שיכון העיתונאים (ירושלים)
ערך זה עוסק בשיכון העיתונאים (ירושלים). אם התכוונתם לשיכון העיתונאים בתל אביב, ראו 
שיכון העיתונאים הוא בניין מודרניסטי בן 47 דירות, שנבנה בשנים 1960–1961 בשכונת טלביה בירושלים ויועד למגורי עיתונאים.
היסטוריה
בשנות ה-50 וה-60 של המאה העשרים היה נהוג בערים הגדולות בישראל, ובהן ירושלים, להקים שכונות, או בניינים, עבור בעלי עיסוקים מסוימים, או סקטורים (מגזרים) מסוימים. כך הוקמו בירושלים שיכון עובדי משרד החוץ (ברחוב פלמ"ח), שיכון המורים בקריית משה, שיכון עובדי מדינה (ברחובות יהושע בן נון, ריש לקיש ואלעזר המודעי), ושיכון ותיקי ההגנה (בין הרחובות ז'בוטינסקי, מנדלי מוכר ספרים, וסוקולוב). על רקע זה הוקם גם שיכון העיתונאים.
היוזמה לבניית הבניין הייתה של כמה חברים באגודת העיתונאים ירושלים, ובהם: חיים יפת, גבריאל צפרוני, אריה צימוקי וזאב אפלבוים.[1] הבניין נבנה על ידי הקבלן שמעון דיסקין בשכונת טלביה כבניין בן ארבע קומות על עמודים ובו 47 דירות. הדירות נבנו בשלושה גדלים: 46 מ"ר, 72 מ"ר ו-95 מ"ר. השיכון תחום בשלושה רחובות: רחוב פינסקר (כניסה לשיכון במס' 3, ובמס' 5), רחוב אלקלעי (כניסה לשיכון במס' 12) ורחוב אוליפנט (כניסה לשיכון במס' 2 ובמס' 4). הדירות בבניין מקיפות חצר פנימית ובה גינת-נוי, כשהמחשבה מאחורי תכנון החצר הפנימית הייתה, שהחצר תאפשר התפתחות של חיי-קהילה. הבניין נבנה ברמה יותר גבוהה מהרמה שהייתה נהוגה בשיכונים אחרים מאותה תקופה.[1]
הבניין נבנה על קרקע שהוחכרה מהכנסייה היוונית-אורתודוקסית לתקופה קצובה. עם התקרבות של מועד פקיעת החכירה מתעורר חשש, כי הכנסייה לא תאריך את תקופת החכירה, וכתוצאה מכך קיימת אי ודאות לגבי ערכן של הדירות בשיכון העיתונאים, וערכן ירד (כמו דירות אחרות בסטטוס דומה ברחבי ירושלים).[2]
הדיירים
בעבר התגוררו בבניין עיתונאים וסופרים ירושלמים מוכרים:[1]
- העיתונאי אריה צימוקי (שכתב בידיעות אחרונות) ואשתו חוה (שהייתה מזכירת המערכת של סניף ירושלים של ידיעות אחרונות). אחת מבנותיהם היא העיתונאית טובה צימוקי לוין שקיבלה פרס מפעל חיים מטעם אגודת העיתונאים בשנת 2022.
- איש יד ושם ומתעד השואה ד"ר אריה באומינגר ואשתו פרופ' אריקה (רבקה) באומינגר (פרופ' לפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים).
- העיתונאי גבריאל צפרוני (עורך העיתון הבוקר). בתו נעמה הייתה סגנית עורכת כתב-העת ארץ אחרת.
- העיתונאי זאב אפלבוים (שכתב בעיתון חרות).
- המשורר והעיתונאי חיים גורי (שכתב בעיתונים למרחב ודבר) ואשתו עליזה.
- העיתונאי חיים יפת (שכתב בעיתון חרות). בנו, זאב יפת היה עיתונאי בשבועון העולם הזה ובעיתון הארץ.
- העיתונאי יהושע ביצור (שהיה ראש מערכת מעריב בירושלים).
- הצייר יונה מאך.[3]
- העיתונאי משיח אבידן (שכתב בעיתון חרות והיה עורך בטאון ועד העדה הספרדית בירושלים).[4]
- העיתונאי עמוס בן-ורד (שכתב בעיתון הארץ ושימש גם כיו"ר אגודת העיתונאים ירושלים).
- מבקר הספרות שלום קרמר ואשתו אסתר (עובדת סוציאלית בעיריית ירושלים). אחד מבניהם הוא עו"ד יהושע קרמר שקיבל את אות יקיר ירושלים לשנת 2022. בן אחר הוא אפרים קרמר, הבעלים והמנכ"ל של חברת אשת טורס.
לקריאה נוספת
- דוד קרויאנקר, שכונות בירושלים: טלביה, קטמון והמושבה היוונית, ירושלים, הוצאת כתר, 2002 (בעיקר: הפרק התפתחות השכונה 2000-1948 - שינויים פיזיים וחברתיים, עמ' 33–36, ו"שיכון העיתונאים", עמ' 110).
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של עיריית ירושלים - תכנית אב למושבות ירושלים - שכונת טלביה בירושלים - ג. קרטס אדריכלים- דותן לוי ועינת פז-פרנקל, רכבת אל העושר: שיכון העיתונאים בירושלים - 5 דקות מבית הנשיא, באתר כלכליסט, 29 במאי 2013
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 דוד קרויאנקר, שכונות בירושלים: טלביה, קטמון והמושבה היוונית, ירושלים: הוצאת כתר, 2002, עמ' 110
- ^ דוד קרויאנקר, שכונות בירושלים: טלביה, קטמון והמושבה היוונית, ירושלים: הוצאת כתר, 2002, עמ' 34-35
- ^ יונה מאך (דף אישי), באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים
- ^ משיח אבידן (דף אישי), באתר העמותה להנצחת מורשת לוחמי חרות ישראל (לח"י)
