שדר (עץ)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןשדר
Brzoza nadrzeczna Betula utilis var jacquemontii RB1.JPG
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: אלונאים
משפחה: שדריים
סוג: שדר
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Betula
ליניאוס

שַׁדָּר או לִבְנֶה (שם מדעי: Betula) הוא סוג עצי יער במשפחת השדריים, הקרוב יחסית למשפחת האלוניים (שבה בין היתר מצויים האלון והאשור). רוב מיני השדר נפוצים באזורים צפוניים של אקלים ממוזג: צפון אסיה, אמריקה הצפונית, ויערות באירופה.

מאפיינים

עצי השדר הם עצים בינוניים או קטנים או שיחים. עליהם פשוטים ועשויים להיות בעלי אונות או שיניים. באביב צבעם זהוב, בקיץ ירוק ובסתיו צהוב. עצי שדר נבדלים מעצי אלמון, בני אותה משפחה, בכך שהתפרחת אינה מעוצה ומתפוררת בהגיעה לבגרות. כך משתחררת מתוך הפרחים האבקניים אבקה שנקלטת על ידי הפרחים העֶלְיָניים (הנקביים). הפרי קטן ומכונף והרוח נושאת אותו למרחקים רבים.

זחלים מסדרת הפרפראים ניזונים מעצי שדר.

שדרים הם עצים רב תכליתיים. העלים, העצה, הענפים, והשורשים משמשים להכנת כלי נגינה, חומרים רפואיים, חומרי סיכה ועוד כהנה וכהנה. באזורים הצפוניים נחשבת אבקת פרחי השדר לגורם אלרגיה נפוץ למדי. מוערך כי בין 15%-20% מהאוכלוסייה הסובלת מקדחת השחת רגישה לאבקת השדר.

בין היתר משתמשים בעצי שדר להפקת סבון ושמפו. את הממתיק המלאכותי "קסיליטול" ניתן להפיק באמצעותו גם כן. בארצות שונות לשד השדר משמש להכנת משקאות. ניתן גם להכין באמצעותו משקה קוואס. משתמשים בעצי שדר כעצי הסקה בשל ערכם הקלורי הרב ביחס ליחידת משקל. אינדיאנים באמריקה הצפונית היו נוהגים להכין סירות, קערות או אוהלי טיפי מקליפת שדר הנייר בשל משקלה הקל, גמישותה, והקלות שבה ניתן להסירה מעצים שנפלו.

קליפת "שדר הנייר"

מינים נפוצים או ידועים של השדר, מבין מיניו הרבים, הם שדר לבן, שדר הכסף, שדר ננסי. האחרון הוא שיח נמוך הנפוץ ביערות סיביר אשר עושים שימוש בקליפתו. השניים הראשונים הם עצים המתנשאים לגובה של כ-20 מטרים. שדר צהוב גדל בצפון אמריקה ומשמש לריצוף.

אקולוגיה

עצי שדר נחשבים מינים חלוציים המקדימים לאכלס שטחים פתוחים. הם גדלים מהר אולם אורך חייהם אינו רב. לאחר 50 שנות חיים בקירוב מתחיל שדר הכסף האירופי להיכנע למחלות הנגרמות על ידי מיקרואורגניזמים וחרקים שונים. עצים אחרים בעלי צמיחה אטית יותר אך אורך חיים רב כמו האלון הם האחרונים להשתלט על אזורים כאלה. צמרותיהם הצפופות הסוגרות בעד קרני השמש ומונעות מהאור להגיע לקרקע ולספק אנרגיה חיונית, מונעות את צמיחתם של עצי שדר נוספים. עצי שדר גם מהווים כמה ממיני העצים רחבי העלים המסוגלים לשאת טמפרטורות נמוכות ביותר ולכן גדלים באזורים צפוניים מאוד, שבהם עצים אחרים כמו אלון או אשור אינם מסוגלים להתקיים.

קישורים חיצוניים