שדולת הנשים בישראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Shdula.gif

שדולת הנשים בישראל היא עמותה פמיניסטית שהוקמה בשנת 1984 כארגון זכויות הפועל לקידום מעמד האישה באמצעות פעילות ציבורית, לובי לקידום חקיקה בכנסת ופעולות חינוכיות ומחקריות. מייסדת השדולה ומי ששימשה כיו"ר הארגון, פרופ' אליס שלוי זכתה על כך בשנת 2007 בפרס ישראל על מפעל חיים. פרופ' שלוי מכהנת כיום כנשיאת כבוד של השדולה.

השדולה זכתה למספר רב של הישגים במהלך השנים. ידוע במיוחד הוא תפקידה המוביל בחקיקת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה והחוק לאיסור הטרדה בעניינים שבצניעות, וכן העתירה בעניין אליס מילר, שסללה את הדרך לנשים בצה"ל לשרת בתפקידי לוחמות.

פעילות השדולה

השדולה דוגלת בפמיניזם ליברלי, ועל כך ספגה במהלך השנים ביקורת מצד זרמים פמיניסטיים אחרים. ידועה במיוחד הביקורת שנמתחה על פעילות השדולה לקידום מספר הנשים המתמנות לתפקידי דירקטוריות בחברות ציבוריות (ראו בג"ץ הדירקטוריונים), מאבק שנטען שהוא רלוונטי למספר נשים מועט יחסית, רובן ככולן ממעמד כלכלי גבוה. חלק מהעובדות והפעילות הראשונות בעמותה, כמו למשל ד"ר נטע זיו מאוניברסיטת תל אביב ועו"ד רחל בנזימן (לימים מנכ"לית האגודה לזכויות האזרח), פרשו במהלך השנים מפעילות בשדולה בשל ביקורת זו על פעילותה.

בשנת 2008 עתרה השדולה, לבג"ץ בפרשת מינוי מנכ"ל הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול בבג"ץ יעל ארן נגד ממשלת ישראל. במסגרת פרשה זו, ועדת איתור למינוי מנכ"ל הרשות למלחמה בסמים, דירגה את יעל ארן במקום הראשון כמועמדת לתפקיד מנכ"ל הרשות, והציבה את יאיר גלר במקום השני. ברם, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, רענן דינור, בחר דווקא את גלר לתפקיד. בעקבות עתירת השדולה, קבע בג"ץ כי יש לבטל את המינוי ולהחזיר את הנושא ללשכת ראש הממשלה.[1] בבדיקה חוזרת הוחלט שוב למנות את גלר לתפקיד. שדולת הנשים עתרה בשנית נגד המינוי, אך עתירתה נדחתה.[2]

במסגרת הפרויקט הבינלאומי "קאטליסט" מבוצע מפקד על ידי מחלקת המחקר בשדולת הנשים בישראל בשיתוף עם מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה כדי לקבוע את מצב השתלבות נשים בדרגות הבכירות של עולם העסקים בישראל.[3]

השדולה ממומנת מכספי תרומות של קרנות ויחידים. בעבר תומכת מרכזית וקבועה של השדולה הייתה הקרן החדשה לישראל, אולם בשנים האחרונות הסירה תמיכתה. מחזור הפעילות של השדולה לשנת 2007 היה 3.3 מיליון שקל ונאספו תרומות בגובה 3.7 מיליון שקל. הוצאות הנהלה וכלליות היו 335 אלף שקל שהם כ-10% מהמחזור.[4] חלק מפעילות השדולה כיום מתבצע בשיתוף פעולה עם קליניקות משפטיות הפועלות בבתי-ספר למשפטים.

יושבת ראש הראשונה של השדולה הייתה אליס שלוי. היא החזיקה בתפקיד בין השנים 1984–1997 ו- 1998-200. עו"ד רבקה מלר אולשיצקי כיהנה למשך שנה 1997–1998. החל משנת 2000 ועד שנת 2012 כיהנה רינה בר-טל כיו"ר שדולת הנשים בישראל. יפה ויגודסקי החליפה אותה בתפקידה עד שנת 2017 וכיום מכהנת בתפקיד אלה אלקלעי.[5]

ב-2013 זכתה השדולה בפרס יושב-ראש הכנסת לאיכות החיים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יעל ברנובסקי, ביטול מינוי המנכ"ל: "נשים יכולות להפסיק לפחד", באתר ynet, 20/04/2009
  2. ^ בג"ץ 5158/09 יעל ארן ושדולת הנשים בישראל נ' ממשלת ישראל ואחרים, ניתן ב-7 בינואר 2010
  3. ^ גרינפטר מרלן-אביבה, "קטליסט" לקידום הזדמנויות לנשים – הגיע לישראל, אתר The Epoch Times, 26/03/2011. ראו גם סרטון תדמית
  4. ^ אורי בלאו, לאן באמת הולכים כספי התרומות, באתר הארץ, 2 בינואר 2010
  5. ^ שדולת הנשים - נושאות תפקיד בעבר, www.iwn.org.il
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0