שירות הביטחון והמודיעין החות'י
| פעילות | ביטחון פנים, איסוף מודיעין, סיכול התנגדות פוליטית, ניהול רשתות הברחה וכלכלת צללים, שיתוף פעולה עם ציר ההתנגדות |
|---|---|
| מדינה |
|
| מטה הארגון | צנעא, תימן |
| מייסדים | עבד אל-מלכ בדר א-דין אל-חות'י |
| מנהל פעילות | עבד אל-חכים אל-ח'יוואני (ראש השירות) |
| תקופת הפעילות | 2019–הווה (כ־7 שנים) |
| נוצר מתוך | הלשכה לביטחון לאומי (NSB) וארגון הביטחון המדיני (PSO) |
שירות הביטחון והמודיעין החות'י (בערבית: جهاز الأمن والمخابرات, תעתיק: ג'האז אל-אמן ואל-מוח'אבראת, באנגלית: Security and Intelligence Service או בראשי תיבות: SIS) הוא מנגנון הביטחון והמודיעין הפנימי המרכזי של שלטון החות'ים בתימן. הארגון הוקם בשנת 2019 על ידי מנהיג התנועה, עבד אל-מלכ בדר א-דין אל-חות'י, בעקבות מיזוג של סוכנויות הביטחון הקודמות שפעלו במדינה.
הארגון משמש ככלי המרכזי של שלטון החות'ים לדיכוי פוליטי, אכיפת משמעת, סיכול התנגדויות מבית, מעקב אחר עיתונאים ומיעוטים, וניהול מערך הברחות האמל"ח של התנועה. השירות מוגדר על ידי מספר מדינות מערביות, ארגוני זכויות אדם ומועצת הביטחון של האו"ם כגוף טרור המעורב בהפרה שיטתית של זכויות אדם. בעוד שרשות המודיעין הצבאי והסיור החות'ית מתמקדת במודיעין אופרטיבי-צבאי והכוונת אש, שירות הביטחון מתמקד בשליטה האזרחית, בריגול הנגדי ובביטחון הפנים.
היסטוריה והקמה
לאחר ההשתלטות החמושה של החות'ים על הבירה צנעא בסוף שנת 2014, החלה התנועה להשתלט בהדרגה על מוסדות המדינה התימניים. עד שנת 2019, הפעילו החות'ים לסירוגין את שרידי סוכנויות המודיעין הקודמות של משטר עלי עבדאללה סאלח ועבד רבו מנסור האדי – הלשכה לביטחון לאומי (NSB) וארגון הביטחון המדיני (PSO).
בספטמבר 2019, בצו רשמי של "המועצה הפוליטית העליונה" (הגוף השלטוני של החות'ים), פורקו שתי הסוכנויות הללו ומוזגו לגוף אחד ריכוזי וחזק – "שירות הביטחון והמודיעין". המהלך נועד לחזק את האחיזה המוחלטת של משפחת אל-חות'י והמעגל המקורב לה מסעדה על מנגנוני המדינה, למנוע הדלפות ולייעל את דיכוי מתנגדי המשטר בתוך תימן.[1]
מבנה ובעלי תפקידים
שירות הביטחון והמודיעין כפוף ישירות למועצת ההנהגה העליונה של החות'ים ופועל במקביל לזרוע הצבאית של התנועה. בראשות הארגון והמחלקות השונות עומדים נאמנים ותיקים מהגרעין הקשה של התנועה:
- עבד אל-חכים אל-ח'יוואני (אבו אל-כראר / אבו עזה): ראש שירות הביטחון והמודיעין מאז הקמתו. אחראי על ניהול המערך כולו, התוויית מדיניות הדיכוי והקשר מול גורמי חוץ. מוטלות עליו סנקציות בין-לאומיות בגין מעורבותו בעינויים.[2]
- מוטלק אל-מראני: מבכירי הארגון. בעבר שימש כסגן ראש הלשכה לביטחון לאומי (NSB). אחראי על תחום ביטחון הפנים, מעקב אחר ארגונים בינלאומיים, חטיפת פעילי סיוע הומניטרי והכוונת ניתוב של תקציבי סיוע לצרכי התנועה.
- חסן אל-כחלאני: ראש מחלקת מבצעי חוץ של השירות.
- חסן אל-מראני ומוחמד עאמר: מופקדים על הכלכלה הפנימית, כלכלת הצללים, הלבנת הון וניהול רשתות הרכש וההברחות של אמצעי לחימה מחוץ לתימן.
- עבד אל-נאצר סרחאן מהיוב אל-כמאלי: קצין בכיר (בדרגת עקיד, מקביל לאלוף-משנה) בארגון שחוסל באפריל 2025 בתקיפה אמריקנית (מבצע פרש קשוח).[3]
יחסי גומלין והפרדת סמכויות
במבנה השלטוני והביטחוני של החות'ים קיימת תפיסת הפעלה של הפרדת סמכויות ברורה בין מנגנוני הפנים למנגנוני הצבא. שירות הביטחון והמודיעין החות'י ורשות המודיעין הצבאי והסיור החות'ית הם גופים מקבילים שאינם כפופים זה לזה מבחינה היררכית. שניהם עונים ישירות להנהגה העליונה של התנועה ול"מועצת הג'יהאד". חלוקה זו, האופיינית למשטרי צבא, נועדה למנוע צבירת כוח בלעדי בידי גוף ביטחוני אחד ולשמר את שליטת ההנהגה על המערכת כולה בשיטת "הפרד ומשול".
בעוד שרשות המודיעין הצבאי ממוקדת במודיעין אופרטיבי, בניית בנק מטרות, הפעלת כטב"מים והכוונת אש נגד אויבים חיצוניים, שירות הביטחון והמודיעין פועל כמשטרה חשאית וממוקד פנימה – באבטחת שרידות המשטר, דיכוי אופוזיציה, ריגול נגדי ושליטה באוכלוסייה. עם זאת, קיימות נקודות השקה מבצעיות, כגון מקרים בהם המודיעין הפנימי מאתר סייענים המעבירים מידע על מיקומי טילים, ומעביר את ההתרעה למודיעין הצבאי כדי שישנה את פריסת הכוחות שלו בשטח.
תחומי פעילות ומנגנוני דיכוי
דיכוי פוליטי ומתקני כליאה חשאיים
תפקידו המרכזי של השירות בזירה הפנימית הוא נטרול כל איום פוליטי או אזרחי על משטר החות'ים. השירות מפעיל רשת של מתקני כליאה חשאיים, שהידועים שבהם הם כלא "אל-סאלח" בתעז ואגפים סודיים במטה הביטחון המדיני לשעבר בצנעא. בתי כלא אלו משמשים להחזקתם של אלפי אזרחים שעברו העלמה כפויה, בהם פעילי מפלגת "אל-איסלאח", עיתונאים, פעילי זכויות אדם ומתנגדי משטר.
ארגון אמנסטי אינטרנשיונל ודו"חות של האו"ם תיעדו שימוש שיטתי בעינויים בתוך מתקני השירות, הכוללים מכות חשמל, תלייה מהתקרה, מניעת טיפול רפואי ובידוד ממושך. דו"ח פאנל המומחים של מועצת הביטחון של האו"ם מאוקטובר 2025 חשף כי נרשמו מקרים רבים של אלימות ותקיפה כלפי גברים הכלואים בגין התנגדות פוליטית.
בנוסף, מנגנון המודיעין מתמקד ברדיפת מיעוטים דתיים בתימן (כגון הבהאים והיהודים) ובאכיפת חוקי צניעות והגבלת חופש התנועה של נשים.
יחידת ה"זיינביאת"
כחלק ממערך המודיעין וביטחון הפנים, השירות מפעיל יחידה נשית מיוחדת המכונה "זיינביאת" (על שם זינב בנת עלי). מטרתה של יחידה זו היא אכיפת משמעת ושליטה על המרחב הנשי בתימן, תוך עקיפת המסורת השמרנית-שבטית האוסרת על גברים לבצע חיפושים גופניים בנשים או לפרוץ לבתים ללא נוכחות נשית. נשות היחידה עוסקות באיסוף מודיעין אנושי (יומינט) בתוך הקהילות, דיכוי כוחני של הפגנות נשים ומחאות סטודנטיות, והן משמשות כחוקרות וסוהרות באגפי הנשים בבתי הכלא של מנגנוני הביטחון.
מעקב טכנולוגי וסייבר (SIGINT)
כדי למנוע התארגנויות של מתנגדי משטר, שירות המודיעין השתלט באופן מוחלט על ספקיות התקשורת והאינטרנט הלאומיות בתימן (כגון YemenNet). שליטה זו מאפשרת לשירות לבצע מעקב המוני, ניטור תעבורת רשת, וחסימה של אתרי חדשות ורשתות חברתיות.
מחלקת הסייבר של השירות עושה שימוש בתוכנות רוגלה מערביות ישנות שהיו ברשות הממשל הקודם, לצד כלים טכנולוגיים חדישים שסופקו על ידי איראן. כלים אלו משמשים לפריצה למכשירי טלפון של פעילי אופוזיציה, עיתונאים ודיפלומטים זרים, וכן לביצוע קמפיינים של דיוג (Phishing) וסחיטה רשתית שמטרתם לגייס מודיעים ומשתפי פעולה מתוך החברה האזרחית.[4]
כלכלת צללים, רשתות הברחה ומימון
מעבר לתפקידיו הביטחוניים, שירות הביטחון והמודיעין הוא מנוע כלכלי חיוני עבור שלטון החות'ים. הארגון מפעיל מערך סחיטה ממוסד נגד חברות מסחריות, ספקיות תקשורת, בנקים ורשתות ייבוא בטריטוריות שבהן הוא שולט. אנשי השירות מחרימים נכסי נדל"ן וחשבונות בנק של אזרחים שנמלטו מתימן, ומעבירים אותם לקופת התנועה.
כמו כן, השירות אמון על תיאום ואבטחת נתיבי ההברחה החשאיים. פעילי הארגון מנהלים רשתות ענפות של חלפני כספים (חוואלה) להלבנת הון, מפקחים על השוק השחור של דלק תעופתי בתימן, וגובים דמי מעבר מבריחי סמים וסוחרים בתמורה להעלמת עין, כשההכנסות מוקדשות למימון מאמץ המלחמה החות'י.[5]
בריתות אזוריות ושיתוף פעולה טקטי
הקשר לאיראן ולחזבאללה
שירות הביטחון והמודיעין מהווה את הצינור המרכזי לשיתוף הפעולה הפנימי של החות'ים עם כוח קודס של משמרות המהפכה האיראניים ועם ארגון חזבאללה הלבנוני. יחידות השירות עובדות בתיאום עם חונכים מ"מועצת הג'יהאד" של חזבאללה, שמסייעים בארגון מבנה הפיקוד והשליטה, הכשרת חוקרים, ובהקמת יחידות ייעודיות לסיכול ריגול נגדי ואבטחת אישי צמרת התנועה החות'ית.[6]
שיתוף פעולה עם אל-קאעדה
על אף השיוך לשיעה הזיידית, דוחות מודיעין הראו כי השירות מקיים בריתות עסקאיות וטקטיות עם גורמי טרור סונים יריבים במדינה, ובראשם אל-קאעדה בחצי האי ערב (AQAP). הארגון שחרר במכוון עשרות מפעילי אל-קאעדה ומומחי חבלה מתוך בתי הכלא בתימן, בתמורה לשיתוף פעולה בלחימה מול כוחות הקואליציה הסעודית והממשל התימני הרשמי במאריב ושבוה.
פגיעה במערך (2024–2026)
עם הצטרפות החות'ים למלחמת חרבות ברזל ופרוץ משבר התקיפות בים סוף, הפך שירות הביטחון והמודיעין החות'י ליעד מרכזי של תקיפות כוחות הקואליציה המערבית בהובלת ארצות הברית (במסגרת מבצע קשת פוסידון) וחיל האוויר הישראלי.
במהלך הלחימה ביצעה ישראל סדרת תקיפות ממוקדות ורחבות היקף שפגעו משמעותית ביכולות המנגנון ובצמרת הארגון:
- מבצע העיר הלבנה (19 בדצמבר 2024): תקיפה רחבת היקף שבה נעשה שימוש ביותר מ-60 חימושים שפגעו במטרות צבאיות ויעדים לאורך החוף המערבי של תימן ובעומק המדינה (כולל בצנעא). במסגרת המבצע שותקו נמלי החות'ים והושבתו יכולות לוגיסטיות, תוך גרימת נזק כלכלי כבד.[7]
- מבצע טיפת מזל (28 באוגוסט 2025): בעקבות מידע מודיעיני מדויק על מפגש של צמרת השלטון החות'י, פעל חיל האוויר הישראלי במתקפה ממוקדת בצנעא (במרחק של כ-2,000 ק"מ מישראל). המבצע כוון למבנה בו התכנסו בכירי הארגון, והוביל לחיסולו של הרמטכ"ל החות'י, מוחמד אל-ע'מרי, ופגיעה קשה בבכירים נוספים מהדרג הצבאי והמדיני של התנועה. ההדלפה שהובילה למבצע עוררה גל טיהורים וחקירות פנימיות רחב היקף בתוך שירות הביטחון, מחשש לחדירה מודיעינית זרה.[8]
- בספטמבר 2025, כחלק מהתקיפות בתימן, הותקפו מספר מוקדים מרכזיים של השירות בבירה צנעא, בהם מטה מנהלת המנגנון בשכונת שמלאן ומבני מנגנון הביטחון המדיני בשכונת חדה, אשר שימשו כמתקני כליאה וחקירה חשאיים.[9]
ראו גם
- הזרוע הצבאית של החות'ים
- רשות המודיעין הצבאי והסיור החות'ית
- משטרת המוסר (איראן)
- משרד המודיעין (איראן)
לקריאה נוספת
- Counter Extremism Project, Eyes of the Regime: How the Houthi Security and Intelligence Service Ensures Political Domination in Yemen, 2024.
- Combating Terrorism Center, The Houthi Jihad Council: Command and Control in 'the Other Hezbollah', West Point, 2022.
- National Counterterrorism Center, Huthi Movement (Ansarallah).
הערות שוליים
- ↑ United Against Nuclear Iran (UANI), The Houthis' Evolution, Governance, and Power, 2022 (באנגלית)
- ↑ Huthi Movement (Ansarallah), National Counterterrorism Center (NCTC) (באנגלית)
- ↑ החות'ים מאשרים כי קצין בכיר מודיעין של הארגון חוסל בתקיפה אמריקנית הלילה, באתר אפוק, 8 באפריל 2025
- ↑ Recorded Future, Houthi Cyber Capabilities and Tactics, Recorded Future, 2021 (באנגלית)
- ↑ Sana'a Center for Strategic Studies, The Houthi War Economy, 2020 (באנגלית)
- ↑ Combating Terrorism Center at West Point, The Houthi Jihad Council: Command and Control in 'the Other Hezbollah', 2022 (באנגלית)
- ↑ פיצוצים בבירה צנעא: הקואליציה הבין-לאומית תוקפת בתימן, באתר JDN, 21 בדצמבר 2024
- ↑ שירה קריפס, החות'ים מאשרים: רמטכ"ל הארגון שהותקף ע"י ישראל - חוסל, באתר עכשיו 14, 16 באוקטובר 2025
- ↑ ליאור בן ארי, התקיפה הגדולה ביותר נגד החות'ים בצנעא? "אף מנהיג משמעותי לא נפגע", באתר ynet, 29 בספטמבר 2025
שירות הביטחון והמודיעין החות'י43056078Q138960206