שועל-מעופף ממושקף
 שועל-מעופף ממושקף
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | עטלפים |
| תת־סדרה: | דמויי עטלפי פרי |
| משפחה: | עטלפי פרי |
| סוג: | שועל-מעופף |
| מין: | שועל-מעופף ממושקף |
| שם מדעי | |
 Pteropus conspicillatus
| |
| תחום תפוצה | |
| |
שועל-מעופף ממושקף (שם מדעי: Pteropus conspicillatus) הוא מין של עטלף גדול בסוג שועל-מעופף, שמצוי ביבשת אוקיאניה. הוא תואר מדעית לראשונה בשנת 1850 על ידי הזואולוג הבריטי ג'ון גולד ויש לו 2 תת-מינים. המין מתאפיין בפרווה כהה עם גלימה צהובה על הכתף והעורף, וידוע במשקפיים הבהירים שעל פניו. השועל המעופף חי ביערות גשם, כיסי סבך חופיים וסוואנה טרופית ופעיל בדמדומים ובלילה. הוא ניזון בעיקר מפירות ולן בשעות היום על צמרות העצים במושבות גדולות. הוא נתון בסכנת הכחדה כתוצאה מאיומים רבים, ביניהם אובדן בית גידול, שינויי אקלים וציד.
תיאור ואנטומיה
לשועל המעופף גוף כבד וארוך, ראש גדול דמוי שועל וחרטום בינוני מחודד. הלוע רחב וחרוטי, והאוזניים גדולות, רחבות ועגולות עם קצה מחודד. העיניים גדולות ושחורות, האף גדול ורחב עם נחיריים נפוחים. השוקיים והכנפיים חסרי שיער. נוסחת השיניים אופיינית לסוג: 34 שיניים.
אורך ראשו וגופו של השועל המעופף הממושקף 22–25 ס״מ, אורך הזרוע 16–18 ס״מ, ומשקלו 400 גרם עד ק״ג אחד. משקל הזכרים כמעט כפול ממשקל הנקבות, והשיער שלהם נוקשה ושומני יותר. מוטת הכנפיים שלו מגיעה למטר אחד. בדומה למינים אחרים בסוג, השועל המעופף הממושקף נטול זנב ובעל כנף-זנב צרה.
הפרווה של השועל המעופף הממושקף קצרה, וצפופה, כשהיא נוטה להיות שטוחה על הגב ומדובללת וצמרירית בכתף ובעורף. צבעה הכללי שחור מבריק אחיד, חום שוקולד כהה או חום ביסטר, כאשר סביב העורף, הכתפיים והצוואר יש גלימה בולטת בצבע צהבהב, קש או זהב. הראש שחור או חום כהה, וסביב העיניים יש טבעות שחורות צרות שמוקפות במשקפיים צהובים גדולים שהעניקו למין את שמו. המשקפיים עשויים להיות צבועים באפרפר או בבז׳, עם נקודות שחורות מעל העיניים. על החרטום יש פס שחור והצדדים שלו צהבהבים בדרך כלל.
הכנפיים בצבע שחור מבריק או שחור-כחלחל עם פסים כהים שנראים בעיקר כשהוא מתעופף בשעות היום. האוזניים, האמות, השוקיים, האף והטפרים שחורים גם הם.
תפוצה
השועל המעופף הממושקף אנדמי לאוקיאניה ומצוי בדרך כלל בקרבת החוף; טווח התפוצה שלו כולל את צפון אוסטרליה (חצי האי כף-יורק בקווינסלנד), כל קו החוף המזרחי, הצפוני והמערבי של גינאה החדשה, בקבוצות האיים הפפואנים: איי וודלרק, איי טרוברנד, איי ד'אנטריסקו וארכיפלג לואיסיאד ובאיים האינדונזים: יאפן, ביאק, בטנטה, ואיגאו, סאלאווטי, הלמהרה, מורוטאי, בקאן, מיסול, טידורה, טרנאטה ואובי (האחרונים הם חלק מאיי מאלוקו).
בית הגידול שלו מורכב מיער גשם טרופי, יער מנגרובים, יער ביצות, סוואנה טרופית ובתה בשפלה ובחופים לצד יער עננים ברום 1,000-750 מעל פני הים. הוא מופיע גם ביערות משניים עם הפרעה אנושית או באזורים מעובדים ועירוניים. באוסטרליה, הצמחייה הדומיננטית בבית הגידול היא אקליפטוס, הדס דבשי ומיני גפניים.
אקולוגיה
התנהגות, פעילות ותזונה
השועל המעופף הממושקף פעיל בשעות הדמדומים והלילה ומבלה את שעות היום בשינה על עצים. הוא חי בקבוצות גדולות או במושבות של אלפי פרטים שנתונות לתנודות חדות. המושבות בדרך כלל הומוגניות, אך מדי פעם ניתן למצוא מושבות משותפות לו ולמינים: שועל-מעופף קטן ושועל-מעופף אדום קטן. עם דמדומי ערב, השועלים המעופפים עוזבים את מקום הלינה בהמוניהם ותרים אחרי מזון. עד רדת החשיכה, הם מתאספים סביב עצי פרי ותופסים בעלות על מספר ענפים, כאשר העטלפים שהתמקמו מוקדם יותר יבלמו במהירות ״פלישות״ של עטלפים שהגיעו מאוחר; התנהגות זאת מובילה לפיזור נרחב של זרעי פירות ביערות, שכן העטלפים הפולשים מצליחים לאכול לכל היותר פרי או שניים, לפני שנאלצים להסתלק ולחפש אתר האכלה חדש. העטלפים חוזרים למקום הלינה הקבוע שלהם עם הזריחה.
בדומה למינים אחרים בסוג, כ-90% מהתזונה של השועל המעופף הממושקף מורכבת בעיקר מפירות בהירים, אותם הוא מאתר באמצעות חוש הראיה והריח. מלבד פירות בר דוגמת תאנים ומינים ממשפחת ההדסיים (סיזיגיום למשל), להקות של השועל המעופף פושטות לעיתים קרובות על מטעים של פירות הדר, מנגו, ליצ'י ותפוח וגורמות מדי שנה לנזקים כבדים לחקלאות. יתר מזונו של השועל המעופף מורכב מפרחים, צוף ואבקנים. הוא שותה מים לעיתים קרובות תוך כדי טיסה נמוכה על מקורות מים.
בצפון אוסטרליה, השועלים המעופפים באזורים ההרריים מבצעים מדי שנה נדידה עונתית בין יערות הגשם של רמת אתרטון לאזורי החוף החמים והנמוכים יותר. הנדידה נגרמת בעקבות עונת הגשמים הכבדה בין מאי לאוגוסט שבמהלכה הפירות פחות נפוצים, בניגוד לאזור החוף שבו זמינות הפירות אינה מושפעת כל כך מחילופי העונות. מושבות העטלפים באזורי החוף נשארות במקומן במשך כל השנה, כך שיש להם עדיפות בגישה למזון על פני עטלפים נודדים שהגיעו מהמושבות ההרריות. הטורפים הטבעיים של השועל המעופף כוללים את העיטם לבן הגחון ופיתון השטיחים, ולעיתים גם תניני ים שלוכדים אותו כשהוא מתעופף צמוד למים. הם ניצודים למזון גם על ידי אבוריג'ינים ותושבים באוסטרליה, וילידים פפואנים ואינדונזים.
.jpg)
ארגון חברתי ומחזור חיים
הארגון החברתי של השועל המעופף הממושקף אינו קבוע; במשך השנה, הזכרים והנקבות שוכנים במושבות נפרדות. לפני עונת הרבייה, הנקבות מגיעות לאתר קבוע שמשמש לרבייה ולהמלטה והזכרים מגיעים זמן קצר לאחר מכן. עונת הרבייה עצמה משתנה מאזור לאזור ונמשכת מספר חודשים. נקבות שהיו בהיריון והמליטו כבר נמצאות בקשר מונגומי עם זכר אחד, בעוד שנקבות צעירות או כאלו שאינן בהיריון מתרבות עם מספר זכרים. במהלך עונת הרבייה הזכרים נלחמים זה עם זה על גישה לנקבות.
ההיריון נמשך כ-7 חודשים ולאחריהם הנקבה ממליטה גור יחיד. הגור נגמל לאחר 4 חודשים ומגיע לבגרות בגיל שנה או שנתיים. לאחר הגמילה, הגורים יוצאים בהדרגה בערב עם שאר המושבה, אולם בשל חוסר הסיבולת שלהם הם עוצרים לנוח לאחר טיסה של מספר קילומטרים, וממתינים עד הזריחה לבוגרים וחוזרים איתם יחדיו למקום הלינה הקבוע. טווח הטיסה של המתבגרים הולך וגודל משבוע לשבוע, עד שהם מסוגלים לעמוד בקצב של השאר. הנקבה יכולה להתרבות כבר בגיל שנה, אולם הזכר לא יתרבה לפני גיל 3–4 בשל התחרות עם זכרים אחרים. תוחלת החיים של השועל המעופף בטבע 12–17 שנים, ובשבי הוא עשוי להאריך ימים עד גיל 30. מלבד טורפים וירי על ידי חקלאים, גורמי תמותה נפוצים בטבע הם התחשמלות, הסתבכות בגדירות תיל, ושיתוק קרציות.
מצב
_(9743629546).jpg)
השועל המעופף הממושקף מסווג על ידי הרשימה האדומה של IUCN, במצב השימור סכנת הכחדה (EN), בשל ירידה דרסטית במספריו במהלך העשור הראשון והשני של המאה ה-21 כתוצאה ממגוון איומים, כשההערכה היא שבין 2004 ל-2019 האוכלוסייה שלו צנחה בלא פחות מ-70%.
האיומים העיקריים על השועל המעופף כוללים אובדן בית גידול בדמות בירוא יערות לתעשיית העץ, הפקת שמן דקלים, המרת רצועות מנשק וסוואנות לשטחי מרעה וגידולים חקלאיים, עיור גובר והולך, פגיעה של פטריית חלודת ההדס (Austropuccinia psidii) בפלורה המקומית, הפרעה אנושית ליד אתרי לינה, פגיעה באתרי האכלה, ציד לבשר (באינדונזיה ופפואה) או בתור מין מזיק (אוסטרליה), התחשמלות, הסתבכות בגדרות תיל, שיתוק קרציות, התפשטות של מינים פולשים כמו נמלת אש קטנה ונמלה משוגעת צהובה, ושינויי אקלים דוגמת ציקלונים וגלי חום; בגל חום שהתרחש בשנת 2018 בצפון אוסטרליה, נהרגו כ־23,000 עטלפים שמהווים כשליש מהאוכלוסייה בקווינסלנד.[1] מלבד קצב הרבייה הנמוך, השועל המעופף הממושקף פגיע יותר ממינים אחרים בשל העובדה שהוא חי בסמוך לקו החוף שמתאפיין בריכוז גבוה של התיישבות אנושית.
בתחילת המאה ה-21, האוכלוסייה העולמית כללה למעלה מחצי מיליון פרטים (250,000 באוסטרליה לבדה). לאחר הירידות החדות בין 2004 ל-2019, גודלה של האוכלוסייה העולמית עשוי להיות רבע מיליון פרטים או אף פחות מכך (בהתחשב בכך שבאוסטרליה יש כ-100,000 פרטים).
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
