רצח שרה חלימי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: שגיאות רבות בהערות השוליים, ניסוחים קלוקלים שנראים כמו תרגום מכונה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
רצח שרה חלימי
תאריך 4 באפריל 2017
מקום בלוויל, פריז
מטרה אישה יהודיה
הרוגים 1
מיקום הרצח
(למפת פריז רגילה)
Paris department land cover location map.svg
 
מיקום הרצח
מיקום הרצח

שרה חלימי הייתה רופאה ומנהלת גן צרפתיה בגמלאות, שהותקפה ונרצחה בדירתה ב-4 באפריל 2017. הרצח נבע ממניעים אנטישמיים. חלימי הייתה היהודיה היחידה שהתגוררה בבניין, התוקף צעק "אללה אכבר" במהלך ההתקפה ולאחר מכן הכריז "אני הרגתי את השטן". בקרב הקהילה היהודית הצרפתית רווחה התחושה כי זוהי דוגמה מובהקת לאנטישמיות בצרפת המודרנית (אנ')[1].

במשך כמה חודשים היססה ממשלת צרפת וחלק מהתקשורת הצרפתית לתייג את ההרג כאנטישמי, מה שהוביל לביקורת מצד אנשי ציבור כמו ברנאר-אנרי לוי. בסופו של דבר הממשלה הודתה כי המניע לרצח היה אנטישמי, אך בשנת 2019 הוכרז כי התוקף אינו אחראי למעשיו מכיוון שצרך טרם המעשה קנאביס, שגרם לו למצב של פסיכוזה[2][3]. על ההחלטה הוגש ערעור לבית המשפט העליון,[4] שבשנת 2021 אישר את פסיקת בית המשפט והערעור נדחה.[5] נשיא צרפת עמנואל מקרון קרא לאחר החלטת בית המשפט העליון לשנות את החוק שאפשר את שחרורו של הרוצח ללא משפט[6].

הרצח הושווה לרצח מיריי קנול (אנ') באותו רובע פחות משנה לאחר מכן, ולרצח אילן חלימי 11 שנים קודם לכן.

תיאור האירוע

ד"ר שרה אטאל-חלימי, אישה יהודייה בת 65, הייתה רופאה בגמלאות ואם לשלושה ילדים, שהוכתה ונרצחה באמצעות השלכתה מחלון ביתה. לא ברור האם מצאה את מותה טרם הנפילה או אם המוות התרחש כתוצאה מהנפילה. הרצח אירע בדירת מגוריה, בקומה השלישית ברובע בלוויל בפריז ב-4 באפריל 2017[7][8].

קובילי טראורה, שכן בן 27, סוחר סמים ומכור לסמים טען לאי-שפיות והועבר מיד לאחר הרצח לבית חולים פסיכיאטרי[9]. מהגר אפריקאי ממאלי[10], דווח כי טראורה זעם בעקבות סכסוך משפחתי. הוא נכנס לדירת שכנים שהצליחו להמלט, לסגור עצמם בחדר השינה ולהזעיק את המשטרה. בני המשפחה המתינו בפחד כשהם שומעים את הפורץ מדקלם מחוץ לדלת חדר השינה פסוקים מהקוראן.

השוטרים הגיעו לבניין הלא נכון בזמן שטורו טיפס דרך המרפסת לדירתה של חלימי, השכנה היהודיה היחידה בבניין[11]. כאשר הגיעו השוטרים לדירה הראשונה אליה נכנס הפורץ, במקום לפרוץ הם המתינו להגעת חוליית עילית של המשטרה. בה בעת נכנסו למוקד החירום של המשטרה שיחות טלפון נוספות שדיווחו על מה שנשמע כאישה שצועקת בעת שגבר מכה אותה וצועק לה לסתום את הפה, קורא "אללה אכבר", ו"הרגתי את השטן"[12].[13]

לאחר שזרק את חלימי מחלון ביתה בקומה השלישית, חזר טראורה לדירה הראשונה אליה פרץ. בדירה עדיין הסתתרה המשפחה בחדר וחיכתה להגעת המשטרה. בני המשפחה שמעו אותו שוב מתפלל בקול[14][15][16].

המחוז השני של המשטרה השיפוטית (DPJ השנייה) בפריז היה אחראי על החקירה. ב-7 באפריל 2017 הכריז התובע פרנסואה מולינס, שנפתח תיק בחשד להריגה מכוונת, כי לא ניתן היה להחשיב את הרצח כמעשה אנטישמי. עם זאת ציין כי החוקרים יבחנו אפשרות זו[17].

העיתון ליברסיון דיווח כי טראורה מעולם לא הובא לבית חולים פסיכיאטרי לפני כן, אך נכלא מספר פעמים בגין עבירות שונות, ביניהן אלימות חמורה. ניתוח טוקסיקולוגי העלה הימצאות של קנאביס בדמו. לאחר שנלקח למעצר ללא התנגדות, נאבק בשוטרים ונשלח על ידי רופא כנדרש לאבחון בבית חולים פסיכיאטרי. הוא לא נחקר על ידי המשטרה. תוצאות ההערכה הפסיכיאטרית תוכננו להינתן באמצע יוני, ובסופו של דבר נדחו לסוף אוגוסט. תוצאות הבדיקה הראו כי אינו כשיר לעמוד לדין בשל השימוש בקנאביס[18].

הליכים משפטיים ותלונות

גיסתה של חלימי הגישה תלונה ב-20 ביוני 2017 על רפיון בתפקוד המשטרה בטיפול באירוע וחוסר התיאום שלה[19].

ב-10 ביולי 2017 קובילי טראורה הועבר למעצר והובא לדיון בפני שופט חוקר. הוא אישר את השתלשלות האירועים עד הרצח, תוך שהוא מכחיש כל קשר לאנטישמיות: "הרגשתי כמו דיבוק. הרגשתי מונע מכוח חיצוני, כוח שדים." הוא ייחס את מצבו לצריכת הקנאביס[20].

ב-12 ביולי 2017, הואשם טראורה ב"הריגה מכוונת של הגברת אטאל-חלימי". הוא הורשע גם בגין כליאה בכפייה של השכנים שדרך ביתם טיפס לדירתה של חלימי. הוא הושם תחת צו-אזהרה אך נשאר בבית חולים. בריז'יט קסטר, נציגת הרובע ה-17 בפריז, הפנתה שאלה בנושא להתייחסות שר הפנים הצרפתי[21]. בספטמבר 2017 תיאר התובע במשפט את הרצח כפשע אנטישמי.[22]

בפברואר 2018 הודה החוקר האחראי על החקירה כי הרצח היה בעל אופי אנטישמי, כמו שצוין גם בפני כתב של האג'נס צרפת-פרס (AFP) על ידי מקור שיפוטי[23][24].[25][26]

השופטת החוקרת של המקרה קראה להגן על הרוצח מפני הקהילה היהודית[27]. ביולי 2019 קבע שופט חוקר כי סביר להניח שטראורה אינו אחראי פלילית למעשיו מכיוון שהשימוש הכבד שלו בקנאביס העמיד אותו במצב של פסיכוזה המכונה בצרפתית bouffée délirante.[28] פסיקה זו אושרה בסוף שנת 2019 על ידי בית המשפט לערעורים בפריז[29][30] ובשנת 2021 על ידי בית המשפט העליון, שהוא בית המשפט האחרון לערעור בצרפת[5].[31] לאחר מכן הודיעו עורכי הדין של משפחת חלימי על כוונתם להעביר את התיק לבית הדין האירופי לזכויות אדם.

תגובות פוליטיות

"הטיימס" דיווח ב-23 במאי 2017 כי לפי ז'אן אלכסנדר בוכינגר, עורך דין של משפחת הקורבן, היה על הרוצח להיות מואשם ב"רצח אנטישמי בנסיבות מחמירות". עוד דווח כי קבוצות מיהודי צרפת טוענות כי אישום זה לא ניתן בשל החשש מהתגברות התמיכה במפלגת החזית הלאומית.[32]

ב-16 ביולי 2017 הדגיש פרנסיס קליפאת, נשיא ה-CRIF (המועצה המייצגת את כלל הארגונים היהודיים בצרפת), את האופי האנטישמי של הרצח במהלך אירוע ההנצחה לגירוש היהודים מפריז (1942). נשיא צרפת עמנואל מקרון ביקש אז מבית המשפט לבאר את העניין על אף טענות הרוצח[33][34][35].

ב-1 ביוני 2017, חבר הפרלמנט האירופי הבלגי בפרלמנט האירופי, פרדריק ריז, גינה את "השתיקה המצמררת" של הרשויות בצרפת על רצח חלימי במהלך דיון בפרלמנט האירופי על המאבק באנטישמיות[36].

בדצמבר 2019 מתח הנשיא עמנואל מקרון ביקורת על קביעת בית המשפט לערעורים בפריס כי טראורה אינו כשיר למשפט ואמר "גם אם בסופו של דבר השופט החליט שאין אחריות פלילית, יש צורך במשפט"; שופט בית המשפט העליון, שהיה עתיד אשר לידון בערעור על ממצא בית המשפט לערעורים, נזף במקרון על קריאתו.[37]

תגובה ציבורית

רצח חלימי עורר תגובה ציבורית משמעותית בצרפת ובעולם. אינטלקטואליים, אנשי תקשורת, פעילים פוליטיים וקהילות יהודיות דרשו לחקור את האנטישמיות והטרור האיסלאמי כמניעים אפשריים, והאשימו את ממשלת צרפת ואת העיתונות הצרפתית בטיוח המניע לאירוע.[38][39]

ב-9 באפריל 2017, כ-2,000 איש נכחו בצעדה לזכרה של חלימי שאורגנה על ידי המועצה המייצגת של המוסדות היהודיים בצרפת (CRIF). בצעדה עלתה הקריאה לפרסם את "כל האמת" הנוגעת למקרה. הצעדה, שהפכה גם למחאה נגד אנטישמיות, החלה בתחנת המטרו המקומית בלוויל והסתיימה בזירת הרצח של שרה חלימי[40][41].

התובע בפריס, פרנסואה מולינס, קיבל את נציגי הקהילה היהודית וניסה להרגיעם כי הנושא אינו אנטישמיות, אך האפשרות נבדקת[42][43]. לדברי ז'יל וויליאם גולדנאדל, פרשן פוליטי צרפתי ועורך דינם של משפחת חלימי, לרוצחה של שרה חלימי היה "פרופיל של אסלאמיסט רדיקלי, ובכל זאת איכשהו יש התנגדות לקרוא לו כך".[38]

אלכסנדרה לאינל-לבסטין, אקדמאית צרפתית, פרסמה ב-25 במאי 2017 מכתב פתוח בעיתון "אטלנטיקו" שכותרתו "מאילן לשרה חלימי, צרפת לא ראויה". היא פנתה לז'ראר קולומב, שהתמנה לשר הפנים שבוע קודם לכן, והוקיעה את צרפת כ"מדינה שבה שוב ניתן להתנקש בחיי יהודים מבלי שארצנו תופרע ולו במעט"[44].

שבעה עשר אינטלקטואלים, ביניהם מישל אונפריי, אליזבת בדינטר, ז'אק ג'וליארד, ז'ורז' בנסואן, אלן פינקלקראוט ומרסל גאושה, שהשתתפו במאמר המרכזי ב"לה פיגארו" ב-2 ביוני 2017, ביקשו לשפוך אור "על מותה של האישה הצרפתייה בת הדת היהודית שנרצחה בקריאות 'אללה אכבר'". הם גינו את מה שכינו "הכחשת האמת" ואת העובדה ש"פשע זה של ברבריות נדירה", המתרחש באמצע מסע בחירות לנשיאות, "זכה לתשומת לב מועטה מהתקשורת".[45][46]

ב-5 ביוני 2017 הדגיש ברנאר-אנרי לוי את העובדה שלמרות שכששרה חלימי עונתה והושלכה מהחלון נשמעו צעקות "אללה אכבר", מערכת הצדק והעיתונות "אינן ששות לבטא את המילה 'אנטישמיות'"[47]. באותו יום העלה השופט העליון לשעבר פיליפ בילגר את מקרה חלימי במאמר דעה שפרסם ב"לה פיגארו"[48]. למחרת הוקיע בעל הטור ז'ראר לקלרק מ"רדיו נוטרדאם" את שתיקת התקשורת[49].

ב-8 ביוני 2017, תהה מישל אונפריי בסרטון על השתיקה סביב הרצח הזה: "איך נוכל להרוג את הגברת המסכנה הזו פעמיים? בכך שלא ניתן למידע הזה את ההד הראוי לו". עוד הוסיף כי "בכל פעם שיש הסלמה בטרור, יש הסלמה בהכחשת הטרור"[50].

ב-13 ביולי 2017 פרסם ה-CRIF ניוזלטר שעסק בעובדה שהרצח התרחש מאה ימים קודם לכן, החשוד עדיין תחת בדיקת כשירותו הנפשית, והאנטישמיות כגורם מחמיר ענישה הושמטה. "מדוע הוכחשה אנטישמית זו?" נכתב בניוזלטר[51].

במאי 2019 התלונן שמעון סמואלס ממרכז שמעון ויזנטל באירופה כי טראורה עדיין נחשב כבלתי כשיר למשפט. הוא טען כי אופי של הפשע הוא ללא ספק אנטישמי ואמר כי "אם הצדק מעוות ורצח מתורץ בהתמכרות לסמים, זהו תקדים לכך שכל נהג שיכור יזוכה באופן דומה"[52]. גם חבר הפרלמנט הצרפתי הגיב באופן דומה: "ההחלטה הזו מעבירה מסר ברור לכל הפושעים: כאשר גבר שותה ועובר עבירה, מדובר בנסיבות מחמירות. כשאחר צורך סמים בכמויות מוגזמות, מדובר בנסיבות מקלות והוא לא אחראי למעשיו. כמו רבים נוספים אני שואל היום - מי באמת חסר אחריות? היום אני מתבייש ועצוב. אני מרגיש שמעבר לרטוריקה, במאבק נגד האנטישמיות, צרפת התפטרה"[53].

סיקור תקשורתי

ה-"Jewish Telegraphic Agency", ה"ג'ואיש כרוניקל" (לונדון) ו- "The Times of Israel" העלו את סיפור רצח מיד לאחר התרחשותו וציינו את ההרג כפשע שנאה אפשרי.[54][55][56][57]

ב־25 במאי 2017 פרסם העיתונאי הצרפתי מארק ויצמן במגזין האמריקאי "טאבלט" מאמר ארוך המאשים את ממשלת צרפת והעיתונות הצרפתית בהסתרת מעשים אלה ואירועי אלימות אנטישמים אחרים.[58]

"לה מונד" לא פרסם את הסיפור עד ל-23 ביוני, (כחודשיים לאחר האירוע) ורק אז פורסם הסיפור ועלתה התהייה על שאלת האנטישמיות.[59]

ז'יל וויליאם גולדנאדל, עורך דינה של אחת מאחיות הקורבן, התבטא ב"לה פיגארו" ב-22 במאי כי "המתנקש מציג את הפרופיל הקלאסי של הפושעים האיסלאמיסטים הרגילים[...] אך מה שמכווץ את ליבו של אדם ושל עורך הדין הוא האדישות הציבורית". בנוסף הוא הדגיש את עברו המשפטי של החשוד ברצח[60].

העיתונות היהודית בצרפת דיווחה באיחור על האירוע. ב-9 ביוני 2017, טענה כי על סמך ראיות ועדים, אין אינדיקציה לאופי אנטישמי של הפשע, והביעה אמון ברשויות. העיתונים אף קראו ליהודי צרפת שלא להפיץ שמועות ברשתות החברתיות[61][62]

תומאס בידניץ', עורך דינו של טראורה, הצהיר ב-31 במאי כי ייתכן שהחשוד שהיה עדיין במאסר פסיכיאטרי, לא יועמד לדין[63].

בשנת 2017 ה"וושינגטון פוסט" סיקר מחדש את רצח אילן חלימי, ותיאר אותו כדומה לרצח שרה חלימי בעיקר מכיוון שהרשויות בצרפת סירבו באופן דומה להכיר באופיו האנטישמי של הרצח או לחקור אותו כטרור המונע אתנית ואידאולוגית.[64]

בסוף אפריל 2021, בהפגנה המונית שהתקיימה במשך שעות מאז הצהריים בכיכר טרוקדרו בפריז - ברחבת זכויות האדם, מול מגדל אייפל – נטלו חלק כ-20 אלף איש, רובם מהקהילה היהודית בצרפת, ועוד עשרות-אלפים קיימו הפגנות ברחבי צרפת והעולם, בין היתר בניו יורק ובישראל. המפגינים מחו נגד החלטת בית המשפט העליון בצרפת בפרשה. מנהיגים נוצרים ומוסלמים השתתפו אף הם לצד מנהיגי הקהילה היהודית במדינה, כדי להביע סולידריות[65]. לאחר ההפגנות אף נפגשה חברת הכנסת אמילי מואטי עם השגריר הצרפתי בישראל, אריק דנון בעניינה של חלימי[66].

הערות שוליים

  1. אלדד בק, צרפת: "רצח שרה חלימי - על רקע אנטישמי", ישראל היום, ‏18.09.2017
  2. French judge rules Jewish woman’s killer not responsible because he smoked weed | The Times of Israel, web.archive.org, ‏2019-11-30
  3. Agencies and TOI staff, Suspect in 2017 Paris killing of Jewish woman won’t stand trial, www.timesofisrael.com (בAmerican English)
  4. Theise, Philippe (1 במאי 2020). "Hundreds rally in Paris to seek justice for murdered Jewish woman Sarah Halimi". France24. בדיקה אחרונה ב-4 ביוני 2020. 
  5. 5.0 5.1 https://www.timesofisrael.com/liveblog_entry/french-top-court-rules-against-trying-muslim-who-killed-sarah-halimi/
  6. דמיאן פצ'טר, מקרון: "אפעל לשנות את החוק בעטיו זוכה רוצח שרה חלימי", ישראל היום, ‏19.04.2021
  7. BFMTV. "Femme défenestrée à Paris: le voisin interpellé, interné en psychiatrie". BFMTV (בצרפתית). בדיקה אחרונה ב-29 ביולי 2017. 
  8. Mickiewicz, Juliette (12 ביולי 2017). "Affaire Sarah Halimi: le suspect mis en examen pour meurtre". Le Figaro (בצרפתית). בדיקה אחרונה ב-29 ביולי 2017. 
  9. Sarah Halimi Was Murdered By a Muslim Attacker Reciting Verses From the Quran, But Was He a 'Terrorist'?, Tablet Magazine, ‏2017-05-26 (באנגלית)
  10. Devecchio, Alexandre (17 ביולי 2017). "Le meurtre de Sarah Halimi, une tragédie contemporaine". Le Figaro. בדיקה אחרונה ב-29 ביולי 2017. 
  11. 21/6/2017 | מאת ד"ר איווט אלט מילר, הרצח של שרה חלימי: השתקת שנאת היהודים בצרפת, Aishcoil-אש-התורה, ‏2017-06-21
  12. French intellectuals accuse authorities of covering up Jewish woman's slaying by Muslim neighbor, Jewish Telegraphic Agency, ‏2017-06-09 (בAmerican English)
  13. "Cette vieille dame assassinée qui panique la communauté juive et dont on parle peu". Slate.fr (בצרפתית). 7 באפריל 2017. בדיקה אחרונה ב-29 ביולי 2017. 
  14. Sarah Halimi Was Murdered By a Muslim Attacker Reciting Verses From the Quran, But Was He a 'Terrorist'?, Tablet Magazine, ‏2017-05-26 (באנגלית)
  15. Kovacs, Stéphane (18 ביולי 2017). "Affaire Sarah Halimi: ce que révèle le dossier". Le Figaro (בצרפתית). בדיקה אחרונה ב-29 ביולי 2017. 
  16. "Suspect in brutal murder of French-Jewish woman may not be tried". Times of Israel. בדיקה אחרונה ב-29 ביולי 2017. 
  17. Meurtre sauvage à Paris : démence ou antisémitisme ? - Libération, web.archive.org, ‏2017-06-06
  18. אלדד בק, כך טייחה התביעה הצרפתית את הכוונה האנטישמית לרצח, מידה, ‏2017-09-24
  19. "Meurtre de Sarah Halimi: ses proches dénoncent 'l'inertie de la police'". Lexpress.fr (בצרפתית). 23 ביוני 2017. בדיקה אחרונה ב-29 ביולי 2017. 
  20. ""Je l'ai jetée par la fenêtre": les déclarations du tueur présumé de Sarah Halimi". Lexpress.fr (בצרפתית). 13 ביולי 2017. בדיקה אחרונה ב-29 ביולי 2017. 
  21. "Brigitte Kuster saisit le ministre de l'Intérieur au sujet du meurtre de Sarah Halimi". Brigittekuster.fr (בצרפתית). בדיקה אחרונה ב-29 ביולי 2017. 
  22. "Killing of Paris Jewish woman was anti-Semitic crime, prosecutors finally say". Times of Israel. JTA. 20 בספטמבר 2017. בדיקה אחרונה ב-20 באוקטובר 2017. 
  23. "Meurtre de Sarah Halimi: le caractère antisémite finalement retenu". lexpress.fr (בצרפתית). 27 בפברואר 2018. 
  24. "Meurtre de Sarah Halimi: le caractère antisémite retenu". lefigaro.fr (בצרפתית). 27 בפברואר 2018. 
  25. "Murder of Sarah Halimi: the antisemitic character retained by the judge". Le Monde. AFP. 27 בפברואר 2018. בדיקה אחרונה ב-4 במרץ 2018. 
  26. "Murder of Jewish woman in Paris reclassified as anti-semitic attack". Telegraph. 28 בפברואר 2018. בדיקה אחרונה ב-28 במרץ 2018. 
  27. שופטת בפריז: "להגן על רוצחה של שרה חלימי מפני הקהילה היהודית", www.maariv.co.il
  28. Liphshiz, Cnaan (16 ביולי 2019). "French judge rules Jewish woman's killer not responsible because he smoked weed". Times of Israel. אורכב מ-המקור ב-2019-11-30. בדיקה אחרונה ב-3 ביוני 2020. 
  29. "Suspect in 2017 Paris killing of Jewish woman won’t stand trial". Times of Israel. 19 בדצמבר 2019. בדיקה אחרונה ב-6 ביוני 2020. 
  30. Sofia BOUDERBALA, Clare BYRNE, French judges rebuke Macron for criticism over case of slain Jewish woman, www.timesofisrael.com (בAmerican English)
  31. https://www.lemonde.fr/societe/article/2021/04/14/mort-de-sarah-halimi-la-cour-de-cassation-confirme-l-irresponsabilite-de-son-meurtrier-qui-ne-sera-pas-juge_6076764_3224.html
  32. Adam Sage (23 במאי 2017). "Antisemitic killing 'hushed up for election campaigns'". The Times. בדיקה אחרונה ב-29 ביולי 2017. 
  33. "Macron veut que "toute la clarté" soit faite sur le meurtre de Sarah Halimi". Lexpress.fr (בצרפתית). 16 ביולי 2017. בדיקה אחרונה ב-29 ביולי 2017. 
  34. "EN DIRECT. Commémoration de la rafle du Vel D'Hiv: "C'est bien la France qui organisa la rafle", déclare Emmanuel Macron...". 20minutes.fr (בצרפתית). בדיקה אחרונה ב-29 ביולי 2017. 
  35. Russell Goldman (17 ביולי 2017). "Macron Denounces Anti-Zionism as 'Reinvented Form of Anti-Semitism'". The New York Times. בדיקה אחרונה ב-29 באוגוסט 2017. [France President Macron] also called for an investigation into the death of Sarah Halimi, a 66-year-old woman who in April was thrown from the window of her Paris apartment 
  36. "Sarah Halimi: une députée Belge dénonce "le silence glaçant des autorités"". I24news.tv (בצרפתית). בדיקה אחרונה ב-29 ביולי 2017. 
  37. Bouderbala, Sofia; Byrne, Clare (27 בינואר 2020). "French judges rebuke Macron for criticism over case of slain Jewish woman". Times of Israel. בדיקה אחרונה ב-6 ביוני 2020. 
  38. 38.0 38.1 McAuley, James. "The brutal killing of a Holocaust survivor raises anti-Semitism fears in France". Washington Post (באנגלית). ISSN 0190-8286. בדיקה אחרונה ב-22 באפריל 2021. 
  39. Sarah Halimi Was Murdered By a Muslim Attacker Reciting Verses From the Quran, But Was He a 'Terrorist'?, Tablet Magazine, ‏2017-05-26 (באנגלית)
  40. "Paris: marche en hommage à une femme juive défenestrée par un voisin". BFMTV (בצרפתית). בדיקה אחרונה ב-29 ביולי 2017. 
  41. "Убийство Сары Халими в Париже: две тысячи французских евреев вышли на "белый марш"". Newsru.co.il (ברוסית). בדיקה אחרונה ב-29 ביולי 2017. 
  42. Askolovitch, Claude (7 באפריל 2017). "Cette vieille dame assassinée qui panique la communauté juive et dont on parle peu". SlateFr (בצרפתית). בדיקה אחרונה ב-3 באוגוסט 2017. 
  43. "French Jewish Anger Grows Over Savage Antisemitic Murder of Pensioner at Hands of Muslim in Paris Suburb". Algemeiner.com. בדיקה אחרונה ב-29 ביולי 2017. 
  44. "Lettre ouverte à Gérard Collomb: d'Ilan à Sarah Halimi, la France indigne". Atlantico.fr (בצרפתית). בדיקה אחרונה ב-29 ביולי 2017. 
  45. "French intellectuals accuse authorities of covering up Jewish woman's slaying by Muslim neighbor". JTA. 9 ביוני 2017. בדיקה אחרונה ב-29 באוגוסט 2017. 
  46. "L'appel de 17 intellectuels: "Que la vérité soit dite sur le meurtre de Sarah Halimi"". Lefigaro.fr (בצרפתית). 1 ביוני 2017. בדיקה אחרונה ב-29 ביולי 2017. 
  47. "De Manchester à Jénine". La Règle du Jeu (בצרפתית). 5 ביוני 2017. בדיקה אחרונה ב-29 ביולי 2017. 
  48. Bilger, Philippe (5 ביוני 2017). "Affaire Sarah Halimi: le point de vue de Philippe Bilger". Lefigaro.fr (בצרפתית). בדיקה אחרונה ב-29 ביולי 2017. 
  49. "L'éditorial de Gérard Leclerc: Un gros malaise". Radionotredame.net (בצרפתית). 6 ביוני 2017. בדיקה אחרונה ב-29 ביולי 2017. 
  50. "Michel Onfray: "Sarah Halimi a été tuée deux fois"". Lepoint.fr (בצרפתית). 8 ביוני 2017. בדיקה אחרונה ב-29 ביולי 2017. 
  51. "Assassinat de Sarah Halimi, déjà 100 jours. L'assassin a été mis en examen pour homicide volontaire, mais la circonstance aggravante d'antisémitisme n'est pas retenue. Pourquoi ce déni d'antisémitisme ?". Crif.org (בצרפתית). 13 ביולי 2017. בדיקה אחרונה ב-29 ביולי 2017. 
  52. Winston, Alex (26 במאי 2019). "Sarah Halimi murderer found unfit to stand trial". The Jerusalem Post. בדיקה אחרונה ב-27 במאי 2019. 
  53. N12 - רשמית: השכן שהודה ברצח היהודיה שרה חלימי ז"ל בצרפת לא..., N12, ‏2019-12-19
  54. Harpin, Lee (5 באפריל 2017). "Man arrested after Jewish woman found dead outside her Paris flat Watchdog suggests possible hate motive". Jewish Chronicle. בדיקה אחרונה ב-29 באוגוסט 2017. 
  55. Sitbon, Shirli (7 באפריל 2017). "Hate motive 'possible' in alleged murder of Orthodox woman in Paris". The Jewish Chronicle. בדיקה אחרונה ב-29 באוגוסט 2017. 
  56. "Jewish woman found dead outside her Paris home Police arrest suspect in death of Sarah Halimi, 66; anti-Semitism watchdog doesn't rule out racially motivated murder". Times of Israel. JTA. 5 באפריל 2017. בדיקה אחרונה ב-29 באוגוסט 2017. 
  57. "La presse française se penche sur l'affaire Sarah Halimi". Fr.timesofisrael.com (בצרפתית). 25 במאי 2017. בדיקה אחרונה ב-29 ביולי 2017. 
  58. Weitzmann, Marc (25 במאי 2017). "Sarah Halimi Was Beaten to Death in Paris By a Muslim Attacker Reciting Verses From the Quran. The Press Covered it Up". Tablet Magazine. בדיקה אחרונה ב-29 באוגוסט 2017. 
  59. Couvelaire, Louise (23 במאי 2017). "Sarah Halimi a-t-elle été tuée "parce qu'elle était juive?"" [Was Sarah Halimi killed because she was Jewish?]. Le Monde.fr (בצרפתית). בדיקה אחרונה ב-29 ביולי 2017. 
  60. Goldnadel, Gilles William (22 במאי 2017). "G-W Goldnadel: " Ce que révèle l'indifférence vis-à-vis de la mort de Sarah Halimi "". Le Figaro (בצרפתית). בדיקה אחרונה ב-29 ביולי 2017. 
  61. "Affaire Sarah Halimi-Attal: François Molins chargé de l'enquête". Tribunejuive.info (בצרפתית). 7 באפריל 2017. בדיקה אחרונה ב-29 ביולי 2017. 
  62. Nadjar, Steve. "Sarah Halimi assassinée: un témoin direct se confie à Actualité juive". Actualités Juives (בצרפתית). בדיקה אחרונה ב-29 ביולי 2017. 
  63. "Vers une "irresponsabilité pénale" pour le suspect du meurtre de Sarah Halimi ?". Fr.timesofisrael.com (בצרפתית). 31 במאי 2017. בדיקה אחרונה ב-29 ביולי 2017. 
  64. McAuley, James (23 ביולי 2017). "In France, murder of a Jewish woman ignites debate over the word 'terrorism'". The Washington Post. אורכב מ-המקור ב-2019-06-17. בדיקה אחרונה ב-29 באוגוסט 2017. 
  65. רבבות מיהודי צרפת יצאו לרחובות פריז: "יש לגיטימציה לרצוח אותנו", www.ynet.co.il, ‏2021-04-25
  66. נטע בר, ‏מאוחדים למען צדק לשרה חלימי: אלפים הפגינו בצרפת ובישראל, באתר ישראל היום, 25 באפריל 2021
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0