שכם בן חמור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: נכתב בצורה לא מקצועית, יש לשכתב את סגנון הערך.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

שְׁכֶם בֶּן-חֲמוֹר, הוא אישיות מהתנ"ך ממוצא חיווי אשר על אביו נאמר כי הוא "נְשִׂיא הָאָרֶץ".[1] כאשר יצאה דינה בת יעקב ולאה מהאוהל "לִרְאוֹת, בִּבְנוֹת הָאָרֶץ",[2] ראה אותה שכם ועינה אותה.

פרשת אונס דינה

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – מעשה שכם ודינה ; מעשה שמעון ולוי

מוצאו של שכם הוא מהחיווי, אחד משבעת עממי כנען. אין אזכור של עם זה במקורות חיצוניים. במקרא מופיע שמו של עם זה בפרשת הגבעונים, ספר שופטים, פרק ט' ובספר יהושע, פרק י"א[3]

שכם בן חמור החוי אשר נראה כי ראה בבנות הארץ - 'ראה' את דינה, 'חטף' נערה בתולה ממשפחה של זרים, משפחת יעקב, ועינה אותה. לשכם היכרות מוקדמת עם משפחת יעקב. כאשר המשפחה הגיעה מפדן התיישבו יעקב ומשפחתו בשכם. לאחר רכישת הנחלה, יעקב ביסס את עצמו וזאת כדי להפוך מתושב ארעי לתושב קבע. המשא ומתן לרכישת הנחלה התנהל מול משפחת חמור בן שכם. יש הסוברים כי שכם דאג נוכח התעצמות משפחת יעקב, והחליט להעביר מסר כוחני ומשפיל באמצעות העינוי.

שכם בן חמור היה חיווי. בענותו את דינה הוא פגע במרקם העדין שבין החברות השבטיות היושבות בארץ. הוא עבר על החוק הברור שאינו מתיר חציית גבולות בין עמים, שבטים בארץ. אונס נערה משבט אחר פוגע במרקם הבין שבטי ומאיים על טוהר השבט.[4]

בספר בראשית, פרק ל"ד, פסוק ג' מסופר שלאחר ששכם מענה את דינה, הוא חושק בה. שכם מבקש מאביו חמור לקחת לו את דינה לאישה. בניו של יעקב אשר שומעים על המעשה כועסים על כך.

שכם ואביו מוכנים לשלם מחיר כבר עבור דינה: "הַרְבּוּ עָלַי מְאֹד, מֹהַר וּמַתָּן, וְאֶתְּנָה, כַּאֲשֶׁר תֹּאמְרוּ אֵלָי; וּתְנוּ-לִי אֶת-הַנַּעֲרָ, לְאִשָּׁה."[5] שכם ואביו מסכימים למול את עצמם ואת בני העיר וזאת לפי דרישת בני יעקב. בני יעקב מנצלים את כאבם של חמור, בנו ואנשי העיר וטובחים בהם.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ספר בראשית, פרק ל"ד, פסוק ב'
  2. ספר בראשית, פרק ל"ד, פסוק א'
  3. חיים חיון, ותצא דינה: קריאה בסיפור המקראי ועיון בזיקותיו, ירושלים, מאגנס, 2011, עמ' 19.
  4. נחום אברהם, אנשי שוליים במקרא, ירושלים, מוסד ביאליק, 2011, עמ' 44
  5. בראשית ל"ד, י"ב
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0