תפילה לשלום המדינה
 |
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
| |
| בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת. |
תפילה לשלום המדינה היא תפילה הנאמרת בשבתות ובחגים בבתי הכנסת בישראל ובתפוצות, שמתפלליהם נמנים עם החוגים הדתיים לאומיים. בתפילה מובעת בקשה להשראת הברכה על מדינת ישראל והצלחתה, לסיוע מן השמים למנהיגי המדינה, ולקיבוץ גלויות לתוכה. תפילה זו היא למעשה הגרסה הישראלית של תפילה לשלום המלכות, שהייתה נהוגה בגלויות השונות.
היסטוריה
התפילה פורסמה לראשונה בעיתון "הצופה" מיום שני, ט"ז אלול ה'תש"ח, 20 בספטמבר 1948 ובעיתון "הארץ" יום לאחר מכן[1][2].
תפילה זו נתקנה בידי הרבנים הראשיים לישראל, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג והרב בן ציון חי עוזיאל. במשך שנים רבות רווחה ההנחה שהסופר ש"י עגנון הוא זה שכתב את התפילה, אך החוקר יואל רפל הפריך טענה זו[1][2][3], והוכיח כי עגנון נתבקש לסייע בכתיבתה בלבד[4], דבר שזכה לאישורו של חמדת עגנון, בנו של ש"י עגנון.
מדינת ישראל מכונה בתפילה "ראשית צמיחת גאולתנו". ביטוי זה, והסתייגות מן המדינה בכלל, הם אחדות מן הסיבות בשלן אין מוכנים החרדים לומר את התפילה בבתי כנסיותיהם. למעשה, הפכה אמירת תפילה זו, ובמידה פחותה התפילה לשלום חיילי צה"ל, לאחד ההבדלים המרכזיים בין התפילה בבתי כנסת חרדים לבין התפילה בבתי כנסת דתיים לאומיים.
זמן אמירת התפילה נקבע לשלב שבין סיום קריאת התורה וההפטרה להחזרת ספר התורה למקומו בארון הקודש, לפי מנהג קהילות אשכנז. בבתי הכנסת הספרדיים ועדות המזרח מקובל לאומרה בשעת הוצאת ספר התורה, בנקודה זו בתפילה מקובל היה במשך דורות להוסיף ברכות שונות, ביניהן ברכה לשליט המדינה - "תפילה לשלום המלכות" אותה היו אומרים בקהילות אירופה, ובה בקשות לשלום המלכות, המלך או הקיסר, יורש העצר ומשפחתו הקרובה. ההמלצה להתפלל תפילה זו, מוזכרת במשנה, מסכת אבות, פרק ג', משנה ב': "הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה, איש את רעהו חיים בלעו". אחרי קום המדינה היו, שלצד התפילה לשלום המדינה, קראו גם תפילה לשלום נשיא מדינת ישראל, אך הדבר כמעט אינו מקובל.
לתפילה לשלום המדינה יש ניגון אופייני, שחובר בידי המלחין היהודי-אמריקני סול זים לרגל יובל החמישים למדינת ישראל (קישור לביצוע היצירה) ויש בתי כנסת אשר מקובל בהם לנגן אותה במועדים בצורה שונה וחגיגית. הקהל עומד במהלך הקראתה בידי החזן.
בתקופות שבהן שררה עוינות גדולה בין חוגים דתיים לאומיים ימניים לבין הממשלה, בעיקר בתקופה שמחתימת הסכם אוסלו ועד רצח יצחק רבין וכן בזמן תוכנית ההתנתקות, היו שנמנעו מלומר את התפילה, או שערכו בה שינויים שהביעו את זעמם על הנהגת המדינה. בחלק מן הנוסחים שונו המילים "שלח אורך ואמתך לראשיה, שריה ויועציה ותקנם בעצה טובה מלפניך" למילים המדגישות את רצונם למנהיגים יראי אלוקים וישרים בראש המדינה.
במסגרת חגיגות שנת ה-50 לשחרור ירושלים, התקיים מסדר מיוחד ובה נאמרה לראשונה התפילה כחלק מטקס רשמי.
נוסח התפילה
אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ, בָּרֵךְ אֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, רֵאשִׁית צְמִיחַת גְּאֻלָּתֵנוּ. הָגֵן עָלֶיהָ בְּאֶבְרַת חַסְדֶּךָ, וּפְרֹשׁ עָלֶיהָ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ, וּשְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ לְרָאשֶׁיהָ, שָׂרֶיהָ וְיוֹעֲצֶיהָ, וְתַקְּנֵם בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ. חַזֵּק אֶת יְדֵי מְגִנֵּי אֶרֶץ קָדְשֵׁנוּ, וְהַנְחִילֵם אֱלֹהֵינוּ יְשׁוּעָה וַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן תְּעַטְּרֵם, וְנָתַתָּ שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וְשִׂמְחַת עוֹלָם לְיוֹשְׁבֶיהָ.
וְאֶת אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל פְּקָד-נָא בְּכָל אַרְצוֹת פְּזוּרֵיהֶם, וְתוֹלִיכֵם מְהֵרָה קוֹמְמִיּוּת לְצִיּוֹן עִירֶךָ וְלִירוּשָׁלַיִם מִשְׁכַּן שְׁמֶךָ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה עַבְדֶּךָ: "אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמַיִם, מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ. וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ, וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ" (דברים ל, ד-ה).
וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ, וְלִשְׁמֹר אֶת כָּל דִּבְרֵי תּוֹרָתֶךָ. וּשְׁלַח לָנוּ מְהֵרָה בֶּן דָּוִד מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ, לִפְדּות מְחַכֵּי קֵץ יְשׁוּעָתֶךָ. הוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזֶּךָ עַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל אַרְצֶךָ, וְיֹאמַר כֹּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ: "ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ, וּמַלְכוּתו בַּכּל מָשָׁלָה". אָמֵן סֶלָה.
ראו גם
לקריאה נוספת
- יואל רפל, התפילה לשלום המדינה - תולדותיה תכניה ופירושה, ישראל תשע"ח.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: תפילה לשלום המדינה |
- נוסח התפילה לשלום המדינה באתר מוריה
- הקלטות של תפילה לשלום מדינת ישראל באתר מרכז המוזיקה של הספרייה הלאומית
- לשלומה של מלכות מאתר עמותת צהר
- שלמה אבינר, אני אומר תפילה לשלום המדינה, באתר "כיפה"
- יאיר שלג, ושלח אורך לראשיה, שריה ויועציה, באתר הארץ
- יואל רפל, תפילה מיוחסת בת שישים, מקור ראשון 19.9.08
- יואל רפל, וזה סופי: נחשפה זהותו של מחבר התפילה לשלום המדינה, באתר הספרייה הלאומית, ינואר 2017
- 'תפילה לשלום מדינת ישראל', הצופה, 20 בספטמבר 1948, עמ' 2.
- יואל רפל | מי באמת חיבר את התפילה לשלום המדינה? | גלגוליה של התפילה לשלום המדינה: תפילה אחת נוסחים רבים | בבלוג הספרייה הלאומית, מרץ-אפריל 2018
- 'ש"י עגנון או הרב הרצוג? התעלומות שמאחורי התפילה לשלום המדינה', מוסף שבת של העיתון מקור ראשון, ג' באייר תשע״ח
- דיוויד סלע, תעלומת מחבר "התפילה לשלום המדינה", באתר ישראל היום, 28 ספטמבר 2018
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 יואל רפל, תפילה מיוחסת בת שישים, מקור ראשון 19.9.2008.
- ^ 2.0 2.1 יואל רפל, זהותו של מחבר התפילה לשלום המדינה, מאמר נספח למחזור ליום העצמאות בהוצאת קורן ירושלים.
- ^ יואל רפל, גלגוליה של התפילה לשלום המדינה: תפילה אחת נוסחים רבים בבלוג הספרייה הלאומית.
- ^ מקור הטעות לדברי רפל, הוא דף עם נוסח התפילה בכתב ידו של עגנון. רפל מצא את הנוסח המקורי בכתב ידו של הרב הרצוג. עגנון עצמו מעולם לא טען כי הוא זה שכתב את התפילה, אך גם מעולם לא הכחיש זאת.
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
