רבי אברהם בורנשטיין
| קבר האבני נזר ובנו השם משמואל | |||||
| לידה |
1838 ה'תקצ"ט | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
20 במרץ 1910 (בגיל 72 בערך) י"א באדר א' ה'תר"ע | ||||
| מקום קבורה | ביאלה פודולסק, פרצ'ב, נשלסק, סוכטשוב | ||||
| מדינה | פולין | ||||
| מקום פעילות | סוכוטשוב | ||||
| חיבוריו | אבני נזר, אגלי טל | ||||
| השתייכות | תנועת החסידות | ||||
| רבותיו | אביו, רבי זאב נחום בורנשטיין. חותנו, רבי מנחם מנדל מורגנשטרן, מקוצק. רבי יצחק מאיר אלתר מגור. רבי חנוך העניך מאלכסנדר | ||||
| תלמידיו | ראו להלן | ||||
| בת זוג | שרה צינא | ||||
| אב | רבי זאב נחום | ||||
| ילדים |
רבי שמואל אסתר בריינדל בורנשטיין | ||||
| חותנים | רבי מנחם מנדל מקוצק | ||||
| חתנים | רבי מאיר בורנשטיין | ||||
| |||||
רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב (מכונה האבני נזר על שם ספרו; חשוון ה'תקצ"ט, אוקטובר 1838 – י"א באדר א' ה'תר"ע, 20 במרץ 1910), היה אדמו"ר ומייסד חסידות סוכטשוב. מגדולי הפוסקים והלמדנים בפולין. מחבר הספרים: "אגלי טל" על מלאכות שבת ושו"ת "אבני נזר".
תולדות חייו
שנותיו הראשונות
נולד בבנדין שבפולין לרבי זאב נחום, מחבר הספר "אגודת אזוב", בנו של רבי אהרן בורנשטיין משצ'קוצ'ין, ולדובריש. היה מצאצאי הרמ"א[1], הש"ך[2] והמעשה רוקח[3]. בשנת ה'תר"י עברה משפחתו לגור באולקוש, שם מונה אביו לרב. בהקדמה לספרו 'אגלי טל' הוא כותב כי כילד ”למדני אדוני אבי מורי ורבי זצ"ל דרכי פלפול, וכד הוינא כבר עשר חידושים חידשתי”[4].
לאחר ניסיון שידוך עם בתו של רבי חיים הלברשטאם מצאנז שלא צלח[5], בחודש אב ה'תרי"ג, בהיותו בגיל ארבעה עשר, נשא את שרה צינא, בתו של רבי מנחם מנדל מקוצק, שאביו היה מחסידיו[6]. התגורר בבית חותנו (שנפטר בשנת תרי"ט) עד חורף שנת ה'תרכ"ג[7].
בשנת ה'תרט"ז לפי בקשת חותנו עבר לכהן ברבנות ביאלה פודולסק, שם פתח ישיבה והעמיד אלפי תלמידים[8].
בחותנו ראה את רבו המובהק. למרות שהגיע לקוצק בתקופה שחותנו הסתגר בחדרו, היה נוהג להכנס אליו הרבה, והיה מבקש ממנו כל יום שיאמר לו חידושי תורה[9]. בהקדמת ספרו "אגלי טל" הוא מעיד:
"אחר-כך נכנסתי לפני ולפנים לבית חמי אדוני מורי ורבי זצ"ל מקאצק, מקור החכמה והתבונה. ממנו דרכי העיון למדתי, וממנו נתוודעתי מה ייקרא חידושי תורה באמת. כי לא כל הפלפולים חידושים המה, ולא יאומן כי יסופר, השגחה גדולה אשר השגיח עליי בעינא פקיחא גם בעניין סדר הלימוד וחידושים"[10].
כרב ואדמו"ר
כעבור 4 שנים מפטירת חותנו, בשנת ה'תרכ"ג נתמנה לרבה של פרצ'ב, שם שהה מספר שנים, שבהם סבל מרדיפות של חסידי גיסו רבי דוד, בנו של רבי מנחם מנדל מקוצק, משום שלא קיבל את מרות רבם, ותחת זאת היה חסיד של רבי יצחק מאיר אלתר מגור[11] שגם הקציב לו סכום קבוע כתוספת להכנסתו מהרבנות. בשנת ה'תרכ"ז עבר לכהן כרב בקרושנוביץ. בשנים אלו נהג לנסוע לרבותיו, ממלאי מקום חותנו, רבי יצחק מאיר אלתר מגור ורבי חנוך העניך מאלכסנדר.

בשנת ה'תר"ל (1870) אחר פטירת רבי חנוך העניך מאלכסנדר החל לכהן כאדמו"ר. בשנת ה'תרל"ו (1876) עבר לכהן ברבנות נשלסק. גם שם בעלי הבתים לא ראו בעין יפה את ניהול החצר במקביל לתפקיד הרבנות, ולכן עזב את העיר, ובשנת ה'תרמ"ג (1883) עבר לכהן כרב העיר סוכטשוב, שבה הקים ישיבה במקביל לחצר החסידית בראשותו. לאחר מספר שנים עזב את רבנות העיר ושימש כאדמו"ר בלבד.
נפטר בי"א באדר א' ה'תר"ע ונקבר בבית הקברות בסוכטשוב, על קברו הוקם אהל[12]. את מקומו מונה למלא בנו רבי שמואל.
פעילות למען ארץ ישראל
רבי אברהם תמך בעלייה לארץ ישראל[13], וכך כתב בספרו "אבני נזר":
מצווה גדולה להשתדל אצל הממשלה ליתן רשות לקיבוץ אנשים לעלות. שזה ודאי תועלת גדולה בכמה עניינים: א' – לגוף העליה, שתהיה חופשית. ב' – אל הישיבה שמה לקיום המצות בכלל, ובייחוד למצוות התלויות בארץ, כי לא הורגלו בהם, ואם יהיו הרבה מישראל הכשרים איש את רעהו יעזורו וגו'. ג' – לעניין קדושת הארץ וברכותיה, כי על ידי קיום המצוות בארץ ישראל, בפרט מצוות התלויות בארץ, ירבה בה קדושה וברכה, כי מצוות התלויות בארץ נקראו חובת קרקע. וכמו האדם בקיום המצוות תתחזק נשמתו, כן הארץ בקיום מצוותיה יתרבה קדושתה וברכת הארץ תלויה בקדושתה, כי ברכת הארץ איננה טבעית רק אלוקית. ואם כן לרגלי מרבית האנשים אשר יקיימו מצות התלויות בארץ, כן יהיה ברכת ד' בפירותיה. ואפילו להאנשים היושבים בחו"ל הוא מצווה גדולה לקנות נחלה בארץ ישראל. ובפרט אם יהיה להם מזה פרנסה, אף אם ישבו בחו"ל – נחשב קצת כאלו יושבים בארץ ישראל.
— הרב אברהם בורנשטיין, שו"ת "אבני נזר", תרע"ג, עמ' 290[14]
רבי אברהם פנה לחסידים בעלי יכולת לתמוך ברעיון לרכישת אדמה למושבת חסידים בארץ ישראל, בשנת ה'תרנ"א (1891), יצאה משלחת בראשות בנו רבי שמואל ואחיו-חתנו רבי מאיר לארץ ישראל על מנת לרכוש את האדמות ושמו עיניהם לאדמה באזור ראש פינה-יסוד המעלה. תוכנית זו לא יצאה אל הפועל עקב גזירה של הסולטאן הטורקי[15][16].
משפחתו

- בנו יחידו, רבי שמואל (ה"שם משמואל"), מילא את מקומו כאדמו"ר מסוכוטשוב. בניו וצאצאיו של רבי שמואל, שימשו באדמורו"ת אחריו.
- בתו, אסתר בריינדל, הייתה נשואה לאחיו, רבי מאיר בורנשטיין. נכדם הוא רבי שבתי בורנשטיין.
מתלמידיו
במסגרת ישיבתו ומחוצה לה, נמנו רבים על תלמידיו. להלן רשימה חלקית מהם[17]:
- רבי מאיר דן פלאצקי, מחבר הספר "כלי חמדה".
- רבי יואב יהושע וינגרטן, מחבר הספר "חלקת יואב".
- רבי יצחק פייגנבוים, ראב"ד ורשה.
- רבי אריה צבי פרומר, רבה של קוז'יקלוב (אנ'), מחבר הספר "ארץ צבי".
- רבי אברהם מנדלזון, דיין בוורשא ומחבר הספר "דברי אברהם"[דרוש מקור]
- .רבי שאול משה זילברמן, רבה של ווירשוב ומחבר הספר "פרדס שאול".
- רבי יהודה ליב קובלסקי, רבה של וולוצלווק.
- רבי צבי יהודה ממלוק, מקאליש, מחבר הספר "אביר הרועים" על תולדות האבני נזר, וספר הפולמוס "מלחמות יהודה" להגן על פסיקתו של רבו בהלכות סת"ם[18].
- רבי מיכאל פורשלגר, מחבר הספר "תורת מיכאל".
- רבי אברהם ויינברג, חבר ועד הרבנים בורשה, מחבר ספר "ראשית ביכורים".
- רבי משה נטע כהנא שפירא, רבה של קשוינז, חותנו בזיווג ראשון של בנו השם משמואל, מחבר הספר "שמן למאור".
- רבי יעקב בוימאן, רבה של קהילת שערי תורה בלוס אנג'לס, מחבר הספר "חמדת יעקב".
- רבי יצחק יהודה טרונק, רבה של קוטנו.
- רבי שלמה קאליש, חתנו של החלקת יואב.
- רבי דוב בעריל זימאן מוורשא, ר"מ בישיבת תורת ארץ ישראל בצפת.
לתלמידים נוספים ראו: קטגוריה:תלמידי האבני נזר.
ספריו

- אגלי טל - על ל"ט מלאכות שבת. נדפס לראשונה בפיוטרקוב בשנת ה'תרס"ה (1905). בהקדמה לספר הוא מפרט את דרך הלימוד אותה רכש אצל חותנו, רבי מנחם מנדל מקוצק, וכן מתפלמס בשאלה אם ניתן ליהנות ממצוות לימוד תורה, על-אף הכלל הידוע ש"מצוות לאו ליהנות ניתנו". חלקים מהספר נערכו על ידי בנו רבי שמואל שאביו העיד עליו שיש לו לשון צחה[דרוש מקור]. הספר התפרסם במהירות וצעירים רבים בפולין החלו ללמוד מסכת שבת באותה תקופה בכדי שיוכלו ללמוד בספר אגלי טל[19][א].
- אבני נזר - שו"ת. נדפס בשבעה כרכים, הספר ערוך לפי סדר ארבעת חלקי השולחן ערוך.
- חידושי אבני נזר - חידושים על מסכתות הש"ס, ליקוטים מספריו, מספרי תלמידיו ומכתבי יד. נערך על ידי מכון נזר.
- גליונות אבני נזר על הרמב"ם נדפס בשנת ה'תשנ"ה.
- נאות הדשא - על התורה והמועדים (3 כרכים). ליקוטים מתורותיו, ומתורות צאצאיו, שבדפוס ושבכתבי-יד. נערך על ידי נכדו (בנו של ה"שם משמואל") רבי אהרון-ישראל בורנשטיין.
- אבני נזר על התורה (2 כרכים) - ליקוט משו"ת 'אבני נזר' 'אגלי טל', 'שם משמואל', 'נאות הדשא', 'ארץ צבי' ועוד. נערך על ידי הרב משה וינברג בשנת ה'תשפ"ב.
לקריאה נוספת
- אביר הרועים - לתלמידו הרב צבי יהודה מאמלוק, פיטרקוב ה'תרצ"ה.
- אהרן ישראל בורנשטיין, מראה הדשא - תולדות ופרקי חיים של ה"אבני נזר" וה"שם משמואל" מסוכטשוב.
- הרב אברהם יצחק ברומברג, מגדולי התורה והחסידות - חלק ה, ירושלים: ה'תשט"ו.
- אליעזר שטיינמן, באר החסידות - אדמורי פולין, פרק י - רבי אברהם מסוכצוב, תל אביב: תשי"ח.
- אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ב, עמ' קנו-קצד. בני ברק, ה'תשמ"ז,
- יהודה מאירוביץ (גבריאל יהודה איליוביץ), תורת אמת הייתה בפיהו בתוך: קובץ נזר התורה חלק כ"א (אדר תש"ע) עמוד רנ"ה.
- הרב אהרן פרלוב, שיחות קודש, ירושלים תשנ"ה.
קישורים חיצוניים
- רשימת המאמרים של רבי אברהם בורנשטיין, באתר רמבי"ש
- ספרי רבי אברהם בורנשטיין, באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי
- ספרו אבני נזר: חלק א-ב, חלק ג-ד, חלק ה-ו; חלק ז באתר היברובוקס.
- מאיר סטרמן, מאה שנה לאבני נזר זצ"ל, באתר ערוץ 7, 25 בפברואר 2010
- אברהם מסוכאטשוב, רבי אברהם בורנשטיין, מגדולי רבני החסידות. בעל "אבני נזר". באתר דעת
- מכתב האדמו"ר מסוכטשוב 'ע"ד ספרות ועיתונות חופשית'

- רבי אפרים שלמה זלמן וינגוט, מספד תמרורים, באתר היברובוקס
- אברהם יצחק ברומברג, האדמו"ר מסוכאטשוב זצ"ל, הצופה, 7 במרץ 1947
אברהם בן נחום זאב בורנשטיין (1838-1910), דף שער בספרייה הלאומית
ביאורים
- ↑ רבי שלמה רזכטה מחבר ספר בכורי שלמה, כותב במכתבו אל המחבר: ”הנה זכיתי בעזה"י לקנות את ספרו הקדוש אגלי טל, וקבעתי לי ללמוד בו, ואורו עיני מאור תורתו הקדושה, ומתקו לחכי מנופת צוף דבריו החוצבים להבות קודש, ומה עמקו דבריו הנאמרים בפלפול עצום לאמיתתה של תורה ובקיאות נפלא, לא נראה כבושם הזה מכמה שנים כו'.” (בכורי שלמה, או"ח סי' ה).
הערות שוליים
- ↑
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר הספרים היהודי
פרמטרים [ ללא ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אבני נזר אבן העזן סימן קל"ה אות י"ב, באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי. - ↑
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר הספרים היהודי
פרמטרים [ ללא ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אבני הזר אורח חיים סימן תפ"ו אות ח', באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי,
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר הספרים היהודי
פרמטרים [ ללא ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הקדמת הספר אגלי טל, באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי (סוף הגהה שניה). - ↑ אבני נזר אבן העזר סימן רלט אות ה.
- ↑ הרב אברהם בורנשטיין, אגלי טל, הקדמה, באתר ויקיטקסט
- ↑ אביר הרועים (חלק א אות כד).
- ↑ ראו אביר הרועים אות כט-לה
- ↑ מראה הדשא עמודים סה-סו
- ↑ מראה הדשא עמוד מ-מא.
- ↑ אמת ואמונה מהדורת תשפ"א עמוד שמה
- ↑ ומדיוק לשונו הזהב שכתב 'גם בענין הלימוד וחידושים', מבואר איך שעיקר השגחתו עליו היתה בעניינים לבד מסדר הלימוד וחידושים, להעלותו במעלות הקודש בענייני עבודה וחסידות בקדושה ובטהרה ומדריגות קדושות ונוראות הגבוה למעלה וכו', וזהו שכתב 'גם בענין סדר הלימוד וחידושים'" (אביר הרועים אות מד).
- ↑ מראה הדשא עמוד סז
- ↑ האהל נחרב בימי המלחמה. בשנת ה'תשנ"ג נמצא מקום האהל על ידי ר' יהודה וידבסקי והוקם מחדש על ידי חסידי סוכוטשוב - מראה הדשא, עמוד ר"ב
- ↑ אולם התנגד לתנועה הציונית בנוסח של הרצל שכללה את המזרחי (נכדו, הרב אהרן בורנשטיין, מראה הדשא, עמוד ק)
- ↑ הרב אברהם בורנשטיין, אבני נזר חלק יורה דעה, פיוטרקוב: תרע"ג, סימן תנ"ד, עמ' 290, באתר היברובוקס
- ↑ מראה הדשא עמוד צט; אביר הרועים אות רא
- ↑ גם בשנת תרפ"ד התארגנה קבוצה של חסידי סוכטשוב להקים מושבה חסידית בארץ ישראל ויצאה משלחת מנכדי ה'אבני נזר' האדמו"ר רבי דוד ואחיו האדמו"ר חנוך העניך עם חסידים, אך גם תוכנית זו נכשלה, מראה הדשא עמוד קא
- ↑ לרשימה רחבה יותר, ראו: ישראל אברהם גרינבוים, חכמי פולין,ירושלים תשס"ט, עמ' תה-תו.
- ↑ ראו הג"ר יהודא ליב גארדין זצ"ל - "הגאון מלאמזא" בתוך ישורון ג',עמודים תרסג-תרסח.
- ↑ מראה הדשא (עמ' קעט).
אברהם בורנשטיין36645299Q2909191
- אדמו"רי סוכטשוב
- אדמו"רים פולנים
- נאשיילסק: רבנים
- ראשי ישיבה חסידים במזרח אירופה
- ראשי ישיבה פולנים
- חסידי קוצק
- מחברי ספרי שו"ת
- מחברי ספרי הלכה
- ילידי 1838
- נפטרים ב-1910
- משפחת בורנשטיין
- מייסדי שושלות חסידיות
- רבנים אורתודוקסים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש
- חתני אדמו"רים
- יהודים הקבורים בסוכצ'ב
- רבנים פולנים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש
- המכלול: ערכים ששוכתבו או הורחבו במכלול