שיחה:רבי שמואל וינברג מסלונים/ארכיון

לאחרונה יצא על הדברי-שמואל, חיבור 'שמואל בדורו', בן שלושה עשר פרקים, ושלושה חלקים, המתאר את פרשת חייו על רקע התקופה ובעיותיה

העם הספר מכיל פרטים ביוגרפים אינצקלופדים או משהו אחר?

למה אתה מתכוון בדיוק? בספר ישנו חומר רב יחסית בכמות ובאיכות, ונכתב עליו, שזה פרקים מתוך ספר העתיד לצאת לאור

החומר מקיף פחות או יותר את חייו ברמה בסיסית ויותר מהערש ועד הקבר

127 עמודיפ

במידה והערך מכיל פרטים שלא כתובים בגוף הערך מומלץ לך כקורא להוסיף את הפרטים לגוף הערך.

יש לי בעיה, כי 'אין הנחתום מעיד על עיסתו'

גם עם אתה מחבר הספר, אבל בכל אופן יש לך מידע רב אז תרחיב

משום שבדיעבד מקבלים את עדותו

השאלה האם חשוב להעביר את עצם המידע על הספר?

כן למה לא?

ואם כן, איך בערך אמור להיות הניסוח?

ואני גם לא קלטתי בדיוק, איך אני טכנית מוסיף מידע בערך

תבדוק בערכים דומים הסגנון צריך להיות אודותיו יצא הספר וכו'

הוספתי לערך. תודה רבה

חיילך למכלולייתא!

תאחל לי חילך לדברים יותר תכלתיים

מה שתרצה

בכל אופן, מעניין שזו השיחה הראשונה בדף זה

נו נו...

מי ערך את הערך?

מעלת התורה

מעניין אגב שבחודש שבט תש"פ, כלומר החודש הקודם יצא גם ספר על רבי שמואל אויערבאך בשם 'שמואל בדורו', והדברי-שמואל גם כתב מאמר בהפלס דאז

זה לא צירןף מקרים ותו לא

חילך אגב לבדחנות...

ברור שזה רק צירוף מקרים, אך צירוף מקרים נדיר ביותר, כפי ששמעתי מאדם הבקי בכגון דא

בזה אני כבר לא מבין (בשונה מרוב הדברים)

אני מקווה שאחרי ההתכתבות הלילית החמודה הלזו, אתה כבר מקבל את עדותו של המחבר על עצמו אפי' לכתחילה. לילה טוב

וועלוועל, כפי שהבנתי מדובר בקונטרס. אם כן - יש להסיר את כל הפיסקה.

כשייצא הספר השלם יש להכניס את זה בשורה אחת תחת הכותרת "לקריאה נוספת"

קבלתי.

למרות שזה ממוצע בין קונטרס לספר, 127 עמודים המחולקים ל-13 פרקים, לא ממש עונה על התואר קונטרס בהגדרתו הרגילה

אכן מחקתי

אני רואה שכבודו ערך ערכים בנוגע לסלונים. רציתי להעיר על אי.-אלו אי דיוקים, או לפחות סיפורים שעברו כמה שכתובים

תעיר במקום.

למשל, יש סיפור שאצלנו מספרים על הבית-אברהם, שהוא אמר, שמי שרוצה לבוא לאחיו, ולא בא אליו וכו', ואתה כתבת את זה על אחיו. אם כי, יכול להיות שאתה צודק... בעידן מחלוקת הכול אפשרי

דומני שב'מזקנים אתבונן' זה מופיע על ר' ישכר לייב.

זה נשמע לך קצת מחודש, אבל אבדוק

למה מחודש?

ר' ישכר ליב ידע שהציבור בעיר מגורי אביו (סלונים) נמשך לאחיו הקטן (ביאלסטוק), אך מפני כבודו שלו אינם נוסעים לברנוביץ, לכן תלה מה שתלה.

לא מסתבר שהציבור בביאלסטוק רצה ליסוע לסלונים.

האמת, שגם לי הגרסה שלך נשמעת יותר הגיונית, ורק שעכשיו אני עוסק בתולדותיו של הבית אברהם, וליבי נוקפני, אם סיפור כל כך ידוע ומושרש אצלנו, מתברר ככל כך לא מדויק בלשון המעטה, מה נאמר לאחותנו ביום שידובר בה, מתי שיפתחו תיבות פנדורה, של כל הסיפורים...

יש עוד סיפור המיוחס לבעל ה'מזקנים אתבונן', שר' יששכר לייב, ויתר לאחיו הצעיר ממנו בי"ב שנים על הירושות... וכן שהבית אברהם היה מעוטף בטלית של רבי דוד-משה מטושרטקוב. ומה לעשות, שעובדתית הטלית נמצאת בידי קויפמן, אחיו של קויפמן מוועד הישיבות, שאשתו נכדה של ר' ישכר לייב

יש לי אגב, עיתונות מתורגמת מגרמנית לאחר פטירת ר' יששכר לייב, ואחיו הבית-אברהם. פה ושם ניתן למצוא חידושים מרעננים

ב'מזקנים אתבונן' אין סיפורי ירושות כאלו. כמעט ואין סיפורים על ר' יששכר לייב.

דווקא די מכבדים אותו אצלנו... באופן רשמי וודאי, ולדעתי גם בלב... למרות שעדיין הוא בגדר: תלמיד חכם שלא נספד כהלכה.

בקונטרס 'שמואל בדורו', הבאתי סיפור-הוד אודותיו. ללמד על הכלל כולו יצא, שגברא רבה בעל שיעור קומה בלתי מצוי לפנינו.