירושלים טקס לזכרם של יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לארץ ישראל וזאת בשל הסיסמה שלוותה את עלייתם ל"ירושלים". בשנת 2004 החליטה ממשלת ישראל להפוך טקס זה לטקס ממלכתי[30] המתקיים באתר ההנצחה לזכר יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל בהר הרצל.

מאז הפיכת הטקס לממלכתי, שותפו אף יהודי הפלשמורה, שעלו אחרי מבצע שלמה והתגיירו, אף על פי שכקבוצה אינם משתתפים בחג הסיגד הנחוג בערב ראש חודש כסלו בטיילת ארמון הנציב מול הר הבית[31].

לקריאה נוספת

  • פרופ' נחום רקובר, הלכות יום העצמאות ויום ירושלים, ירושלים תשמ"ה.
  • הרב אורי בצלאל פישר, הלכות יום העצמאות ויום ירושלים: מעבדות לחירות, ממוות לחיים, מחושך לאור גדול, ראשון לציון תשס"ח.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "חבר הרבנים" מציע לקבוע יום כ"ח באייר חג הודייה לשחרור ירושלים, הצופה, 14 בדצמבר 1967
  2. ^ על פי פרוטוקולי הרבנות הראשית, בעמודים 82–86 הישיבה מח' בטבת, בעמודים 106–108 הישיבה מיום א' בסיון
  3. ^ 3.0 3.1 אליעזר שפר, "כיפה אחת", גיליון 5, אייר תשס"ז.
  4. ^ כ"ח אייר כיום הודייה על הנצחון, הצופה, 8 במרץ 1968
  5. ^ "והנצח זו ירושלים" - 40 שנה לירושלים המאוחדת, אתר הכנסת.
  6. ^ חוק יום ירושלים, התשנ"ח-­1998, ס"ח 1663 מ-31 במרץ 1998
  7. ^ רעיה יגלום, קרדיט חסר, באתר הארץ, 23 במאי 2012
  8. ^ יום ירושלים צריך לחזור להיות היום של כולם, צריכים רק לחפש מכנה משותף | ליאורה מינקה | מעריב, https://www.maariv.co.il. ההתיישבות מצדיעה לירושלים, www.scooper.co.il
  9. ^ ישיבות ההסדר עלו לירושלים לשבת, באתר ערוץ 7, ‏2015-05-16. יום ירושלים: "תפילת בני הישיבות בכותל תתקיים, לפי ההנחיות", www.kipa.co.il
  10. ^ מופעים, סיורים ותערוכות מרהיבות: שבוע ירושלים יוצא לדרך, www.jerusalem.muni.il
  11. ^ ראו: הרב שריה דבליצקי,"קביעת יום הודיה בעקבות מלחמת ששת הימים" (מובא בספר הלכות יום העצמאות ויום ירושלים, בעריכת הרב פרופ' נחום רקובר)
  12. ^ אולם יש שנהגו לציינו. כך למשל בחסידות סלונים לא אומרים תחנון.
  13. ^ נחום רקובר, הלכות יום העצמאות ויום ירושלים, ירושלים תשל"ג, עמ' שנג.
  14. ^ יום ירושלים, תשובות באתר "ישיבה".
  15. ^ אורי פולק, הרבנות הראשית דחתה את חגיגות יום ירושלים, אתר כיפה, 16 באפריל 2012.
  16. ^ מכתב מזכיר מועצת הרבנות הראשית בעניין, אתר הרבנות הראשית.
  17. ^ ראו כאן
  18. ^ ישי פרידמן, סטודנטים נגד יום י-ם: "לגיטימציה לכיבוש", באתר nrg‏, 4 באפריל 2013
  19. ^ אתר למנויים בלבד יהונתן ליס, מרצ דורשת לבטל את הגדרת יום ירושלים כ"חג לאומי", באתר הארץ, 27 במאי 2014.
    נוסח הצעת החוק באתר הכנסת.
  20. ^ שמואל רוזנר וקמיל פוקס, יהדות ישראלית: דיוקן של מהפכה תרבותית, כנרת זמורה ביתן, 2018
  21. ^ ביום ירושלים: הפרלמנט הצ’כי הכיר בעיר כבירת ישראל, ערוץ 20
  22. ^ איתמר אייכנר, היסטוריה בצ'כיה: הפרלמנט הכיר בירושלים כבירת ישראל, באתר ynet, 24 במאי 2017
  23. ^ אריאל כהנא, היסטוריה: הפרלמנט הצכי הכיר בי-ם כבירת ישראל, באתר nrg‏, 24 במאי 2017
  24. ^ איתמר אייכנר, נשיא פרגוואי יחנוך את השגרירות בירושלים, באתר ynet, 7 במאי 2018
  25. ^ שר התיירות אמר כי "הרכבל עתיד לשנות את פניה של ירושלים, לאפשר גישה קלה ונוחה לתיירים ולמבקרים בכותל, ולשמש אטרקציה תיירותית יוצאת דופן בחשיבותה. "אין יום חגיגי יותר לאישור ההחלטה מאשר 'יום ירושלים', ואני מברך על שלב נוסף בדרך להקמת הפרויקט החשוב הזה"
  26. ^ לכבוד יום ירושלים אושר פרויקט הרכבל העולה עשרות מיליוני שקלים
  27. ^ מגיני הקיבוץ השיבו באש מקלעים ומרגמות לעבר הירדנים במשך מספר שעות. כוח שריון ישראלי הצליח להבקיע את מערך ההגנה הירדנית במצודה המבוצרת ולכבוש את האזור. היה חשש מפני קרב ממושך והרוגים רבים, וזה הסתיים בכיבוש מהיר של האזור ללא נפגעים, ובפועל לטרון נכבשה בזמן קצר על ידי כוחות צה"ל, והאיום הירדני הוסר. בתום המלחמה מסר דובר צה"ל כי במפקדת החטיבה ההאשמית הירדנית ליד רמאללה נמצאו תוכניות מבצעיות לפשיטות על יישובים ישראליים ובהם שעלבים. באחת הפקודות, מאפריל 1967, נכתב: "מטרת מפקדת החזית המערבית לבצע התקפה על היישוב שעלבים במגמה להרוס, להרוג כל מי שישנו בו ולחסל את היחידה הנמצאת בו"
  28. ^ זאב וילנאי, שעלבים וסביבותיה, הוצאת קבוצת שעלבים, תשכ"ח, עמ' 42-47
  29. ^ אביאל הלוי, הפקודה שלא בוצעה: "הריסת היישוב שעלבים והריגת כל התושבים", באתר הקול היהודי, ‏7 במאי 2013
  30. ^ טקס לציון זכרם של יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל, החלטה מספר 1425 של ממשלת ישראל ה-30, משנת 2004, באתר של משרד ראש הממשלה, תמונות מטקס הזיכרון הממלכתי ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם למדינת ישראל, תפוז אנשים.
  31. ^ צדים את בני הפלשמורה (באתר ביתא ישראל)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0