רצח שרה חלימי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רצח שרה חלימי
חלק מ
תאריך 4 באפריל 2017
מקום בלוויל, פריז
מטרה אישה יהודיה
הרוגים 1
מיקום הרצח
(למפת פריז רגילה)
Paris department land cover location map.svg
 
מיקום הרצח
מיקום הרצח

שרה חלימי הייתה רופאה ומנהלת גן יהודיה צרפתייה בגמלאות, שהותקפה ונרצחה בדירתה בפריז, ממניעים אנטישמיים ב-4 באפריל 2017. חלימי הייתה היהודיה היחידה שהתגוררה בבניין. התוקף צעק "אללה אכבר" במהלך התקיפה, ולאחר מכן הכריז "אני הרגתי את השטן". בקרב הקהילה היהודית הצרפתית רווחה התחושה כי זוהי דוגמה מובהקת לאנטישמיות בצרפת המודרנית (אנ')[1].

במשך כמה חודשים היססה ממשלת צרפת וחלק מהתקשורת הצרפתית לתייג את הרצח כאנטישמי, מה שהוביל לביקורת מצד אנשי ציבור כמו ברנאר-אנרי לוי. בסופו של דבר הודתה הממשלה כי המניע לרצח היה אנטישמי. עם זאת, בשנת 2019 הוכרז כי התוקף אינו אחראי למעשיו מכיוון שצרך קנאביס זמן קצר לפני הרצח, דבר שגרם לו למצב של פסיכוזה[2][3]. על ההחלטה הוגש ערעור לבית המשפט העליון,[4] שבשנת 2021 אישר את פסיקת בית המשפט והערעור נדחה.[5] נשיא צרפת עמנואל מקרון קרא לאחר החלטת בית המשפט העליון לשנות את החוק, שאפשר את שחרורו של הרוצח ללא משפט[6].

הרצח הושווה לרצח אילן חלימי 11 שנים קודם לכן, והצטרף אליהם רצח מירי קנול באותו רובע פחות משנה לאחר מכן.

תיאור האירוע

ד"ר שרה אטאל-חלימי, אישה יהודייה בת 65, הייתה רופאה בגמלאות ואם לשלושה ילדים, שהוכתה ונרצחה באמצעות השלכתה מחלון ביתה. לא ברור האם מצאה את מותה טרם הנפילה או שמתה כתוצאה מהנפילה. הרצח אירע בדירת מגוריה, בקומה השלישית ברובע בלוויל בפריז ב-4 באפריל 2017[7][8].

קובילי טראורה, שכן בן 27, סוחר סמים ומכור לסמים טען לאי-שפיות והועבר מיד לאחר הרצח לבית חולים פסיכיאטרי[9]. טראורה, מהגר אפריקאי ממאלי[10], זעם בעקבות סכסוך משפחתי, לפי הדיווחים. הוא נכנס לדירת שכנים שהצליחו להמלט, לסגור עצמם בחדר השינה ולהזעיק את המשטרה. בני המשפחה המתינו בפחד כשהם שומעים את הפורץ מדקלם מחוץ לדלת חדר השינה פסוקים מהקוראן.

השוטרים שהוזעקו לזירה הגיעו לבניין הלא נכון בזמן שטורו טיפס דרך המרפסת לדירתה של חלימי, השכנה היהודיה היחידה בבניין[11]. כאשר הגיעו השוטרים לדירה הראשונה אליה נכנס הפורץ, במקום לפרוץ הם המתינו להגעת חוליית עילית של המשטרה. בה בעת נכנסו למוקד החירום של המשטרה שיחות טלפון נוספות שדיווחו על מה שנשמע כאישה שצועקת בעת שגבר מכה אותה וצועק לה לסתום את הפה, קורא "אללה אכבר", ו"הרגתי את השטן"[12].[13]

לאחר שזרק את חלימי מחלון ביתה בקומה השלישית, חזר טראורה לדירה הראשונה אליה פרץ. בדירה עדיין הסתתרה המשפחה בחדר וחיכתה להגעת המשטרה. בני המשפחה שמעו אותו שוב מתפלל בקול[9][14][15].

המחוז השני של המשטרה השיפוטית (DPJ השנייה) בפריז היה אחראי על החקירה. ב-7 באפריל 2017 הכריז התובע פרנסואה מולינס, שנפתח תיק בחשד להריגה מכוונת, כי לא ניתן היה להחשיב את הרצח כמעשה אנטישמי. עם זאת ציין כי החוקרים יבחנו אפשרות זו[16].

העיתון ליברסיון דיווח כי טראורה מעולם לא הובא לבית חולים פסיכיאטרי לפני כן, אך נכלא מספר פעמים בגין עבירות שונות, ביניהן אלימות חמורה. ניתוח טוקסיקולוגי העלה הימצאות של קנאביס בדמו. לאחר שנלקח למעצר ללא התנגדות, נאבק בשוטרים ונשלח על ידי רופא כנדרש לאבחון בבית חולים פסיכיאטרי. הוא לא נחקר על ידי המשטרה. תוצאות ההערכה הפסיכיאטרית תוכננו להינתן באמצע יוני, ובסופו של דבר נדחו לסוף אוגוסט. תוצאות הבדיקה הראו כי אינו כשיר לעמוד לדין בשל השימוש בקנאביס[17].

הליכים משפטיים ותלונות

גיסתה של חלימי הגישה תלונה ב-20 ביוני 2017 על רפיון בתפקוד המשטרה בטיפול באירוע וחוסר התיאום שלה[18].

ב-10 ביולי 2017 קובילי טראורה הועבר למעצר והובא לדיון בפני שופט חוקר. הוא אישר את השתלשלות האירועים עד הרצח, תוך שהוא מכחיש כל קשר לאנטישמיות: "הרגשתי כמו דיבוק. הרגשתי מונע מכוח חיצוני, כוח שדים." הוא ייחס את מצבו לצריכת הקנאביס[19].

ב-12 ביולי 2017, הואשם טראורה ב"הריגה מכוונת של הגברת אטאל-חלימי". הוא הורשע גם בגין כליאה בכפייה של השכנים שדרך ביתם טיפס לדירתה של חלימי. הוא הושם תחת צו-אזהרה אך נשאר בבית חולים. בריז'יט קסטר, נציגת הרובע ה-17 בפריז, הפנתה שאלה בנושא להתייחסות שר הפנים הצרפתי[20]. בספטמבר 2017 תיאר התובע במשפט את הרצח כפשע אנטישמי.[21]

בפברואר 2018 הודה החוקר האחראי על החקירה כי הרצח היה בעל אופי אנטישמי, כמו שצוין גם בפני כתב של האג'נס צרפת-פרס (AFP) על ידי מקור שיפוטי[22][23].[24][25]

השופטת החוקרת של המקרה קראה להגן על הרוצח מפני הקהילה היהודית[26]. ביולי 2019 קבע שופט חוקר כי סביר להניח שטראורה אינו אחראי פלילית למעשיו מכיוון שהשימוש הכבד שלו בקנאביס העמיד אותו במצב של פסיכוזה המכונה בצרפתית bouffée délirante.[27] פסיקה זו אושרה בסוף שנת 2019 על ידי בית המשפט לערעורים בפריז[28][29] ובשנת 2021 על ידי בית המשפט העליון, שהוא בית המשפט האחרון לערעור בצרפת[5].[30] לאחר מכן הודיעו עורכי הדין של משפחת חלימי על כוונתם להעביר את התיק לבית הדין האירופי לזכויות אדם. דווח שאחותה של חלימי עורכי הדין אף התכוונו לפנות למערכת המשפט בישראל - על מנת לבקש לקיים את משפטו של הנאשם בארץ[31].

תגובות פוליטיות

"הטיימס" דיווח ב-23 במאי 2017 כי לדברי ז'אן אלכסנדר בוכינגר, עורך דין של משפחת הקורבן, היה על הרוצח להיות מואשם ב"רצח אנטישמי בנסיבות מחמירות". עוד דווח כי קבוצות מיהודי צרפת טוענות כי אישום זה לא ניתן בשל החשש מההשפעה של אישום שכזה על התמיכה במפלגת החזית הלאומית.[32]

ביוני 2017, חברה בלגית בפרלמנט האירופי, פרדריק ריז, גינתה את "השתיקה המצמררת" של הרשויות בצרפת על רצח חלימי במהלך דיון בפרלמנט האירופי על המאבק באנטישמיות[33].

ב-16 ביולי 2017 הדגיש פרנסיס קליפאת, נשיא ה-CRIF (המועצה המייצגת את כלל הארגונים היהודיים בצרפת), את האופי האנטישמי של הרצח במהלך אירוע ההנצחה לגירוש היהודים מפריז. נשיא צרפת, עמנואל מקרון ביקש אז מבית המשפט לבאר את העניין על אף טענות הרוצח[34][35][36].

בדצמבר 2019 מתח הנשיא עמנואל מקרון ביקורת על קביעת בית המשפט לערעורים בפריס כי טראורה אינו כשיר למשפט ואמר "גם אם בסופו של דבר השופט החליט שאין אחריות פלילית, יש צורך במשפט"; שופט בית המשפט העליון, שהיה עתיד אשר לידון בערעור על ממצא בית המשפט לערעורים, נזף במקרון על קריאתו.[37]

תגובה ציבורית

רצח חלימי עורר תגובה ציבורית משמעותית בצרפת ובעולם. אינטלקטואליים, אנשי תקשורת, פעילים פוליטיים וקהילות יהודיות דרשו לחקור את האנטישמיות והטרור האיסלאמי כמניעים אפשריים, והאשימו את ממשלת צרפת ואת העיתונות הצרפתית בטיוח המניע לאירוע.[38][9]

ב-9 באפריל 2017, כ-2,000 איש נכחו בצעדה לזכרה של חלימי שאורגנה על ידי המועצה המייצגת של המוסדות היהודיים בצרפת (CRIF). בצעדה עלתה הקריאה לפרסם את "כל האמת" הנוגעת למקרה. הצעדה, שהפכה גם למחאה נגד אנטישמיות, החלה בתחנת המטרו המקומית בלוויל והסתיימה בזירת הרצח של שרה חלימי[39][40].

התובע בפריס, פרנסואה מולינס, קיבל את נציגי הקהילה היהודית וניסה להרגיעם כי הנושא אינו אנטישמיות, אך האפשרות נבדקת[41][42]. לדברי ז'יל ויליאם גולדנאדל, פרשן פוליטי צרפתי ועורך דינם של משפחת חלימי, לרוצחה של שרה חלימי היה "פרופיל של אסלאמיסט רדיקלי, ובכל זאת איכשהו יש התנגדות לקרוא לו כך".[38]

אלכסנדרה לאינל-לבסטין, אקדמאית צרפתית, פרסמה במאי 2017 מכתב פתוח בעיתון "אטלנטיקו" שכותרתו "מאילן לשרה חלימי, צרפת לא ראויה". היא פנתה לז'ראר קולומב, שהתמנה לשר הפנים שבוע קודם לכן וטענה כי צרפת היא "מדינה שבה שוב ניתן להתנקש בחיי יהודים מבלי שארצנו תופרע ולו במעט"[43].

שבעה עשר אינטלקטואלים, ביניהם מישל אונפריי, אליזבת בדינטר, ז'אק ג'וליארד, ז'ורז' בנסואן, אלן פינקלקראוט ומרסל גאושה, שהשתתפו במאמר המרכזי ב"לה פיגארו" ב-2 ביוני 2017, ביקשו לשפוך אור "על מותה של האישה הצרפתייה בת הדת היהודית שנרצחה בקריאות 'אללה אכבר'". הם גינו את מה שכינו "הכחשת האמת" ואת העובדה ש"פשע זה של ברבריות נדירה", המתרחש באמצע מסע בחירות לנשיאות, "זכה לתשומת לב מועטה מהתקשורת".[44][45]

ב-5 ביוני 2017 הדגיש ברנאר-אנרי לוי את העובדה שלמרות שכששרה חלימי עונתה והושלכה מהחלון נשמעו צעקות "אללה אכבר", מערכת הצדק והעיתונות "אינן ששות לבטא את המילה 'אנטישמיות'"[46]. באותו יום העלה השופט העליון לשעבר פיליפ בילגר את מקרה חלימי במאמר דעה שפרסם ב"לה פיגארו"[47]. למחרת הוקיע בעל הטור ז'ראר לקלרק מ"רדיו נוטרדאם" את שתיקת התקשורת[48].

ב-8 ביוני 2017, תהה מישל אונפריי בסרטון על השתיקה סביב הרצח הזה: "איך נוכל להרוג את הגברת המסכנה הזו פעמיים? בכך שלא ניתן למידע הזה את ההד הראוי לו". עוד הוסיף כי "בכל פעם שיש הסלמה בטרור, יש הסלמה בהכחשת הטרור"[49].

ב-13 ביולי 2017 פרסם ה-CRIF ניוזלטר שעסק בעובדה שהרצח התרחש מאה ימים קודם לכן, החשוד עדיין תחת בדיקת כשירותו הנפשית, והאנטישמיות כגורם מחמיר ענישה הושמטה. "מדוע הוכחשה אנטישמית זו?" נכתב בניוזלטר[50].

במאי 2019 התלונן שמעון סמואלס ממרכז שמעון ויזנטל באירופה כי טראורה עדיין נחשב כבלתי כשיר למשפט. הוא טען כי אופי של הפשע הוא ללא ספק אנטישמי ואמר כי "אם הצדק מעוות ורצח מתורץ בהתמכרות לסמים, זהו תקדים לכך שכל נהג שיכור יזוכה באופן דומה"[51]. גם חבר הפרלמנט הצרפתי הגיב באופן דומה: "ההחלטה הזו מעבירה מסר ברור לכל הפושעים: כאשר גבר שותה ועובר עבירה, מדובר בנסיבות מחמירות. כשאחר צורך סמים בכמויות מוגזמות, מדובר בנסיבות מקלות והוא לא אחראי למעשיו. כמו רבים נוספים אני שואל היום - מי באמת חסר אחריות? היום אני מתבייש ועצוב. אני מרגיש שמעבר לרטוריקה, במאבק נגד האנטישמיות, צרפת התפטרה"[52].

סיקור תקשורתי

ה-"Jewish Telegraphic Agency", ה"ג'ואיש כרוניקל" (לונדון) ו- "The Times of Israel" העלו את סיפור רצח מיד לאחר התרחשותו וציינו את ההרג כפשע שנאה אפשרי[53][54][55]

ב־25 במאי 2017 פרסם העיתונאי הצרפתי מארק ויצמן במגזין האמריקאי "טאבלט" מאמר ארוך המאשים את ממשלת צרפת והעיתונות הצרפתית בהסתרת מעשים אלה ואירועי אלימות אנטישמים אחרים.[56]

"לה מונד" לא פרסם את הסיפור עד ל-23 ביוני, (כחודשיים לאחר האירוע) ורק אז פורסם הסיפור ועלתה התהייה על שאלת האנטישמיות.[57]

ז'יל ויליאם גולדנאדל, עורך דינה של אחת מאחיות הקורבן, התבטא ב"לה פיגארו" ב-22 במאי כי "המתנקש מציג את הפרופיל הקלאסי של הפושעים האיסלאמיסטים הרגילים[...] אך מה שמכווץ את ליבו של אדם ושל עורך הדין הוא האדישות הציבורית". בנוסף הוא הדגיש את עברו המשפטי של החשוד ברצח[58].

העיתונות היהודית בצרפת דיווחה באיחור על האירוע. ב-9 ביוני 2017, טענה כי על סמך ראיות ועדים, אין אינדיקציה לאופי אנטישמי של הפשע, והביעה אמון ברשויות. העיתונים אף קראו ליהודי צרפת שלא להפיץ שמועות ברשתות החברתיות[59][60]

תומאס בידניץ', עורך דינו של טראורה, הצהיר ב-31 במאי כי ייתכן שהחשוד שהיה עדיין במאסר פסיכיאטרי, לא יועמד לדין[61].

בשנת 2017 ה"וושינגטון פוסט" סיקר מחדש את רצח אילן חלימי, ותיאר אותו כדומה לרצח שרה חלימי בעיקר מכיוון שהרשויות בצרפת סירבו באופן דומה להכיר באופיו האנטישמי של הרצח או לחקור אותו כטרור המונע אתנית ואידאולוגית.[62]

בסוף אפריל 2021, בהפגנה המונית שהתקיימה במשך שעות מאז הצהריים בכיכר טרוקדרו בפריז - ברחבת זכויות האדם, מול מגדל אייפל – נטלו חלק כ-20 אלף איש, רובם מהקהילה היהודית בצרפת, ועוד עשרות-אלפים קיימו הפגנות ברחבי צרפת והעולם, בין היתר בניו יורק ובישראל. המפגינים מחו נגד החלטת בית המשפט העליון בצרפת בפרשה. מנהיגים נוצרים ומוסלמים השתתפו אף הם לצד מנהיגי הקהילה היהודית במדינה, כדי להביע סולידריות[63].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רצח שרה חלימי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ אלדד בק, צרפת: "רצח שרה חלימי - על רקע אנטישמי", באתר ישראל היום, ‏18.09.2017
  2. ^ French judge rules Jewish woman’s killer not responsible because he smoked weed | The Times of Israel, web.archive.org, ‏2019-11-30
  3. ^ Agencies and TOI staff, Suspect in 2017 Paris killing of Jewish woman won’t stand trial, www.timesofisrael.com (ב־American English)
  4. ^ Theise, Philippe (2020-05-01). "Hundreds rally in Paris to seek justice for murdered Jewish woman Sarah Halimi". France24. נבדק ב-2020-06-04.
  5. ^ 5.0 5.1 https://www.timesofisrael.com/liveblog_entry/french-top-court-rules-against-trying-muslim-who-killed-sarah-halimi/
  6. ^ דמיאן פצ'טר, מקרון: "אפעל לשנות את החוק בעטיו זוכה רוצח שרה חלימי", באתר ישראל היום, ‏19.04.2021
  7. ^ BFMTV. "Femme défenestrée à Paris: le voisin interpellé, interné en psychiatrie". BFMTV (בצרפתית). נבדק ב-29 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Mickiewicz, Juliette (12 ביולי 2017). "Affaire Sarah Halimi: le suspect mis en examen pour meurtre". Le Figaro (בצרפתית). נבדק ב-29 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 Sarah Halimi Was Murdered By a Muslim Attacker Reciting Verses From the Quran, But Was He a 'Terrorist'?, Tablet Magazine, ‏2017-05-26 (באנגלית)
  10. ^ Devecchio, Alexandre (17 ביולי 2017). "Le meurtre de Sarah Halimi, une tragédie contemporaine". Le Figaro. נבדק ב-29 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ 21/6/2017 | מאת ד"ר איווט אלט מילר, הרצח של שרה חלימי: השתקת שנאת היהודים בצרפת, באתר Aishcoil-אש-התורה, ‏2017-06-21
  12. ^ French intellectuals accuse authorities of covering up Jewish woman's slaying by Muslim neighbor, Jewish Telegraphic Agency, ‏2017-06-09 (ב־American English)
  13. ^ "Cette vieille dame assassinée qui panique la communauté juive et dont on parle peu". Slate.fr (בצרפתית). 7 באפריל 2017. נבדק ב-29 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ Kovacs, Stéphane (18 ביולי 2017). "Affaire Sarah Halimi: ce que révèle le dossier". Le Figaro (בצרפתית). נבדק ב-29 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "Suspect in brutal murder of French-Jewish woman may not be tried". Times of Israel. נבדק ב-29 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ Meurtre sauvage à Paris : démence ou antisémitisme ? - Libération, web.archive.org, ‏2017-06-06
  17. ^ אלדד בק, כך טייחה התביעה הצרפתית את הכוונה האנטישמית לרצח, באתר מידה, ‏2017-09-24
  18. ^ "Meurtre de Sarah Halimi: ses proches dénoncent 'l'inertie de la police'". Lexpress.fr (בצרפתית). 23 ביוני 2017. נבדק ב-29 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ ""Je l'ai jetée par la fenêtre": les déclarations du tueur présumé de Sarah Halimi". Lexpress.fr (בצרפתית). 13 ביולי 2017. נבדק ב-29 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "Brigitte Kuster saisit le ministre de l'Intérieur au sujet du meurtre de Sarah Halimi". Brigittekuster.fr (בצרפתית). נבדק ב-29 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ "Killing of Paris Jewish woman was anti-Semitic crime, prosecutors finally say". Times of Israel. JTA. 20 בספטמבר 2017. נבדק ב-20 באוקטובר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ "Meurtre de Sarah Halimi: le caractère antisémite finalement retenu". lexpress.fr (בצרפתית). 27 בפברואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "Meurtre de Sarah Halimi: le caractère antisémite retenu". lefigaro.fr (בצרפתית). 27 בפברואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ "Murder of Sarah Halimi: the antisemitic character retained by the judge". Le Monde. AFP. 27 בפברואר 2018. נבדק ב-4 במרץ 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  25. ^ "Murder of Jewish woman in Paris reclassified as anti-semitic attack". Telegraph. 28 בפברואר 2018. נבדק ב-28 במרץ 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ שופטת בפריז: "להגן על רוצחה של שרה חלימי מפני הקהילה היהודית", באתר www.maariv.co.il
  27. ^ Liphshiz, Cnaan (2019-07-16). "French judge rules Jewish woman's killer not responsible because he smoked weed". Times of Israel. אורכב מ-המקור ב-2019-11-30. נבדק ב-2020-06-03.
  28. ^ "Suspect in 2017 Paris killing of Jewish woman won't stand trial". Times of Israel. 2019-12-19. נבדק ב-2020-06-06.
  29. ^ Sofia BOUDERBALA, Clare BYRNE, French judges rebuke Macron for criticism over case of slain Jewish woman, www.timesofisrael.com (ב־American English)
  30. ^ https://www.lemonde.fr/societe/article/2021/04/14/mort-de-sarah-halimi-la-cour-de-cassation-confirme-l-irresponsabilite-de-son-meurtrier-qui-ne-sera-pas-juge_6076764_3224.html
  31. ^ N12 - מכתב המחאה של ריבלין לנשיא צרפת: "לא תהיה סלחנות..., באתר N12, ‏2021-04-28
  32. ^ Adam Sage (23 במאי 2017). "Antisemitic killing 'hushed up for election campaigns'". The Times. נבדק ב-29 ביולי 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  33. ^ "Sarah Halimi: une députée Belge dénonce "le silence glaçant des autorités"". I24news.tv (בצרפתית). נבדק ב-29 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ "Macron veut que "toute la clarté" soit faite sur le meurtre de Sarah Halimi". Lexpress.fr (בצרפתית). 16 ביולי 2017. נבדק ב-29 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ "EN DIRECT. Commémoration de la rafle du Vel D'Hiv: "C'est bien la France qui organisa la rafle", déclare Emmanuel Macron..." 20minutes.fr (בצרפתית). נבדק ב-29 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ Russell Goldman (17 ביולי 2017). "Macron Denounces Anti-Zionism as 'Reinvented Form of Anti-Semitism'". The New York Times. נבדק ב-29 באוגוסט 2017. [France President Macron] also called for an investigation into the death of Sarah Halimi, a 66-year-old woman who in April was thrown from the window of her Paris apartment {{cite news}}: (עזרה)
  37. ^ Bouderbala, Sofia; Byrne, Clare (2020-01-27). "French judges rebuke Macron for criticism over case of slain Jewish woman". Times of Israel. נבדק ב-2020-06-06.
  38. ^ 38.0 38.1 McAuley, James. "The brutal killing of a Holocaust survivor raises anti-Semitism fears in France". Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2021-04-22.
  39. ^ "Paris: marche en hommage à une femme juive défenestrée par un voisin". BFMTV (בצרפתית). נבדק ב-29 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  40. ^ "Убийство Сары Халими в Париже: две тысячи французских евреев вышли на "белый марш"". Newsru.co.il (ברוסית). נבדק ב-29 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ^ Askolovitch, Claude (7 באפריל 2017). "Cette vieille dame assassinée qui panique la communauté juive et dont on parle peu". SlateFr (בצרפתית). נבדק ב-3 באוגוסט 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  42. ^ "French Jewish Anger Grows Over Savage Antisemitic Murder of Pensioner at Hands of Muslim in Paris Suburb". Algemeiner.com. נבדק ב-29 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  43. ^ "Lettre ouverte à Gérard Collomb: d'Ilan à Sarah Halimi, la France indigne". Atlantico.fr (בצרפתית). נבדק ב-29 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  44. ^ "French intellectuals accuse authorities of covering up Jewish woman's slaying by Muslim neighbor". JTA. 9 ביוני 2017. נבדק ב-29 באוגוסט 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  45. ^ "L'appel de 17 intellectuels: "Que la vérité soit dite sur le meurtre de Sarah Halimi"". Lefigaro.fr (בצרפתית). 1 ביוני 2017. נבדק ב-29 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  46. ^ "De Manchester à Jénine". La Règle du Jeu (בצרפתית). 5 ביוני 2017. נבדק ב-29 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  47. ^ Bilger, Philippe (5 ביוני 2017). "Affaire Sarah Halimi: le point de vue de Philippe Bilger". Lefigaro.fr (בצרפתית). נבדק ב-29 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  48. ^ "L'éditorial de Gérard Leclerc: Un gros malaise". Radionotredame.net (בצרפתית). 6 ביוני 2017. נבדק ב-29 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  49. ^ "Michel Onfray: "Sarah Halimi a été tuée deux fois"". Lepoint.fr (בצרפתית). 8 ביוני 2017. נבדק ב-29 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  50. ^ "Assassinat de Sarah Halimi, déjà 100 jours. L'assassin a été mis en examen pour homicide volontaire, mais la circonstance aggravante d'antisémitisme n'est pas retenue. Pourquoi ce déni d'antisémitisme ?". Crif.org (בצרפתית). 13 ביולי 2017. נבדק ב-29 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  51. ^ Winston, Alex (26 במאי 2019). "Sarah Halimi murderer found unfit to stand trial". The Jerusalem Post. נבדק ב-27 במאי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  52. ^ עמית ולדמן, ‏רשמית: השכן שהודה ברצח היהודיה שרה חלימי ז"ל בצרפת לא יעמוד לדין, באתר ‏מאקו‏‏, ‏19 בדצמבר 2019‏
  53. ^ Harpin, Lee (5 באפריל 2017). "Man arrested after Jewish woman found dead outside her Paris flat Watchdog suggests possible hate motive". Jewish Chronicle. נבדק ב-29 באוגוסט 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  54. ^ "Jewish woman found dead outside her Paris home Police arrest suspect in death of Sarah Halimi, 66; anti-Semitism watchdog doesn't rule out racially motivated murder". Times of Israel. JTA. 5 באפריל 2017. נבדק ב-29 באוגוסט 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  55. ^ "La presse française se penche sur l'affaire Sarah Halimi". Fr.timesofisrael.com (בצרפתית). 25 במאי 2017. נבדק ב-29 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  56. ^ Weitzmann, Marc (25 במאי 2017). "Sarah Halimi Was Beaten to Death in Paris By a Muslim Attacker Reciting Verses From the Quran. The Press Covered it Up". Tablet Magazine. נבדק ב-29 באוגוסט 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  57. ^ Couvelaire, Louise (23 במאי 2017). "Sarah Halimi a-t-elle été tuée "parce qu'elle était juive?"" [Was Sarah Halimi killed because she was Jewish?]. Le Monde.fr (בצרפתית). נבדק ב-29 ביולי 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  58. ^ Goldnadel, Gilles William (22 במאי 2017). "G-W Goldnadel: " Ce que révèle l'indifférence vis-à-vis de la mort de Sarah Halimi "". Le Figaro (בצרפתית). נבדק ב-29 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  59. ^ "Affaire Sarah Halimi-Attal: François Molins chargé de l'enquête". Tribunejuive.info (בצרפתית). 7 באפריל 2017. נבדק ב-29 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  60. ^ Nadjar, Steve. "Sarah Halimi assassinée: un témoin direct se confie à Actualité juive". Actualités Juives (בצרפתית). נבדק ב-29 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  61. ^ "Vers une "irresponsabilité pénale" pour le suspect du meurtre de Sarah Halimi ?". Fr.timesofisrael.com (בצרפתית). 31 במאי 2017. נבדק ב-29 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  62. ^ McAuley, James (23 ביולי 2017). "In France, murder of a Jewish woman ignites debate over the word 'terrorism'". The Washington Post. אורכב מ-המקור ב-2019-06-17. נבדק ב-29 באוגוסט 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  63. ^ רבבות מיהודי צרפת יצאו לרחובות פריז: "יש לגיטימציה לרצוח אותנו", באתר www.ynet.co.il, ‏2021-04-25
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0