רשת הפעולה למען יערות הגשם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רשת הפעולה למען יערות הגשם
Rainforest Action Network
Rainforest Action Network logo.jpg
תחום איכות הסביבה
מטה הארגון סן פרנסיסקו
מקום פעילות ארצות הברית
מייסדים רנדי הייז ומייק רוסל
תקופת הפעילות 1985–הווה (כ־39 שנים)
http://ran.org/
הכנת קרקע לחקלאות באמצעות שריפת יער בדרום מקסיקו

רשת הפעולה למען יערות הגשםאנגלית: Rainforest Action Network בראשי תיבות RAN) הוא ארגון איכות סביבה שהמטה שלו שוכן בסן פרנסיסקו בארצות הברית. הארגון נוסד ב-1985 על ידי רנדי "הוריקן" הייז (Randy "Hurricane" Hayes) ומייק רוסל (Mike Roselle), והתפרסם בקנה מידה לאומי לראשונה בעקבות ארגון מסע הסברה עממי ב-1987 ששכנע את ברגר קינג לבטל חוזים בשווי 35 מיליון דולר לקניית בשר ממגדלי בקר במרכז אמריקה שביראו יערות והפכו אותם לשדות מרעה.[1] הגנה על יערות והתמודדות עם כוחם של התאגידים הם עדיין מוקד מרכזי במסעות הפרסום, והובילו את הארגון ליזום מסעות פרסום שבגינם חלו שינויי מדיניות בתעשיות הבנייה, העץ, האופנה, הנייר והבנקאות.[2]

תיאור

ייעוד

הארגון נאבק לשמור על היערות, תושביהם, ומערכות הטבע המקיימות חיים באמצעות שינוי השוק העולמי דרך התארגנות של תנועות שורשיות, חינוך של הצרכנים ופעולה ישירה לא אלימה.

שיטות ומבנה ארגוני

הארגון היה בין התנועות הראשונות ליזום מערכות פרסום נגד תאגידים רב-לאומיים גדולים בשנות התשעים של המאה ה-20, תוך שימוש באקטיביזם עממי ובפעילות תקשורתית מתוחכמת למען תמיכה בשינויים במדיניות הסביבתית. מאז היו לארגון הצלחות רבות במסעותיה נגד חברות כריתת עצים, בנקים ויצרני רכב.

הארגון גורם לשינוי באמצעות התארגנות עממית, פעלולים בתקשורת, שימוש במרי אזרחי לא אלים, ומשא ומתן בחדרי ההנהלה על מנת להתעמת ולהשפיע בצורה חיובית על תאגידים מובילים לאמץ באופן פומבי מדיניות סביבתית שתתמודד עם נושאים הנעים מבירוא יערות להתחממות עולמית. אסטרטגיות הקמפיינים מול התאגידים עוררו מספר מחקרים אקדמיים המשקפים את הקשר בין פעילים לעסקים.[3] [4]

הארגון עובד כחלק מתנועה מתואמת יותר ויותר תוך שיתוף פעולה עם ארגונים אחרים. יחד עם Global Exchange ו-Ruckus Society היה הארגון שחקן מרכזי בארגון המחאות הנרחבות כנגד כינוס ארגון הסחר העולמי בסיאטל ב-1999. אף שבעבר הארגון הפעיל את RAGS (ראשי תיבות של Rainforest Action Groups – "קבוצת הפעולה של יערות הגשם") ברחבי ארצות הברית, בהווה כל פעולותיו מרוכזות בסן פרנסיסקו.

מנכ"לית הארגון רבקה טרבאטון (Rebecca Tarbotton) טבעה ב-26 בדצמבר 2012 בעת ששחתה בחופשה במקסיקו באוקיינוס השקט.[5] במקומה נבחרה לתפקיד לינדזי אלן ב-21 באוגוסט 2013.[6] בין חברי הכבוד בארגון השחקנים אלי מק'גרו, וודי הרלסון וכריס נות' והזמרת בוני רייט.

פעולות בולטות

המערכה להחרמת מיצובישי

ב-1989 קרא הארגון לחרם צרכנים של מוצרים ושירותים ממיצובישי וחברות בבעלותה כולל מבשלת הבירה קירין וחברת המצלמות ניקון משום שבאותה תקופה הייתה מיצובישי מעורבת בבירוא יערות דרך פעילות היערנות שלה. החרם הסתיים ב-1998.[7]

תוכנית היערות הטרופיים

תוכנית היערות הטרופיים (Tropical Forests Program) מתמקדת בעצירת בירוא יערות הגשם או דילולם ודיכוי תושבי היער באינדונזיה. כתוצאה מבירוא היערות והרס אדמות ביצה לשם חקלאות ותעשיות העץ והנייר אינדונזיה היא במקום השלישי בעולם בין המדינות הפולטות גזי החממה.[8]

"הבעיה עם שמן דקלים"

המערכה של רשת הפעולה למען יערות הגשם הקרויה "הבעיה עם שמן דקלים" (The Problem With Palm Oil) מכוונת כנגד תעשיות מבוססות חקלאות ביערות הגשם ומתמקדת בהשפעות החברתיות והסביבתיות של מטעי דקלים להפקת שמן דקלים ביערות הגשם של אינדונזיה ומלזיה. מטעי הדקלים באזורים אלו הוקמו על שטחי יערות שבוראו, תוך הרג של בעלי החיים המקומיים, פינוי בכוח של האוכלוסייה המקומית וגידול משמעותי בפליטת גזי החממה.[9] המטרה העיקרית של מערכה זו הייתה חברת קרגיל (Cargill), החברה האמריקנית הגדולה ביותר בבעלות פרטית, העוסקת במוצרי חקלאות והספקית הגדולה ביותר של שמן דקלים בארצות הברית.[10] במקביל ללחץ על קרגיל החל הארגון להפעיל לחץ גם על יצרנית המזון הענקית ג'נרל מילס (General Mills) שתבטיח שימוש בשמן דקלים במוצריה רק ממקורות שאינם פוגעים ביערות הגשם. לשם כך הפעיל הארגון טקטיקות של פעולה ישירה, משא ומתן ומעורבות של חברי הארגון. שמונה חודשים אחר-כך פרסמה ג'נרל מילס מסמך מדיניות בנושא שמן דקלים שבו התחייבה עד 2015 להשתמש בשמן דקלים אך ורק ממקורות אחראיים.[11] הארגון שיתף פעולה עם שתי נערות לסייע להן במערכה שנועדה להבטיח שכל סוגי העוגיות שתנועת הצופים בארצות הברית מוכרת לקהל הרחב (Girl Scout Cookies) במטרה לאסוף כספים לתנועה, יאפו ללא שמן דקלים.[12] שתי הנערות זכו בפרס ברואר לנוער היוקרתי (Brower Youth Award) בגין פעילותן.[13]

מערכת האנרגיה והמימון

מערכת האנרגיה והמימון (The Energy and Finance) פועלת נגד מוסדות פיננסיים המעורבים במימון פרויקטים של הרס יערות ודלק מאובנים. המערכה הצליחה להשיג שינויי מדיניות בנושא היחס לסביבה מבנקים כדוגמת סיטיגרופ,[14] בנק אוף אמריקה,[15] ג'יי פי מורגן צ'ייס[16] ואחרים. בעשור השני של המאה ה-21 מתמקדת המערכה בלהרתיע בנקים ממימון מיזמי פחם, ובייחוד כרייה על ידי הסרת פסגת ההר (mountaintop removal mining בראשי תיבות MTR),[א] בייחוד בתחומי ארצות הברית. צורה זו של כרייה בשטח פתוח משתמשת במיליוני טונות של חומרי נפץ[17] על מנת לפוצץ את פסגות ההרים במטרה להגיע אל שכבת הפחם מתחתיהן. לדברי רשת הפעולה למען יערות הגשם שמונה מתוך תשעה בנקים שמימנו בעבר MTR קבעו כללים וקריטריונים להגביל מימון של צורה זו של כריית פחם.[18] החל בסתיו 2011 החלה תוכנית האנרגיה והמימון לפעול לשכנע את בנק אוף אמריקה, לחדול מהשקעותיו בפחם ולהשקיע במקורות אנרגיה מתחדשים.

"אנחנו יכולים לשנות את שברון"

המערכה הקרויה "אנחנו יכולים לשנות את שברון" (We Can Change Chevron) החלה בדצמבר 2009 והתמקדה בחברת הנפט שברון מקליפורניה בשל פעילותה של חברת הבת טקסקו (Texaco) ששפכה 68 מיליון מטרים מעוקבים של פסולת נפט ביער האמזונס באקוודור.[19] מטרת המערכה "אנחנו יכולים לשנות את שברון" היא לאלץ את שברון לשלם עבור הניקוי של בארות הנפט שננטשו על ידי חברת הבת שלהם, ולפתח מדיניות של סביבתנות וזכויות אדם שתימנע מהישנות מקרים דומים לאירוע זה בעתיד. שברון רכשה את טקסקו ב-2001 וטוענת כי טקסקו מילאה אחר התחייבויותיה לנקות את חלקה בפסולת הנפט שנוצרה במיזם משותף בין טקסקו לפטרואקוודור (Petroecuador), חברת הנפט בבעלות ממשלת אקוודור. החברה טוענת כי ניקתה יותר משליש מהפסולת, יותר מחלקה בהסכם עם פטרואקוודור, והאחריות על ניקיון יתר הפסולת מוטלת על ממשלת אקוודור ששדות הנפט נמצאים בבעלותה המלאה מ-1992.[19][20] המשפט הסתיים בפסק דין היסטורי כנגד חברת הנפט, שחויבה לשלם פיצויים בסך 18 מיליארד דולר לתובעים. שברון ערערה על פסק הדין בפני בית המשפט באקוודור בינואר 2012 והפסידה.[21]

המחלוקת עם מס ההכנסה האמריקני

שירות הכנסות הפנים ב-2003 זומן הארגון לעדות בפני ועדת המיסים של הקונגרס האמריקני (House Ways and Means Committee) וחויב להציג כל מסמך וכל עדות מצולמת הקשורים לכל ההפגנות בהן השתתף הארגון מאז 1993, במטרה לברר האם הוא זכאי למעמד של ארגון פטור ממס. מנכ"ל הארגון דאז מייקל ברון (Michael Brune) שעבר אחר-כך לנהל את מועדון סיירה, הכתיר חקירה זו כ"הניסיון האחרון להטיל אימה על תומכי רשת הפעולה למען יערות הגשם, והיא חלק ממאמץ גדול ומטריד יותר על ידי גורמים עסקיים לחנוק התנגדות ולשלוט בחופש הדיבור".

הארגון ספג ביקורת משוחרי איכות הסביבה בשל חברותו במועצת ניהוג היערות (Forest Stewardship Council בראשי תיבות FSC) שקמו לה מתנגדים רבים,[22] אף שהארגון טוען כי מעורבותו חיונית לקדם הגנה חזקה יותר של היערות ושל הקהילות החיות ביערות על ידי ה-FSC.[23]

קישורים חיצוניים

ביאורים

  1. ^ שיטה זולה יחסית, אך הרסנית לסביבה, שבה מגיעים אל שכבת הפחם על ידי גילוח פסגת ההר עד אליה. להרחבה בנושא מומלץ לקרוא את ספרו של ג'ון גרישם "הרי הפחם"

הערות שוליים

  1. ^ Aronoff, Kate (2011-09-18). "U.S. activists stop Burger King from importing rainforest beef, 1984-1987". Swarthmore College.
  2. ^ "Rainforest Action Network: Our Mission and History".
  3. ^ El Eris, Mona (15 באוגוסט 2000). "The Home Depot-Rainforest Action Network dispute: A lesson on issues and stakeholder management". Corporate Environmental Strategy. 7 (2): 185–193. doi:10.1016/S1066-7938(00)00046-4. {{cite journal}}: (עזרה)
  4. ^ Baron, David P.; Yurday, Erin (2004). "Strategic Activism: The Rainforest Action Network". Stanford Graduate School of Business.
  5. ^ Yardley, William (2 בינואר 2013). "Rebecca Tarbotton, Environmental Activist, Dies at 39". New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ "Rainforest Action Network Names Top Campaigner as New Executive Director". Rainforest Action Network press release. 21 באוגוסט 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ Manheim, Jarol (2000). "Chapter 5". Death of A Thousand Cuts: Corporate Campaigns and the Attack on the Corporation. Routledge. pp. 93–98. ISBN 978-1-135-64857-2.
  8. ^ Higgins, Andrew (19 בנובמבר 2009). "A climate threat, rising from the soil". The Washington Post. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ Richardson, Jill. "Worst Food Additive Ever? It's in Half of All Foods We Eat and Its Production Destroys Rainforests and Enslaves Children".
  10. ^ Jan Willem van Gelder, Greasy Palms: European Buyers of Indonesian Palm Oil, Friends of the Earth, 2004
  11. ^ Koch, Wendy (2010-09-24). "General Mills boycotts palm oil that destroys rain forests".
  12. ^ Walsh, Bryan (31 במאי 2011). "Making Girl Scout Cookies Better for the Planet". Time. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ Winning year: 2011
  14. ^ "Mountaintop Removal Mining Environmental Due Diligence Process" (PDF). Citigroup.com.
  15. ^ environmental sustainability
  16. ^ "Environmental Sustainability at JPMorgan Chase". JPMorgan Chase.
  17. ^ Cooper, Dave (2009-09-09). "Boulder from Mountaintop Coal Mine Smashes Into Kentucky Home". Huffington Post.
  18. ^ "Success Stories". Rainforest Action Network.
  19. ^ 19.0 19.1 Llana, Sara Miller. "Chevron fights massive lawsuit in Ecuador".
  20. ^ "History of Texaco and Chevron in Ecuador".
  21. ^ Gomez, Victor (3 בינואר 2012). "Ecuador court upholds $18 billion ruling against Chevron". Reuters. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ Barry, Glen. "Old-Growth Carbon Findings Cause Forest Protection Schism".
  23. ^ Rainforest Action Network. "Rainforest Action Network Statement on the FSC".
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0