רבי שבתי טיאר
הרב שַׁבְּתַּי טַיָּאר (יש המאייתים: שבתאי) היה דיין בקהילת טריפולי שבלוב, מקובל ומשורר[1].
ביוגרפיה
הרב טיאר נולד לדיין רבי דוד טיאר מתוניס. בנו היה רבי יצחק טיאר מאלג'יר. חי במפנה המאות ה-17 וה-18, והיה עד לפורים אשריף.
היה רבו של החכם והמשורר הטריפולטאי רבי אברהם כלפון.
שיריו
מפורסמים ממנו שני שירים: מי כמוך אשריף, ו"תלאות הזמן".
מי כמוך אשריף
השיר "מי כמוך אשריף", בנוי במתכונת השיר "מי כמוך ואין כמוך" של רבי יהודה הלוי[2]. השיר הוא בן 45 בתים, הנפתחים באקרוסטיכון אלפביתי ולאחריהם מופיעה באקרוסטיכון חתימת המחבר אני שבתי בירבי דוד טייאר חזק. כל בית מכיל ארבע צלעות, שלשת הראשונות מתחרזות ביניהן והצלע הרביעי הוא פסוק מן התנ"ך המסתיימת במילה "שם".
בשיר מסופר באריכות על הנסים שקרו לעדה הטריפולטאית בפורים אשריף. את השיר נהגו יהודי לוב לשיר בשבת שלפני כ"ג בטבת, נהגו להקדים לפני אמירת השיר הקדמה שחיבר רבי יעקב רקח[3] ולאחריו אמרו נוסח השכבה למחבר הפיוט - רבי שבתי - ולרבי יעקב רקח.
תלאות הזמן
השיר המתחיל "תלאות הזמן הרבו פצעי"[4], הוא שיר בעל אופי מוסרי, המתאר בצורה מליצית את אפסיות האדם ועל הדין והחשבון שימסור בשמים לאחר מותו.
בשיר זה כתב כתב חידה בו רמז את שמו:
ואם תשאל ידידי על שמי, הן / תבינהו בשכלך על נקלה.
בראש מזלג ותחת העלייה / נעוץ סופה באמצעה ודי לה.
חניכתו לשון הגרי מעופף / לטוש שכלך ותבין המגלה.
פתרון החידה הוא, שבראש השם יש את האות ש' הדומה למזלג. ואחריה באה המילה בית הנמצאת תחת העלייה[5], על ידי שכותבים את האות האחרונה שבבית לפני האות י' שבאמצעיתה. ושם החניכה הוא "טיאר", שמשמעותה "מעופף" בערבית (=לשון הגרי)[6].
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: מי כמוך (שבתאי טיאר) |
מחבר:שבתאי טיאר, באתר ויקיטקסטהערות שוליים
- ^ כפי שתואר בנוסח ההשכבה שנהגו יהודי לוב לומר בליל יום הכיפורים: "החכם השלם הדיין המצוין המקובל האלוקי רבי שבתאי טיאר". ראה: סידור ליום כיפור: זכור לרפאל - מנהג יהודי לוב, בת-ים תשס"ט, עמ' 118.
- ^ נדפס בקונטרס "נעימות אבות", בתוך: אליהו ביטון, נחלת אבות: מנהג יהודי לוב, ביריה תשס"ז, עמ' שח-שי.
- ^ נדפס בספר שאו זמרה (החדש), בהוצאת ועד קהלות לוב בישראל, חמ"ד, תשל"ב, עמ' 192.
- ^ נדפס בספר "מליצי יושר", סימן י.
- ^ השווה: תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף נ"ג עמוד א': ”בית ועליה על גביו”.
- ^ הרב יוסף טנוג'י, תולדות חכמי תונס, בני ברק ה'תשמ"ח, עמ' קיז.
