שיחת משתמש:חד מבתראי/טיוטה
מראה
תגובה אחרונה: לפני 9 חודשים מאת פרפרת בנושא מה זה?
מה זה?
@חד מבתראי מה שם הערך של הראשונים?
ואם יותר לי להתערב, האם אתה סגור על זה שהביזור לא התחיל בזמן הגאונים, שהיו גאוני א"י וגאוני בבל עם פסיקות שונות ומנהגים שונים? פרפרת (שיחה) 16:27, 29 ביוני 2025 (IDT)
- ומה עם ר"א מטוך? פרפרת (שיחה) 16:34, 29 ביוני 2025 (IDT)
- כמופיע בדף - זהו דף פרטי. התחלתי להוסיף דורות לראשונים ורציתי ללטש את הנוסח לפני. לגופש"ע ביזור הסמכות החל אז - לפנ"כ הסמכות הייתה בידי גאון סורא. ואתה יכול להמשיך לערוך בדף ראשונים חד מבתראי (ממי) • שיחה - בואו לעזור! • ד' בתמוז ה'תשפ"ה 22:12, 29 ביוני 2025 (IDT)
- על זה גופא שאלתי, האם לא היה שתי מערכות היררכיות? אחת בבבל ואחת בא"י? פרפרת (שיחה) 19:07, 30 ביוני 2025 (IDT)
- עיין ערך מחלוקת רב סעדיה גאון ובן מאיר. וגם זה רק להכרעה בא"י גופא, בכל העולם היה כמנה בבל (והראי' - כמה תשובות הגאונים אתה מכיר מא"י?) חד מבתראי (ממי) • שיחה - בואו לעזור! • ה' בתמוז ה'תשפ"ה 22:19, 30 ביוני 2025 (IDT)
- בכל העולם היה כמנה (?) בבל, לא הבנתי פרפרת (שיחה) 01:33, 1 ביולי 2025 (IDT)
- על כל פנים הם לא היו כפופים לגאוני בבל, אם כן לא היתה הנהגה אחת בעם ישראל, וכמדומני ששמעתי שבמצרים גם נהגו אז כמנהג א"י, כאן וכאן פרפרת (שיחה) 01:40, 1 ביולי 2025 (IDT)
- כוונתי הייתה כמנהג בכל אופן באופק הקרוב זה לא נכנס לערך כך שתסיח דאגה מליבך. (ואם כל הכבוד מצריים זה לא כל העולם. מרכז הסמכות היה בבבל. אתה צודק שהוראות הגאונים לא מחייבות את כולם ולכן יש כאלה שעושים צאה"כ כר"ת נגד הגאונים - רב האי גאון, רב שרירא גאון, והגאון מוילנא
. כי לא נתפשט הוראתם בכל העולם היהודי, אבל זה עדיין לא היה מצב של "ביזור" ודי בזה. חד מבתראי (ממי) • שיחה - בואו לעזור! • ו' בתמוז ה'תשפ"ה 22:02, 1 ביולי 2025 (IDT)
- כוונתי שהיו שני מרכזי סמכות בו זמנית, אחת בבבל שסמכותם היתה נתונה גם על פרס ואירופה, ואחת בא"י שסמכותם היתה על האיזור המערבי, מצרים לבנון וסוריא (לכאורה לכן קראו להם מערבא), החלוקה מקורה עוד בזמן האמוראים ומתבטאת בתלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי, גאוני בבל ישבו על כסאו של רב אשי, וגאוני א"י ישבו על כסאם של אחרוני אמוראי א"י, וראו בהם ממשיכי דרכם. פרפרת (שיחה) 00:07, 2 ביולי 2025 (IDT)
- כמדומה שמקובל במחקר שארצות אירופה (או חלקן הגדול) הושפע יותר מא"י (למשל בנוסח התפילה), רק בהמשך ההשפעה של בבל גברה גם שם. מוטי ~ שיחה • ו' בתמוז ה'תשפ"ה • 11:39, 2 ביולי 2025 (IDT)
- בנוסח התפילה ישנן השפעות ותו לא, כי למשל בחלוקה לפרשות ולא לסדרים היה כמעט תמיד כמו בבל, אם כי היו גם מקומות שהיו מחלקים לסדרים, בעיקר באזורים הים תיכוניים כמו איטליה ויוון. פרפרת (שיחה) 13:44, 2 ביולי 2025 (IDT)
- כמדומה שמקובל במחקר שארצות אירופה (או חלקן הגדול) הושפע יותר מא"י (למשל בנוסח התפילה), רק בהמשך ההשפעה של בבל גברה גם שם. מוטי ~ שיחה • ו' בתמוז ה'תשפ"ה • 11:39, 2 ביולי 2025 (IDT)
- כוונתי שהיו שני מרכזי סמכות בו זמנית, אחת בבבל שסמכותם היתה נתונה גם על פרס ואירופה, ואחת בא"י שסמכותם היתה על האיזור המערבי, מצרים לבנון וסוריא (לכאורה לכן קראו להם מערבא), החלוקה מקורה עוד בזמן האמוראים ומתבטאת בתלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי, גאוני בבל ישבו על כסאו של רב אשי, וגאוני א"י ישבו על כסאם של אחרוני אמוראי א"י, וראו בהם ממשיכי דרכם. פרפרת (שיחה) 00:07, 2 ביולי 2025 (IDT)
- כוונתי הייתה כמנהג בכל אופן באופק הקרוב זה לא נכנס לערך כך שתסיח דאגה מליבך. (ואם כל הכבוד מצריים זה לא כל העולם. מרכז הסמכות היה בבבל. אתה צודק שהוראות הגאונים לא מחייבות את כולם ולכן יש כאלה שעושים צאה"כ כר"ת נגד הגאונים - רב האי גאון, רב שרירא גאון, והגאון מוילנא
- על כל פנים הם לא היו כפופים לגאוני בבל, אם כן לא היתה הנהגה אחת בעם ישראל, וכמדומני ששמעתי שבמצרים גם נהגו אז כמנהג א"י, כאן וכאן פרפרת (שיחה) 01:40, 1 ביולי 2025 (IDT)
- בכל העולם היה כמנה (?) בבל, לא הבנתי פרפרת (שיחה) 01:33, 1 ביולי 2025 (IDT)
- עיין ערך מחלוקת רב סעדיה גאון ובן מאיר. וגם זה רק להכרעה בא"י גופא, בכל העולם היה כמנה בבל (והראי' - כמה תשובות הגאונים אתה מכיר מא"י?) חד מבתראי (ממי) • שיחה - בואו לעזור! • ה' בתמוז ה'תשפ"ה 22:19, 30 ביוני 2025 (IDT)
- על זה גופא שאלתי, האם לא היה שתי מערכות היררכיות? אחת בבבל ואחת בא"י? פרפרת (שיחה) 19:07, 30 ביוני 2025 (IDT)
- כמופיע בדף - זהו דף פרטי. התחלתי להוסיף דורות לראשונים ורציתי ללטש את הנוסח לפני. לגופש"ע ביזור הסמכות החל אז - לפנ"כ הסמכות הייתה בידי גאון סורא. ואתה יכול להמשיך לערוך בדף ראשונים חד מבתראי (ממי) • שיחה - בואו לעזור! • ד' בתמוז ה'תשפ"ה 22:12, 29 ביוני 2025 (IDT)