שחפית בנגלית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןשחפית בנגלית
זוג שחפיות בנגליות במהאראשטרה, הודו
זוג שחפיות בנגליות במהאראשטרה, הודו
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: עופות
סדרה: חופמאים
משפחה: שחפיתיים
סוג: תלאסאוס
מין: שחפית בנגלית
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Thalasseus bengalensis

שַׁחֲפִית בֶּנְגָּלִית (שם מדעי: Thalasseus bengalensis)[1] היא מין של עוף ימי ממשפחת השחפיתיים.

טקסונומיה ואטימולוגיה

בעבר היא שוייכה לסוג שחפית, אך הועברה לאחרונה לצד מיני שחפיות נוספים לסוג הנוכחי Thalasseus (היינריך בויה, 1822), בעקבות מחקרי DNA מיטוכונדריאלי אשר איששו את ההשערה כי שלושת הטיפוסים השונים במשפחת השחפיות (כיפה לבנה, כיפה שחורה, וכיפה שחורה עם כתם לבן במצח) מהווים ענפים שונים ומובחנים.[2]

שם הסוג Thalasseus הוא מיוונית עתיקה ומשמעותו "דייג" מ- thalassa, "ים".; ושם המין הספציפי bengalensis פירושו "של בנגל", בשל המקום בו נאסף הטיפוס על-פיו תואר המין לראשונה; המתייחס היסטורית לחלק גדול מצפון הודו ובנגלדש.[3]

תפוצה

שחפית בנגלית בקוץ', הודו

היא מקננת באזורי חוף סובטרופיים של העולם בעיקר מהים האדום על פני האוקיינוס ההודי ועד למערב האוקיינוס השקט ואוסטרליה, עם אוכלוסייה משמעותית בחוף הדרומי של הים התיכון בשני איים מול חופי לוב. קינונים אקראיים דווחו גם באיטליה ובצרפת. השחפיות מאוסטרליה הן כנראה יציבות, אבל אוכלוסיות אחרות נודדות וחורפות דרומה עד לדרום אפריקה .

תת-מינים

לשחפית זו יש מספר תת-מינים באיזורים שונים, הנבדלים בעיקר בגודל ובפרטי ניצוי קלים:

התת-מין הים תיכוני הוא מזדמן נדיר לאירופה, ומתרבה בזוגות טהורים או מעורבים (עם שחפית שחורת-מקור) באיטליה, ספרד ואנגליה.

מין זה מקנן במושבות צפופות בחופים ובאיים. השחפית מקננת בשקע באדמה והתטולה שלה מכילה אחת עד שתי (לעיתים נדירות שלוש) ביצים. התנהגות הקינון דומה מאוד לזו של שחפית שחורת-מקור, עם הימנעות מטורפים על ידי קינון במושבות צפופות מאוד, וגם (בתת-מין T. b. emigrata לפחות) על ידי קינון בסוף הקיץ כאשר שחפים צהובי-רגל העלולים לטרוף אפרוחים סיימו לקנן ועזבו את שטחי הקינון.

ביצה, אוסף מוזיאון טולוז

תיאור

בדומה לכל שחפיות תלאסאוס, השחפית הבנגלית ניזונה על-ידי צלילה אחר דגים, בדרך כלל במקורות מים מלוחים. לרוב היא תצלול ישירות, ולא בשיטת "ריחף הדרגתי" המועדפת על שחפית הקוטב. הזכר נוהג להציע דגים לנקבה חחלק מתצוגת החיזור.

זוהי שחפית בינונית-גדולה, דומה מאוד בגודלה ובמראה הכללי לשלושת קרובי משפחתה הקרובים אליה מאוד, שחפית שחורת-מקור, שחפית הדורה ושחפית סינית (אנ') (Thalasseus bernsteini). לבוגר בלבוש קיץ יש כיפה שחורה, רגליים שחורות ומקור כתום ארוך וחד. העל-כנף, השת ונוצות הזנב המרכזיות אפורים, ואילו החלקים התחתונים לבנים. אברות היד מתכהות במהלך הקיץ. בחורף, המצח הופך לבן. הקריאות הן רעש צורם וחזק כמו של שחפית שחורת-מקור.

השת האפור מהווה תכונה שימושית לזיהוי בתעופה, המבדילה אותה מהמינים הקרובים. השחפית ההדורה נבדלת בנוסף גם במקור מעט ארוך וצר יותר, בעוד שהשחפית הסינית נבדלת בקצה השחור למקור; ולשחפית שחורת-המקור - מקור שחור עם קצה צהוב.

פרטים צעירים מזכירים שחפיות שחורות-מקור בני אותו גיל, אך עם מקור צהוב-כתום, והם בהירים יותר בסך-הכל; עם סהרונים כהים קלים בלבד על נוצות הגב.

בטווח התפוצה של המין הזה יש עוד שתי שחפיות בעלות מקור כתום, שחפית מלכותית (אנ') (Thalasseus maximus) ושחפית צהובת-מקור. שניהם גדולים בהרבה ובעלי מקור חסון יותר; למלכותית יש גם שת וזנב לבנים, בעוד שחלקיה העליונים (החולקים את הגב האפור) כהים יותר מלמעלה והיא בעלת מקור צהוב יותר.

מזונה מורכב בעיקר מדגי ים קטנים וחסילונים.[4]

סטטוס

למין זה טווח תפוצה נרחב ואוכלוסייה גדולה ויציבה. בשל כך הוא אינו מוגדר כמתקרב לסף פגיעות, ומסווג ברמת סיכון "ללא חשש" על-ידי האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע (IUCN).[4]

שחפית בנגלית היא אחת מהמינים עליהם חל ההסכם לשימור עופות מים נודדים אפריקאים-אירו-אסייתים (AEWA), ואחת מ-10 מיני עופות ימיים הנכלליםם בתוכנית הפעולה של עופות ימיים ים-תיכוניים.[5]

בהודו היא מוגנת בשמורת שימור הציפורים הימיות PM Sayeed (אנ').[6]

שחפיות בנגליות עם שחפית שחורת-מקור בודדת במרכז, בקנור, קראלה, הודו
שחפיות בנגליות בחוף מלבר, קרלה, הודו

לקריאה נוספת

  • Azafzaf, H., Etayeb, K. & Hamza, A. 2006: Report on the census of Lesser Crested Tern Sterna bengalensis in the Eastern coast of Libya. (1–7 August 2006). Unpublished report to Regional Activities Centre/Special Protected Areas (MAP/UNEP), Environment General Agency (Libya) and African-Eurasian Waterbird Agreement (UNEP/AEWA). 18 pp with map and four Appendices.
  • Baker N.E (1984). Lesser Crested Tern in Bengazi, Libya. Bull. Orn. Soc. Middle East.
  • Hamza, A., H. Azafzaf, N. Baccetti, E.M. Bourass, J. J.Borg, P. Defos du Rau, A. Saied, J. Sultana, M. Zenatello (2008) Report on census and ringing of Lesser Crested Tern in Libya (2-10 Aug. 2007), with a preliminary inventory of Libyan islands. UNEP-MAP-RAC/SPA and EGA. Tech. Report.
  • Meininger, Peter L., Pim A. Wolf, Dan A. Hadoud and Mohamed F. A. Essghaier (1994) Rediscovery of Lesser Crested Tern breeding in Libya British Birds 87(4):160-170.
  • Moltoni E. (1938). Escursione ornitologica all’Isola degli Uccelli (Golfo della Gran Sirte, Cirenaica). Riv. Ital. Orn 8 : 1-16.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שחפית בנגלית בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Bridge, E. S.; Jones, A. W. & Baker, A. J. (2005).
  2. ^ Bridge, Eli S.; Jones, Andrew W.; Baker, Allan J. (2005). "A phylogenetic framework for the terns (Sternini) inferred from mtDNA sequences: implications for taxonomy and plumage evolution". Molecular Phylogenetics and Evolution. 35 (2): 459–469. doi:10.1016/j.ympev.2004.12.010. PMID 15804415.
  3. ^ Jobling, James A (2010). The Helm Dictionary of Scientific Bird Names. London: Christopher Helm. pp. 69–70, 383. ISBN 978-1-4081-2501-4.
  4. ^ 4.0 4.1 Lesser Crested Tern (Thalasseus bengalensis) - BirdLife species factsheet, datazone.birdlife.org
  5. ^ "Regional Activity Centre for Specially Protected Areas". www.rac-spa.org. אורכב מ-המקור ב-30 ביוני 2017. נבדק ב-23 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ KA Shaji (13 במאי 2020). "Lakshadweep gets world's first sea cucumber conservation reserve to curb smuggling into China". Scroll. נבדק ב-23 ביולי 2020. {{cite news}}: (עזרה)

תבנית:Taxonbar

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0